צילום: קמיל גרבי
דם ודממה: קמיל גרבי מצלמת כלים שבהם גברים רצחו את נשותיהם
קמיל גרבי מצלמת כלים על רקע נקי ושליו. הזעזוע מתעורר כשקוראים בכיתוב שהם שימשו גברים לרצח נשותיהם
פטיש, מגהץ, סכין יפנית, חגורה. כל אובייקט כזה מופיע בודד בתמונות של הצלמת הצרפתיה קמיל גרבי (Gharbi) בסדרה "Proofs of Life". לכאורה, אלה אובייקטים תמימים. אבל כשקוראים את הכיתובים שצמודים להם, מבינים שיש משהו מעבר לזה: כל אחד מהאובייקטים שימש לרצח נשים בידי בני זוגן בצרפת בשנתיים האחרונות. החל ממחר תוצג הסדרה בקומפלקס גולף בתל אביב במסגרת פסטיבל הצילום הבינלאומי השישי שיתקיים בתל אביב, הפעם תחת נושא גג אחד: "יחסים".
גרבי (34), שחיה ועובדת בפריז, בכלל למדה ועסקה באדריכלות: "צילום תמיד היה תחביב עבורי", היא מספרת ל"כלכליסט". "לפני ארבע שנים החלטתי לעשות את השינוי וצילום נהפך לעיסוק ולמקור ההכנסה העיקרי שלי". מאז ומתמיד היא התעניינה בנושאים חברתיים, וסדרות צילומים קודמות שלה עוסקות במהגרים ופליטים בפריז — אחת מהן הוקדשה למבנים הארעיים שנהפכו ל"גטאות" מודרניים בעיר, ואחרת תיעדה את בתי הספר שלהם.
"הסדרה החדשה היא הראשונה בה אני עוסקת באלימות כלפי נשים, אבל אני מתכננת סדרות נוספות", היא אומרת.
איך עלה הרעיון לצלם דווקא את האובייקטים ששימשו לרצח?
"העבודה החלה במחקר. אספתי את כל הידיעות שהופיעו בתקשורת הצרפתית על רצח נשים במשפחה בשנים 2017–2016. כל ידיעה שבה הוזכר כלי הרצח סימנתי ועשיתי רשימה של החפצים, ואז הבנתי שאני רוצה למשוך את תשומת הלב באמצעות החפצים האלה, שרובם הם נמצאים בכל בית".
אלה החפצים האותנטיים ששימשו לרצח?
"לא. אלה אובייקטים שרובם היו לי בבית. לא רציתי לפנות למשטרה ולבקש את החפצים עצמם, כי זה בוודאי היה מסבך הכל. אז החלטתי שאתייחס אליהם באופן סמלי, גם כי באמת הם נמצאים כמעט בכל בית. הדרך שבה בחרתי לצלם את החפצים, באופן מינמליסטי ונקי מאוד, היא כדי שהדימוי לא יהיה מפורש מדי. רציתי משהו שיתפוס את תשומת הלב אבל לא יהיה ברור לצופים ברגע הראשון. רציתי משהו שבאמת יגרום לצופים לעצור ולהפנות מבט נוסף. לייצר את המתח בין הדימוי לבין המשמעות שלו שמתקבלת רק אחרי שמסתכלים על הכיתוב שלצדו".
לצד כל דימוי מוצג כאמור כיתוב שבו מופיע שמן הפרטי של הנשים שנרצחו באמצעות החפץ, גילן והמקום שבו חיו. כך, למשל אפשר להבין שכרית היא חפץ ששימש לרצח שלוש נשים בצרפת במשך שנות הפרויקט, בעוד שסכין מטבח שימש לרצח קרוב ל־100. לצדם מופיעים גם שקית ניילון, אלת בייסבול, צעיף ומצית — כל אלה ממחישים באופן חזותי ומזעזע את פעולת הרצח.
"ב־2016 נרצחו בצרפת 130 נשים על ידי בני זוגן או האקסים שלהן, וב־2017 היו 123 כאלה", מסבירה גרבי. "זה מראה שאין ירידה במספר הרציחות ולא ננקטים מספיק צעדים כדי למנוע אותם. אלה כמעט תמיד גם מקרי רצח מבוססי מגדר, כשהאשה הקורבן, וגם המקרים שבהם הגבר נרצח לרוב מעידים על כך רצח מתוך הגנה עצמית".
את שואפת באמצעות הסדרה למנוע את הרצח הבא?
"השאיפה היא לעורר מודעות. איני מתיימרת להגיד שזה יפחית את מקרי הרצח, אבל אולי יעורר שיח, יגרום לחשוב ולנקוט צעדים שימנעו את המקרה הבא".
תגובה אחת לכתיבת תגובה