הגז לאל־עריש יגן על אשקלון

רצף ימי הלחימה בדרום הארץ חידד את החשיבות של הגנה על תשתיות אזרחיות בתחומי התחבורה, האנרגיה ומשאבי המים בזמן התקפה.

כלל אספקת הגז של ישראל נשענת על צנרת הולכה בודדת שמגיעה מהים לאזור אשדוד, בקרבת אזור האש. פגיעה בה עלולה להותיר מאות אלפי תושבים בחושך. במקרה של כשל בהולכת גז, צנרת דלקים של סולר אמורה להוות גיבוי שיאפשר לתחנות הכוח להמשיך לפעול. אלא שצנרת כזו אינה בנמצא וחרף דו"חות רבים של מבקר המדינה בנושא, המצב אינו צפוי להשתנות בקרוב - יצירת חיבור כזה תארך שנים ותעלה מיליוני שקלים.

שני האזורים שנמצאים על כוונת חמאס הם המועצה האזורית אשקלון והעיר עצמה. ברדיוס של כמה עשרות ק"מ שוכנות תשתיות שמיקומן ידוע היטב: תחנת הכוח הפחמית רוטנברג של חברת החשמל, שלצידה מזח פחם צמוד; תחנת הכוח הפרטית דוראד, שלידה נמצאים מתקני אחסון הדלקים של קצא"א (קו צינור אילת אשקלון) ובסמוך גם מתקן התפלת מי הים של אשקלון.

מדובר בשילוב מתקנים שפגיעה ישירה וחמורה בהם עלולה לגרום צרות צרורות למשק. לשם המחשה, שתי תחנות הכוח שנמצאות בטווח הפגיעה מייצרות 3,100 מגה־ואט, שהם כ־17% מכושר הייצור המקסימלי של חברת החשמל, ומתקן ההתפלה מייצר כחמישית מצריכת המים של הסקטור האזרחי.

תחנת הכוח הפרטית דוראד באשקלון. פגיעה בה תסב נזק למשק | צילום: בני מור

המדינה עושה כל שביכולתה כדי להגן על המתקנים ועל האנשים שגרים בסביבה, אבל ייתכן שכבר בשנה הבאה יזכה האזור לכיפת ברזל כלכלית, בזכות נקודת חיבור הגז הטבעי למצרים שנמצאת באשקלון. מדובר בצנרת של EMG, שנרכשה לאחרונה על ידי דלק, נובל אנרג'י וחברת EAST MED הממשלתית המצרית עבור כ־518 מיליון דולר. הצנרת מובילה גז מישראל למצרים ומחברת בין אל עריש לאשקלון.

בהנחה שהבחירות לא ישבשו את היצוא למצרים, הצדדים מתכוונים להכשיר את הצנרת ברבעון הראשון של 2019, מה שמעניק לישראל מנוף לחץ מול חמאס. מעבר לכך, המודיעין המצרי הפך דה־פקטו למתווך אזורי, וכניסות של בכיריו לרצועה כדי להשיג הפסקות אש הפכו לעניין שגרתי.

פגיעה בצנרת ההולכה ששייכת גם לחברה ממשלתית מצרית, כזו שמשמעותה היא לא רק נזק לרכוש אלא גם אפשרות השבתת הזרמת הגז ללקוחות תעשייתים ואזרחיים בקהיר, היא לא פעולה שמישהו ימהר לבצע.

העתיד יעמיד את התיאוריה הזו במבחן, אך לפי מה שהתרחש בשטח בימים האחרונים ניתן להסיק שהסיכוי שהיא תתברר כנכונה גבוהים: חמאס משגר מאות רקטות לעבור ישראל, בעוד שבגבול הרצועה עם מצרים באזור רפיח נשמר שקט מוחלט.

בשורה התחתונה ייתכן שהקלישאה שלכסף אין ריח תתברר ככזו שתספק כיפת ברזל כלכלית לתושבי האזור, ולו רק בגלל שחמאס לא ירצה להסתכסך עם המצרים, לא כל שכן לפגוע להם בכלכלה.