אימון מתקדם: נותנים בראש - הכושר המנטלי חשוב לא פחות מהגופני

קרה לכם שהצלחתם לשבור שיא שלא חשבתם שתשברו לעולם ומאותו הרגע הוא הפך להיות השגרה שלכם? על פי מודל המושל המרכזי שפיתח פרופ' טים נוקס ב־1997, המוח מכתיב את עצימות הפעילות שלנו, אך למעשה לוקח טווח ביטחון מהיכולות הפיזיות שלנו למקרה חירום. כלומר, יכולות הגוף הן המכריעות העיקריות בביצועים שלנו, אבל לכולנו יש עתודות שאיננו משתמשים בהן. ובמילים אחרות, הכל בראש.

בריצה, לדוגמה, לא פעם אנחנו מרגישים בשלהי המרוץ קושי גדול ושאנחנו "על הקצה", אך באותה הנקודה בדיוק אנחנו פוגשים בטיגריס רעב שרודף אחרינו - ומוצאים את הכוח להגברת המהירות. גם מחסום ארבע הדקות למייל ששבר רוג'ר באניסטר ב־1954 הוא דוגמה טובה לכך: ההישג הביא אחריו רצים רבים שעשו זאת בפחות מארבע דקות, והיום כל רץ מכללות בארה"ב עושה את זה.

מכאן שלמוח תפקיד חשוב ביכולת שלנו להפיק את מלוא הפוטנציאל מהגוף, ואפשר גם ללמד אותו להקטין את העתודות בין המצב הנוח למצב שבו אנחנו קרובים למאמץ המרבי שלנו. אימוני הפוגות הן דוגמה טובה לזה, דמיון מודרך וכן ביצוע של השליש האחרון באימון בעצימות מקסימלית.

עם כל זאת, על מודל המושל המרכזי יש גם ביקורת, וצריך למצוא את האיזון העדין כדי לא "לעקוף" אותו ולהסתכן. אבל דבר אחד ברור: למוח יש חלק גדול ביכולת שלנו להוציא מעצמנו את המרב, וכשאנחנו מתאמנים, איננו מאמנים רק את המערכות הפיזיולוגיות החיצוניות, אלא גם אותו.