אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שר האוצר מגן על כלכלת הבחירות: אל תבלבלו את כחלון עם הנתונים האמיתיים צילום: עמית שעל

שר האוצר מגן על כלכלת הבחירות: אל תבלבלו את כחלון עם הנתונים האמיתיים

הצניחה החדה בהשקעות במשק מטרידה משום שהיא מרכיב קריטי לצמיחה ארוכת טווח - מונח שהפך חסר משמעות עבור כחלון ונתניהו

20.11.2018, 08:25 | אדריאן פילוט

"המשק מעולם לא היה במצב כזה טוב. הלוואי שבכל הגזרות המדינה תהיה יציבה כמו בכלכלה", הכריז שר האוצר משה כחלון בסוף השבוע. זאת היתה יכולה להיות תשובה מצוינת לאלו שמבקשים להפנות את תשומת הלב אל הנזקים שגורמות החלטותיו האחרונות, שנובעות ישירות מכלכלת בחירות שכבר הידרדרה להפקרות תקציבית - לרבות קיצוץ של 22 מיליארד שקל מהתקציבים החברתיים לצורך מימון הפנסיות של השוטרים - אילו זו רק היתה תשובה נכונה ומדויקת.

קראו עוד בכלכליסט

כמה נתונים שהתפרסמו בימים האחרונים מגלים כי המציאות שונה בתכלית מהתמונה הוורודה שהוא מנסה לצייר. התקשורת הכלכלית התייחסה אתמול להאטה בקצב הצמיחה ברבעון השלישי של 2018 שעליה דיווחה הלמ''ס, שעמדה על 2.3% בלבד לעומת שיעורי צמיחה יותר קרובים ל־4% שאפיינו את רוב הרבעונים האחרונים.

כחלון בישיבת הממשלה, צילום : אמיל סלמן - הארץ כחלון בישיבת הממשלה | צילום : אמיל סלמן - הארץ כחלון בישיבת הממשלה, צילום : אמיל סלמן - הארץ

אלא שלא פחות חשוב מהנתון עצמו - שיעור השינוי בתוצר המקומי הגולמי, המכונה "צמיחה" - הם הרכבה ומגמתה, וכאן צריכות להידלק נורות האזהרה. נכון יותר להסתכל על הצמיחה לנפש, שכן הריבוי הטבעי בישראל עומד זה שנתיים על כ־2% לשנה, נתון נדיר בקרב מדינות ה־OECD. הצמיחה לנפש (הצמיחה חלקי מספר התושבים) לא רק מאטה אלא קפואה זה שלושה רבעונים ברציפות. גם התמ''ג העסקי, התוצר שמייצר המגזר העסקי, הקטר האמיתי והחשוב במשק, בניכוי הסיוע הממשלתי, מאט וזה בהחלט מטריד. אם בשנת 2017 ועד תחילת 2018 התמ''ג העסקי גדל בשיעור של בין 4%-6%, זה שני רבעונים שהוא לא עולה מעבר ל־2%, סביבת צמיחה החדשה ונמוכה בהרבה.

כחלון לא זוכר שיש טווח ארוך

אלא שישנם כמה נתונים מטרידים יותר. הצניחה החדה והמתמשכת בהשקעות במשק למשל, מרכיב שהוא ללא ספק הקריטי ביותר כאשר מבקשים לנבא צמיחה בטווח הארוך - מונח שהפך לחסר משמעות עבור כחלון וראש הממשלה נתניהו.

העובדה שההשקעות בבנייה למגורים התרסקו בשנה וחצי האחרונות באופן עקבי ובלתי פוסק על רק תוכנית מחיר למשתכן של שר האוצר, שגרמה לקיפאון בשוק הנדל"ן, גם אינה חדשה. לפי הלמ''ס, ההשקעות בבנייה למגורים צנחו מרמה של כ־21.5 מיליארד שקל לרבעון בתחילת 2017 לרמה של 19 מיליארד שקל (נתונים מנוכי עונתיות בניכוי אינפלציה), דבר שגם מבשר על עליות מחירים עתידיות בשל ירידה בהיצע הדירות בעולם של ביקושים עולים, בין השאר בגלל ריבוי טבעי. אלא שלא רק שההשקעות בבנייה ירדו. אחרי עלייה רציפה של שנה שלמה בהשקעות בענפי המשק (בנייה שלא למגורים לרבות תשתיות, רכישות של מכונות וציוד, רכישת כלי תחבורה וקניין רוחני), זה כבר שני רבעונים רצופים שהן בירידה. עוד נתון שמבשר על פגיעה בצמיחה ארוכת הטווח של המשק.

ביקורת רבה נשמעה בשנים האחרונות, שלפיה הצמיחה של כלכלת ישראל אינה מאוזנת והיא מבוססת ביתר שאת על צריכה פרטית. אלא שגם כאן מתחילים לראות קיפאון: ברבעון השלישי ירדה הצריכה הפרטית לנפש לראשונה, אחרי שהקצב שלה מאט בעקביות מאז הרבעון השלישי של 2017.

העלאת ריבית בדרך

אם כל הנתונים כאלה גרועים, איך זה שעדיין נרשמה צמיחה של 2.3% לעומת הרבעון הקודם? הנה חלק מהתשובה: ההוצאה לצריכה אינדיבידואלית של הממשלה - חינוך, בריאות, לא ביטחון - דווקא עולה וזינקה ברבעון השלישי בכ־10%. חלק מהותי מזה נעוץ בזינוק החד בתקציבים הממשלתיים, שהוביל גם להגדלת הגירעון ל־3.6% מהתמ"ג (היעד הוא 2.9%).

לפני חמישה ימים פרסמה הלמ''ס נתון לא פחות חשוב, לפחות עבור שותפיו של כחלון לעיצוב המדיניות הכלכלית בבנק ישראל: האינפלציה השנתית עמדה באוקטובר על 1.2% - מעל הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה - זה החודש החמישי ברציפות. אלה נתונים שתומכים בהעלאת הריבית במשק אחרי יותר מ־3 שנים של ריבית אפסית וכסף חינם, מהלך שכחלון לא צפוי לרוות נחת ממנו. כמו כן, הנתון הזה מוכיח כי העלאת המחירים במשק אינה תופעה חולפת וכוללת את כלל הפעילות הכלכלית - עוד נתון שעלול לגרום לו לפגיעה פוליטית משמעותית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות