בזכות מוסר העבודה: כך מצליחה סין לעקוף את כלכלת המערב

במפגש עם עיתונאים לקראת חג הקניות הגדול של יום הרווקים בשבוע שעבר, נשאל סמנכ“ל הטכנולוגיות של ענקית המסחר האלקטרוני JD.com צ‘ן ג‘אנג (Chen Zhang) על ההבדלים בין סין לארה“ב. צ‘ן מכיר היטב הן את מולדתו סין והן את ארה“ב. הוא סיים לימודי מדעי המחשב באוניברסיטת אינדיאנה ועבד 15 שנה בחברת יאהו לפני שהגיע ל-JD.com, המתחרה הגדולה של עליבאבא בתחום הקניות באינטרנט בסין. 

“מבחינת טכנולוגיה המרחק שלנו מארה“ב עדיין גדול ויש לנו הרבה מה ללמוד, אבל מבחינת היישום של הטכנולוגיה כדי לפתור בעיות אנחנו מתקדמים מהר בזכות העובדה שבסין אנשים עובדים מאוד קשה", אמר צ'ן. ”בסין עובדים 12 שעות ביום כולל סופי שבוע. לא מזמן קבענו מפגש עם הדיקן של אוניברסיטה אמריקאית. הוא התנצל שהזמן הפנוי יחיד שלו הוא ביום ראשון והוא חייב לגרור אותנו בסוף שבוע, אבל בשבילנו לעבוד ביום ראשון זה דבר רגיל לגמרי. אני מגיע לעבודה כל יום ב-8:20 בבוקר ועוזב אחרי 8 בערב. אז רק תדמיינו כמה קשה הצוות שלי עובד. ארה“ב יותר מאוזנת אבל סין יותר קשוחה“.

כשתשאלו סינים מה התכונה המרכזית שמאפיינת אותם כעם, הם יגידו בהחלטיות שמדובר בעבודה קשה. אמנם אין הנחתום מעיד על עיסתו אבל במקרה הזה נראה שהסינים צודקים. מוסר עבודה גבוה תמצא כמעט בכל מקום אליו תלך בסין. מספרות בבייג‘ינג נשארות פתוחות עד חצות כדי להמתין ללקוחות שאולי עוד יגיעו להסתפר, נהגי מוניות נוהגים 12 שעות על אף התקנות האוסרות על כך וסוכני נדל“ן יבואו בשמחה להראות לך דירה גם ב-10 בלילה או ביום שבת בצהריים.

זה אולי לא האיזון שהייתם בוחרים לעצמכם אבל בסין מדובר בחלק בלתי נפרד מהחיים. בעיר כמו בייג'ינג, כשיש עוד עשרות סוכני נדל“ן ואלפי מספרות סביבך, כל אחד חייב להילחם על ליטרת הבשר שלו. המלחמה הזו, במדינה עם כ-1.4 מיליארד תושבים, היא דורסנית יותר מבכל מקום אחר. להיות חלק מ-1.4 מיליארד בני אדם זה לא רק מספר אלא גם פסיכולוגיה והחוויה הסינית היא של תחרות אכזרית על מאגר מוגבל של משאבים. הבדיחה היא שבעלי חנויות סינים סוגרים את העסק רק שבוע אחד בכל השנה, במהלך חופשת ראש השנה הסיני. זה לא מצחיק, זה פשוט נכון.

גם ישראל נחשבת איטית

הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ אוהב לייחס את ההצלחה הגדולה של סין בעשורים האחרונים לארה“ב ולכסף האמריקאי. טראמפ מאשים את סין חדשות לבקרים בקידום כלכלתה באמצעות שורה של פרקטיקות סחר לא הוגנות החל מגניבת קניין רוחני ועד מניפולציות במטבע. נכונות או לא, הטענות האלו מסיתות את תשומת הלב מעובדה בסיסית יותר - סין מקדמת את כלכלתה קודם כל דרך זה שהיא עובדת קשה יותר מאשר המערב. בסקר שערך אתר הדרושים zhaopin.com ב-2015 בקרב 13,000 עובדי צווארון לבן בסין, 81% מהמשיבים אמרו שהם עובדים שעות נוספות ו-11% עבדו לפחות 60 שעות בשבוע.

חברות טכנולוגיה בכל העולם ידועות בשעות העבודה המרובות, אך החברות הסיניות לוקחות את המגמה לרמה חדשה לגמרי. בחברות טכנולוגיה וסטארט-אפים סינים עובדים על פי הפרקטיקה אכזרית הקרויה ”996“— עבודה של שישה ימים בשבוע (עם יום מנוחה אחד), מ-9 בבוקר ועד 9 בערב. החוק הסיני אמנם מגדיר סטנדרט של 40 שעות עבודה שבועיות, אך חברות הטכנולוגיה עוקפות אותו ודורשות מהעובדים יותר, בלי לשלם שעות נוספות. ג‘ק מא, מייסד ויו“ר עליבאבא, החברה שלפי אחת הטענות המציאה את שיטת 996, הסביר פעם כי הם ”מבקשים משלושה אנשים לעשות את העבודה של חמישה ומשלמים להם כמו לארבעה“.

אנשי עסקים סינים שבאים במגע עם שותפים במדינות אחרות, כולל ישראל, מתלוננים לא פעם על הקצב האיטי שלהם. אתם הישראלים, הסבירו לי סינים, לא בודקים מיילים ולא עונים להודעות בסופי שבוע, זה מאט על קצב העבודה מולכם. העבודה הסינית הקשה כבר מוכיחה את עצמה, כשסין ממצבת את עצמה כמובילה עולמית בתחומים כמו תשלומים סלולריים, אינטליגנציה מלאכותית ואפליקציות וידאו.

הסינים לא מסתפקים רק בשעות העבודה הפורמליות. בשוק העבודה הסופר תחרותי בסין, העובד נדרש כל הזמן לשפר ולשכלל את עצמו, לכן גם בשעות הפנאי העובד הסיני משקיע זמן בפיתוח יכולות חדשות, דרך שיפור האנגלית, קריאת חומר מקצועי והאזנה להרצאות. זה לא איזון עבודה וחיים אישיים, יותר כמו השתלטות העבודה על כל החיים.

בכתבה שפרסם ביזנס אינסיידר בחודש שעבר הופיע מספר חדש שתופס תאוצה בסין, 007, עבודה של 24 שעות ביממה, מחצות לחצות, 7 ימים בשבוע, ביטוי לנאמנות מוחלטת מצד העובד לחברה. ”היזמים הסינים נדהמים מכמה מעט אנשים בארה“ב עובדים. הם יבקרו במשרדים של גוגל במאונטיין ויו ב-6-7 בערב ומגרש החנייה יהיה ריק לגמרי“, אמר קאי פו לי (Kai Fu Lee), לשעבר נשיא גוגל סין וכיום משקיע הון סיכון מוביל. המסקנה של הכתבה: עובדי ההייטק הסינים עובדים קשה יותר מהעמיתים האמריקאיים ומניעים את ההצלחה העתידית של המדינה.

הניו יורק טיימס ליווה משלחת של בכירים מעמק הסיליקון בביקור בחברות בבייג‘ינג ובשנג‘ן, שני מרכזי הטכנולוגיה הסינים הגדולים. בכתבה שהתפרסמה החודש סיפרו הבכירים עד כמה נדהמו ממוסר העבודה הסיני. ”אנחנו בארה“ב כל כך עצלנים“, פסק ווסלי צ‘אן (Wesley Chan), משקיע הון סיכון ואחד ממפתחי המוצרים הראשונים של גוגל.

