מעצבת האופנה דנית פלג: "בעתיד תוכלו לעצב שמלה, להעלות לרשת ומיליוני אנשים ידפיסו אותה"

מעצבת האופנה דנית פלג יוצרת קולקציית אופנה שלמה שכולה מודפסת. אמש (ד'), בערב הרביעי בסדרת "כשטכנולוגיה פוגשת", של "כלכליסט" ובנק לאומי ובה הוצגו שורת חידושים בתחום האופנה, היא תיארה את תחילת דרכה: "הפקתי איזה סרטון עם חברים בלי הרבה עלויות כספיות כדי להראות איך עושים יצירות בהדפסת תלת מימד והעלנו אותו לפייסבוק. בתוך פחות משבועיים, הסרטון קיבל 5 מיליון צפיות וסיקור בכל המגזינים המובילים בעולם, וככה החלה הקריירה שלי".   

פלג הוזמנה להרצות בטד, ומארגני אולימפיאדת הנכים בברזיל פנו אליה וביקשו שתעצב שמלה למשחקים הפראולימפיים עבור הספורטאית והרקדנית קטועת הרגליים איימי פורדי. "הסכמתי, אבל לא יכולתי לפגוש את אייימי פורדי לפני המופע. זה היה אתגר עצום לתפור לה שמלה בלי לפגוש אותה ולקחת מידות. בזכות הטכנולוגיה יכולתי להתאים לה את השמלה מרחוק". אחרי שבעה חודשים, הופיעה הרקדנית קטועת הרגליים בריקוד על הבמה בריו לצד רובוט שרקד איתה ולבשה את השמלה שיצרה עבורה דנית פלג במדפסת תלת מימד. "היה מרגש להיות חלק מטקס גדול שבו מיליוני אנשים ראו את השמלה שלי בפעולה", מתארת פלג.

"כשאני אומרת לאנשים שהשמלה מודפסת בהדפסת תלת מימד, הם לא מבינים על מה אני מדברת. הכל התחיל שלמדתי בשנקר ורציתי לבדוק אם אני יכולה להדפיס קולקציה שלמה של בגדים", פלג מספרת. "היו לי תשעה חודשים להדפיס חמישה דגמים אופנתיים, לבישים ושיעמדו בלוח הזמנים של שנקר. תמיד אהבתי לפתח טכניקות שונות במטרה לייצר את הטקסטילים הכי מיוחדים לבגדים שלי. השותפות שלי לדירה לא אהבו את זה, ועברתי לעבוד עם מכונות תעשייתיות שאני לא יכולה לשים בסלון בבית, מכונות סריגה וחיתוכי לייזר והדפסי משי".

דנית פלג. "התחלתי לעשות ניסויים בלהדפיס בדים" | צילום: אוראל כהן

פלג המשיכה ואמרה כי "באחד החופשים נסעתי לניו יורק להתמחות בבית אופנה בצ'יינה טאון ועבדתי איתם על קולקציה בהדפסת תלת מימד. השמלות היו מודפסות מפלסטיק קשיח, הן לא יכלו לשבת עם השמלות וכל הזמן נחתכו מהפלסטיקים מתחת לידיים. באותו קיץ חבר נתן לי שרשרת שמודפסת במדפסת תלת מימד ביתית. שאלתי את עצמי למה אנשים לא מדפיסים במדפסות האלו בדים. הלכתי למעבדה קטנה והם נתנו לי את המפתח למעבדה והתחלתי לעשות ניסויים בלהדפיס בדים בכל המדפסות השונות שלהם. בזבזתי חודש עד שמצאתי את החומר המתאים שיכולתי להדפיס את הבגד הראשון שלי בתלת מימד, ג'קט אדום. הייתי מרוצה שאני יכולה לשבת בבית, לעצב בגד, להתאים אותו למידות שלי ולהדפיס אותו לעצמי בלי לצאת מהבית".

"לקח לי בזמנו 300 שעות להדפיס את הג'קט הזה. כדי לעמוד בדד ליין של שנקר, הבאתי הביתה שש מדפסות והדפסתי קולקציה שלמה כולל אקססורייז ונעליים. אני מאמינה שעוד כמה שנים ייקח כמה שעות בודדות להדפיס בגד בתלת מימד. תחשבו שבעתיד כולם יוכלו להדפיס דגמים בבית. כל בגד יתאים לכם בדיוק וכל הדפסה יכולה להתאים לצבעים ולמידות שלכם. דמיינו שמלה ויראלית. אתם יכולים לעצב משהו, לעלות את הקובץ לרשת ומיד מיליוני אנשים, יורידו את הקובץ, ידפיסו וילבשו את השמלה שלכם. אין צורך במשלוח ולא יהיה מלאי, כי הכל יהיה דיגיטלי. עם בדים רגילים יש הרבה מלאי. בהדפסת תלת מימד אין מלאי. ואת כל הדגמים שלי ניתן למחזר ולהדפיס איתם בגד אחר. כיום הלקוחות שלי זה מוזיאונים או אספני אופנה או בתי ספר לאופנה כי זה מאד יקר, אבל אני מאמינה שבעתיד, אוכל פשוט למכור לאנשים את הקובץ והם יוכלו להוריד אותו ופשוט להדפיס".