כיצד תשתנה המשוואה לפיה התושבים בגליל משתכרים פחות?

נתוני הביטוח הלאומי המתפרסמים מדי שנה מצביעים על כך שהשיעור הגבוה ביותר של בעלי ההכנסה הנמוכה מהשכר הממוצע במשק, נמצא בגליל. על פי הנתונים, למעלה מ-45% מהתושבים בגליל משתכרים פחות מ-10,000 שקל – פלוס מינוס – השכר הממוצע המתפרסם מדי חודש בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לשם השוואה, בגוש דן, אחוז המשתכרים מתחת לשכר המינימום נמוך מ-35% ואפילו בנגב האחוז נע בין 40% ל-45%.

נתוני שכר נגזרים לרוב על פי המקצוע בו מועסקים האנשים. בגוש דן - לב אומת הסטארט-אפ וההייטק, רבים מאנשי הענף מרוויחים מעל השכר הממוצע. כך גם בעלי מקצועות חופשיים כמו עורכי דין, רואי חשבון, נדל"ניסטים ועוד. אפילו בבאר שבע, בירת הנגב, מתפתח אזור הייטק די גדול, שמושך את המשכורות כלפי מעלה.

בגליל יש עבודה. פארקי תעסוקה די גדולים שהתפתחו בו בשנים האחרונות אף הפכו את ההגירה למקום לחיובית. אלא שרוב העסקים והמפעלים שם הם לא של תעשייה עתירת ידע, אלא של תעשיית לואו-טק וייצור. המשכורות בתעשייה זו נמוכות משמעותית מהשכר הממוצע - סביב ה-7,000 שקל.

עיריות ומשרדי ממשלה שונים ניסו לשנות את המגמה על ידי הקמת מאיצים, מענקים, תמיכות והקלות על מנת למשוך את קהילת ההייטק צפונה, אך ללא הועיל. התעשייה הרחיקה עד קו יקנעם ולא מעבר לכך. לכביש 6, שהגיע רק עד יקנעם במשך שנים היתה השפעה על כך, אך זו לא הסיבה המרכזית.

כמי שבונה משרדים באזור המרכז, יוצא לי לשוחח רבות עם ראשי תעסוקת ההייטק. רבים מהם היו שמחים לעבור לגליל. האווירה השקטה והקהילתית, הירוק בעיניים, החינוך האיכותי, מוטיבציית צעירי המקום, ובעיקר הארנונה הנמוכה והטבות המיסוי קורצות להם מאוד. אז למה זה לא קורה?

קהילת ההייטק זקוקה לתשתיות מיוחדות: משרדים רחבים ומפוארים, שירותי הסעדה מפותחים, מסחר שוקק, שירותים כמו חדרי כושר וחוגים שמציעים מגדלי היוקרה במרכז ועוד. בגליל יש פארקי תעסוקה, אך אין את המקומות שיציעו את השירותים הללו. ליזמים, בניגוד לאנשי ההייטק, אין שום מוטיבציה לבנות שם משרדים מפוארים. הקרקעות אמנם זולות, אך עלויות הבנייה זהות, ואחוז התשואה עבור שכירת או רכישת משרדים או מסחר הוא נמוך מאוד יחסית למרכז. מפעלים פשוטים הרבה יותר משתלם לבנות שם.

אבל יש מעט יזמים, אני ביניהם, שמאמינים בפוטנציאל של הגליל, ובעיקר הגליל התחתון ועמק יזרעאל. רכבת העמק, שהפכה את האזור לנגיש, נמל תעופה עתידי עליו מדובר (תראו מה קרה למועצת חבל מודיעין עם האייר פורט סיטי), ובעלי מקצועות חופשיים רבים ממשולש הערים נצרת-בית שאן-עפולה, משוועים לפארק עתיר ידע, שישלב משרדים מפוארים לצד מרכזי בילוי והסעדה. ואם ייבנה כזה, גם אנשי ההייטק ינהרו למקום.

אין צורך להפוך את המקום הציורי למרכז העסקים של בני ברק, ולמלא אותו בגורדי שחקים, ובשלב הזה גם אין ביקוש לזה, אך בניינים נמוכים יותר שיציעו משרדים מפוארים, חדרי כושר ושלל פינוקים, עם שירותי הסעדה ובילוי בקומת הקרקע, יכולים לענות על הצורך בקלות.

בלב כביש התענכים, מתחת לגלבוע, נחנכה לפני כשבועיים כיכר חדשה. הכיכר עתידה להוביל מהכביש לאזור תעסוקה חדש המתוכנן במקום, שהשטחים בו כבר שינו ייעוד לתעסוקה ומסחר. לפי ראשי המועצות באזור, עוד לפני שהחלה הבנייה, והרבה לפני שלב השיווק, כבר הייתה התעניינות של חברות פארמה והייטק גדולות במקום. את הדרישות שלהם כבר פירטתי.

כדי שהמקום לא ישמש לעוד מפעלי ייצור צריך חזון, אמונה והרבה תמיכה. כשלשני צדדים במשולש – תושבי הגליל וראשי תעסוקת ההייטק חפצים בפארק עתיר ידע יש אינטרס משותף, נותר רק לעודד את יזמי הנדל"ן לבנות את התשתיות. אז אולי תשתנה המשוואה לפיה התושבים בגליל משתכרים פחות.

הכותב הוא בעלי ומנכ"ל יזמית הנדל"ן לי מרשל