יש גם מי שהלך רחוק יותר וקרא לעמק הסיליקון לאמץ את מודל העבודה הסיני. מייקל מוריץ, מבכירי קרן ההון סיכון סקויה, טען במאמר שהתפרסם בינואר בפייננשל טיימס כי בעוד חברות אמריקאיות מאמצות קצב עבודה גבוה בתחילת הדרך, בהמשך הן מאטות משמעותית. לעומת זאת בסין גם חברות בנות 10-15 שנה שומרות על מהירות קדחתנית, כזו הכוללת פגישות עסקיות אחרי ארוחת ערב. ”אם בחברה סינית קובעים משימות לסוף השבוע, העובדים לא מתלוננים על כך שהם מפספסים משחק בייסבול עם החברים או משחק ליגה של הילדים“, כתב מוריץ במאמר שעורר תגובות תוקפניות במיוחד.

רוח החומרנות

מאחורי העבודה הסינית הקשה עומד רעב אמיתי, תרתי משמע. גם מפי צעירים בני 30 בסין תשמע על המחסור שאפיין את שנות ילדותם ועל כך שבשר למשל היה מצרך נדיר, לא משהו שאוכלים כל יום. העבודה הסינית הקשה היא גם תוצאה של רוח החומרנות שדבקה עמוק בחברה הסינית. אומרים שאדם נמדד בכוסו, בכיסו ובכעסו, אך בסין העכשווית כיסו הוא הדבר העיקרי. בעל המאה בסין הוא גיבור נערץ וזה שידו אינה משגת הוא לוזר.

צבירת ממון היא הכרח כמעט בסין. גבר בלי דירה וללא משכורת טובה יתקשה לנווט בשוק הפנויים והפנויות העירוני בסין, שהוא תחרותי לא פחות משוק העבודה המקומי. מאוחר יותר משפחה סינית ממעמד הביניים חייבת להשקיע את מיטב כספה בחינוך הילדים, ערך עליון בסין, ולצד זה לשמור חסכונות ליום סגריר, שעלול להיות הרסני במדינה עם מערכת רווחה חלשה. הסינים לכן עובדים קשה מתוך רצון לעלות במדרגות המעמד החברתי, אך גם מחרדה להידרדר בהן. ידידה סינית, שמגיעה מאחד המחוזות העניים בסין, עזבה לאחרונה את משרתה כמורה והפכה לסוכנת ביטוח. זה שיפר את ההכנסה שלה פלאים וכיום היא מרוויחה 30 אלף יואן לחודש (15,800 שקל). ניסיתי להסביר לה שמחקרים מראים שיותר כסף לא בהכרח הופך אותך למאושר והיא החזירה מבט מזוגג. ”כשארוויח 50 אלף יואן בחודש, אז אהיה מאושרת“, היא פסקה.

כמובן ששעות עבודה רבות אינן מדד ליעילות והחברות הסיניות ידועות גם בלא מעט פרקטיקות לא יעילות, כמו נטייה לישיבות ארוכות. העובדים הסינים אינם מרשים לעצמם לרוב לערער על ההוראות מהממונים ושואפים ללכת בתלם, מה שפוגם ביצירתיות והחדשנות הנדרשת בעולם הטכנולוגיה. סין גם משופעת בחברות ממשלתיות שקצב העבודה בהם איטי בהרבה.

לאורך זמן לחץ עבודה גבוה מוביל לשחיקה ומקרי מוות מוקדם של עובדי חברות העלו את המודעות בסין לסכנות הגלומות בעבודת יתר. אחרי מוות מוקדם של עובד בחטיבת המשחקים של ענקית הטכנולוגיה הסינית טנסנט, הודיעה החברה כי היא פועלת להפחית את כמות השעות הנוספות של העובדים ואוסרת על התכתבויות בענייני עבודה אחרי 8 בערב. לפי הדיווחים בני דור המילניום, ילידי שנות ה-90 והלאה, שנולדו למציאות כלכלית משופרת יותר בסין, כבר לא מוכנים ליישר קו עם שעות העבודה המטורפות, כך שהמערכת הסינית אולי בדרך לשינוי. עד שזה יקרה הסינים ממשיכים לצמצם פערים מהמערב דרך עבודה קשה מאוד.