התמכרויות הן תסמין לבעיה חמורה יותר
הדיווחים כי עוסמאן דמבלה סובל מהתמכרות לגיימינג גרמו ללא מעט גיחוכים בעולם הכדורגל, אבל זה לא מצחיק. התמכרות, כל התמכרות, בדרך כלל מסתירה בעיות חריפות שצריך לטפל בהן
פול מקגראת', בלם נבחרת אירלנד, מנצ'סטר יונייטד ואסטון וילה לשעבר, היה מגיע לאימונים עם שני בקבוקים: אחד מלא במים, השני מלא בוודקה. לפני כל אימון היה מסיים את בקבוק הוודקה. זה היה הדבר היחיד שעזר לו להרגיע את החרדות האדירות מהן סבל - חרדות שדחפו אותו לאלכוהוליזם חריף. "אני לא שותה בצורה נורמלית, גילה בראיון ל"סאנדיי וורלד" האירי לאחר פרישתו. "אפילו אם הייתי יכול לשבת מול הטלוויזיה ולשתות משהו להנאתי, זה לא משהו שהייתי עושה. אני ממלא כוס שלמה בוודקה ומנסה לגמוע אותה כמה שיותר מהר".
קראו עוד בכלכליסט
על פי הדיווחים בספרד, עוסמאן דמבלה שנרכש בעונה שעברה ב-115 מיליון יורו, מכור לגיימינג (משחקי מחשב). דמבלה - שפיטר את השף שהמועדון הצמיד לו ולא מגיע בזמן לאירועים ולאימונים של הקבוצה למרות שיש לו נהג צמוד מטעם המועדון - מבלה שעות על גבי שעות עם חבריו, בביתו, ב"מרתונים של משחקי מחשב". הוא לא יוצא יותר מדי או שותה בכמויות, אבל לפי הדיווח הוא ממש אובססיבי למשחקי מחשב, משהו שמוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כ-'gaming disorder'.
ביוני האחרון, ארגון הבריאות העולמי הכיר בהתמכרות למשחקי וידאו כמחלה בשם "הפרעת גיימינג". הכרזת הארגון נשענה על מספר מחקרים ומקרים טיפוליים שהצביעו על תסמינים כפייתיים הדומים להתמכרויות אחרות. רשימת התסמינים שנותני הטיפולים יידרשו לאבחן דומה אף היא להתמכרויות מוכרות, והחשוב מביניהם הוא הפרעה לתפקוד הנורמטיבי. עם הסימנים העיקריים נמנים: בילוי זמן ממושך במשחק תוך ויתור על מטלות יומיומיות חיוניות, התעלמות מתגובות ותוצאות שליליות תוך דבקות במשחק, וכן צורך בלתי נשלט לשוב ולשחק לפרקי זמן ארוכים במיוחד עד להגעה ל"היי".
אולי, כמו במקרי האלכוהול, החבר'ה שמסביבו לא תורמים להתמקדות שלו בכדורגל - משהו שהוא צריך לעשות, כי כשהוא עושה את זה, הוא אחד מהשחקנים הצעירים הטובים בעולם בכדורגל. המועדון "מודאג" מהסיטואציה, מן הסתם, וקיים מפגשים בין סוכנו של דמבלה, מוסא סיסוקו, והשחקן עצמו עם ההיררכיה של המועדון - המנהל הטכני, אריק אבידל והמנהל הספורטיבי, פפ סגורה. בקטלוניה מדווחים גם שהנשיא בעצמו, ג'וזפ מריה ברתומאו, "יקח את המושכות לידיים" בנושא (לא בהכרח סימן טוב מאחר שהוא "לקח את המושכות לידיים" בהרבה כישלונות של המועדון בשוק העברות השחקנים) - ואולם נראה שלמרות המודעות לבעיית ההתמכרות, עדיין חושבים ש"דמבלה צריך לצאת מזה", "להתמקד" ו"להתנהג כמו מקצוען". לואיס סוארס, חלוץ הקבוצה, אמר השבוע על המצב: "להיות כדורגלן מקצועי זה פריבילגיה, אני חושב שהוא (דמבלה) צריך להתמקד בכדורגל ולשאוב השראה מהמקצוענים בחדר ההלבשה של ברצלונה".
זה טוב ויפה, אבל מחקרים מראים שהתמכרות בדרך כלל רק מסתירה בעיה קשה יותר. היא מסייעת למכור להתמודד עם חרדות, דיכאונות או בדידות. עבור דמבלה, ההתמכרות לגיימינג עשויה להיות תוצאה של לחץ עצום שמופעל על בן 20 שנרכש על ידי אחת מקבוצות הכדורגל הלחוצות בעולם, ביותר מ-100 מיליון יורו. לא כולם יכולים להתמודד עם תג מחיר כזה - גם שחקנים מנוסים וטובים יותר מדמבלה מתקשים להתמודד עם הציפיות שמגיעות עם רכישה במחיר מופקע כל כך. ברצלונה, כשרכשה אותו, הסכימה לשלם מחיר גבוה כל כך בגלל לחץ בתוך המועדון לפצות על מחירת ניימאר ב-222 מיליון יורו לפריז סן ז'רמן.
את הלחץ הזה העבירה לילד בן 20 בזמנו - שטיפס במהרה מרן הקטנה לפסגת עולם הכדורגל. דמבלה הוא קורבן של הלחץ הזה, וייתכן שהוא מתמודד איתו באמצעות אובססיביות למשחקי מחשב. אפשר עד מחר להסביר לו ש"ככה לא מתנהגים ספורטאים" וש"תעזוב כבר את השלט ובוא לשחק", אבל זה לא יעזור. הוא צריך טיפול, ארגון מחבק ומבין וקבוצה שלא לחוצה על כך שההשקעה העצומה שלה תתפוגג בגלל יותר מדי משחקים של קול אוף דיוטי. הבעיה שלו היא לא הפלייסטיישן, אלא בעיה נפשית. בעיה נפשית שצריך לטפל בה.
4 תגובות לכתיבת תגובה