אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקירת המס בפועלים נכנסת ליישורת האחרונה - רכיב העונש עדיין תעלומה צילום: רון קדמי

פרשנות

חקירת המס בפועלים נכנסת ליישורת האחרונה - רכיב העונש עדיין תעלומה

הבנק הפריש עד כה סכום כולל של 365 מיליון דולר לטובת הפרשה; הדוחות חושפים מחלוקת עם בנק ישראל בשאלת חלוקת הדיבידנד - הבנק המרכזי דרש להקפיא את החלוקה מטעמי זהירות, בניגוד לעמדת ההנהלה בפועלים

15.11.2018, 12:53 | רחלי בינדמן

בנק הפועלים בניהולו של אריק פינטו פרסם דוחות מצויינים עם הרווח הנקי הרבעוני הגבוה במערכת הבנקאית (950 מיליון שקל), אולם על התוצאות הכספיות החזקות ממשיכה לרחף העננה של חקירת רשויות המס האמריקאיות. סכום הפרשה הכולל בפרשה עומד כבר על 365 מיליון דולר - יותר מסכום הקנס ששילם בנק לאומי בסופו של דבר לאמריקאים. 

קראו עוד בכלכליסט

מספר תובנות לגבי מה שמסתתר בתוצאות הרבעון השלישי:

1. בנק הפועלים מגדיל לעשות ומפרסם דיווח בורסאי נפרד שמבהיר כי למרות שהבנק לא ראה שום בעיה לחלק דיבידנדים, בהתאם למדיניות הדיבידנד של הבנק, בהתערבות בנק ישראל הוא נאלץ שלא לבצע חלוקה, כל עוד לא תסתיים החקירה של האמריקאים.

לכאורה גם בנק מזרחי שמתמודד עם חקירה דומה וכבר קיבל דרישת קנס חריגה בגובהה ביצע מהלך דומה והקפיא חלוקת דיבידנדים אלא שיש כאן הבדלי סמנטיקה - בנק מזרחי קיבל את ההחלטה שלא לחלק דיבידנדים על דעת עצמו ואילו פועלים עשה זאת בהתערבות בנק ישראל. במזרחי העדיפו להשאיר את הכסף בתוך הבנק כדי לאפשר המשך צמיחה באשראי במקום לחלק אותו כדיבידנד לבעלי המניות.

העניין זו שזו הפעם הראשונה שבנק ישראל מביע עמדה ברורה בכל הקשור לפרשה ומאותת כי הוא מעריך שההפרשה שביצע בנק הפועלים היא לא סוף פסוק וכנראה גם לא זו של בנק מזרחי.

המפקחת על הבנקים בבנק ישראל חדוה בר , צילום: רונן פדידה המפקחת על הבנקים בבנק ישראל חדוה בר | צילום: רונן פדידה המפקחת על הבנקים בבנק ישראל חדוה בר , צילום: רונן פדידה

2. בבנק הפועלים מבהירים כי ההפרשה שבוצעה עד כה מתייחסת רק לרכיב הנזק של רשויות המס האמריקאיות מאי תשלום המיסים של הלקוחות אשר זכו לסיוע בנק הפועלים. הסכום שהופרש אינו מתייחס לרכיב העונשי של הקנס, קרי כמה האמריקאים ידרשו מבנק הפועלים לשלם כאמצעי ענישה והרתעה.

אם לשפוט לפי גובה דרישת התשלום שקיבל בנק מזרחי - שהיקף הפעילות שלו מול לקוחות אמריקאים הייתה קטנה משמעותית - פועלים בהחלט עשוי להיות בבעיה. מזרחי קיבל דרישת תשלום של 342 מיליון דולר, בשעה שלפי הערכות היועצים המשפטיים חלקו של ההיבט הנזקי בקנס זה היה קטן מאד, ורובו נגע לצד העונשי. מכאן עולה שהסכום העונשי בקנס של פועלים עשוי בהחלט להיות גבוה מאד - נראה בבירור שהאמריקאים מחמירים את הצד הענישתי.

במובן זה בנק לאומי יצא מורווח מכך שהקדים לסיים את הפרשה. כך או כך, נראה שבנק הפועלים נמצא כעת בישורת האחרונה לפני סיום הפרשה וכי תוך חודשים ספורים הוא מצפה לקבל את דרישת התשלום מהאמריקאים ולשים את הפרשה מאחוריו.

3. 142 מיליון שקל – זה סכום ההוצאה שביצע בנק הפועלים בגין הוצאות משפטיות ואחרות סביב החקירה. ההוצאה הזו מתווספת לסכום של 637 מיליון שקל שהבנק כבר הוציא לסוללת עורכי דין (בעיקר אמריקאים), רואי חשבון, יועצי תקשורת, וגורמים שאמונים על איסוף ועיבוד המידע הרב שאמור להיות מועבר לרשויות המס האמריקאיות.

מעבר לסכומים המדהימים הללו שבסופו של דבר נגרעים מהרווח הנקי לבעלי המניות של הבנק, ההוצאות הללו מעידות על התשומות הניהוליות הכבדות שמשקיע הבנק בכל הקשור לחקירה, כך שבהתחשב בנתון זה דווקא התוצאות החזקות של הבנק מפגינות עוצמה ראויה לציון.

4. ה"פרשה" החדשה של פרטיות המידע: בנק הפועלים חושף בדוח שלו פרט מידע חדש שגילה אגב הליך איסוף המידע על הלקוחות האמריקאים. לבנק התברר כי פרטי הלקוחות השוויצרים של הבנק נשמרו במאגרי מידע בשרתים מחוץ לשוויץ, בניגוד לחוק השוויצרי. המשמעות של כך היא חזית נוספת (בעיקר ברמת התשומות המשפטיות) שבנק הפועלים יצטרך להתמודד איתה מול השוויצרים - שעשויים לנקוט בסנקציות מנהליות כנגד הבנק. בסוגיות כאלו לא נהוג להשית קנס כספי אלא לנקוט בסנצקיות כמו סגירת הפעילות, אם כי ממילא הפועלים כבר החליט לסגור את הפעילות שלו בשוויץ. כמו כן יכולים להינקט צעדים משפטיים כנגד השלוחה בשוויץ כמו גם נגד נושאי משרה, עניין שיכביד עוד על הבנק.

אריק פינטו מנכ"ל פועלים , צילום: אוראל כהן מיכאל קרמר אריק פינטו מנכ"ל פועלים | צילום: אוראל כהן מיכאל קרמר אריק פינטו מנכ"ל פועלים , צילום: אוראל כהן מיכאל קרמר

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות