"אנחנו רוצים לשנות את הייצור ההמוני ולייצר שפע של עיצובים"

"anywear.online מאפשרת לנשים לעצב לעצמן בגדים, בהתאם לטעמן האישי ובהתאם למידות שלהן בדיוק", כך סיפרה עדילי כהן, מייסדת ומנכ"לית החברה אמש (ד') במסגרת סדרת "כשטכנולוגיה פוגשת", של "כלכליסט" ובנק לאומי, בה הוצגו שורת חידושים בתחום האופנה החל מייצור בגדים באמצעות מדפסות תלת-מימד, אתר אינטרנט שמאפשר לכל אחד לעצב בעצמו את בגדיו, ועד לחידושים בחווית הרכישה באינטרנט, שמבטיחים רכישה קלה נעימה ואמינה ביותר.  

החברה שאבה את ההשראה לפרויקט דווקא מההיסטוריה, ולא מחזון עתידני. "אנחנו בעצם מייצרים בגדים רק לפי הזמנה, ממש כמו פעם שאנשים היו הולכים לחייטים שהיו מייצרים בגדים למידותיהם ולטעמם בהזדמנה אישית. באמצעות אניוור אוןליין אפשר לעשות זאת היום באופן טכנולוגי חכם וחדשני", הוסיפה כהן.

המסר של אניוור און-ליין הוא פרסונליזציה וייחודיות. "לבוש הוא סוג של תקשורת לא מילולית שמאפשרת לנו לתקשר את מה שהיינו רוצים לספר לעולם על עצמנו. כל אדם הוא אינדבידואל, אין אדם שדומה במאה אחוז למשנהו, אפילו לא תאומים זהים, ולכן נשאלת השאלה למה אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לתוך מידות ועיצובים קיימים שבחרו עבורנו ולא ליצור את הסיפור שלנו בעצמנו".

עדילי כהן מייסדת anywear.online | צילום: אוראל כהן

אחת מהמטרות של הפרויקט היא לסייע למעצבים ומעצבות צעירים לייצר קולקציה וירטואלית של עיצובים משלהם מבלי להשקיע משאבים רבים בייצור סטוקים. "אנחנו בעצם רוצים לשנות את המצב הזה של ייצור המוני, לייצר שפע של עיצובים שכולם באינטרנט, והייצור יתבצע רק לפי הזמנה - כך אנחנו בעצם רוצים להפוך את הסדר הקיים היום: במקום עיצוב, ייצור ומכירה, אנחנו רוצים להציע סדר חדש - עיצוב מכירה וייצור", הסבירה כהן.

כהן הסבירה שאחת המוטיבציות הגדולות של החברה היא השאיפה להפוך את תעשיית הטקסטיל, שכיום נחשבת למזהמת השנייה בגודלה אחרי תעשיית הנפט, לאקולוגית יותר. "אחרי מלחמת העולם השניה הפוליטיקאים הבינו שכדי לשקם את כלכלת העולם עלינו לצרוך יותר, השלטונות עודדו צריכה מוגברת ואנחנו הפכנו צרכנים צייתנים שלובשים רק 20 אחוז ממה שיש להם בארון", הסביר כהן. "מה קורה ל-80 אחוז האחרים? אנחנו תורמים אותם. אבל למעשה רק 5 אחוז מהבגדים הללו מגיעים לתרומה למי שצריכים אותם, כל היתר נשרפים או מועברים לאפריקה. לאפריקה מגיעות חבילות של למעלה מ-100 טון של בגדים מדי יום שנערמים להם בהרי זבל ענקיים שנקראים מיטומבה. ההרים האלה מפרישים לאוויר דיוקסין, שזהו החומר הרעיל ביותר המוכר כיום למדע". כהן הסבירה כי גם בגדים שמיוצרים בסטוקים ולא מכרים מוצאים את דרכם להרים האלו באפריקה שמזהמים את כדור הארץ. "ברגע שנשנה את הסדר ולא נייצר כל כך הרבה, נוכל לשמור טוב יותר על כדור הארץ".