"ביתנו מרחיב את דעתנו"

1. נתוני פתיחה

הנכס: בית צמוד קרקע בעל חמישה חדרים בגודל 130 מ"ר, לא כולל חצר אחורית וקדמית, בקבוצת יבנה - מאחרוני הקיבוצים בישראל שלא עברו הפרטה.

בני הבית: משפחת לנג - סיון, בת 35, מרכזת שירותים בקבוצה; דורון (דורי), בן 35, חקלאי בקבוצה; וחמשת ילדיהם: אמיר (12), גל (9), שובל (6), שיר (3) ואלונה (1.5), ו"הדלת תמיד פתוחה וקורה שיש פתאום 15 ילדים בבית", מחייך דורון.

איש המקצוע: מעצב הפנים רועי זליחובסקי.

קבוצת יבנה: קהילה שיתופית מהמגזר הדתי־לאומי, המונה כ־200 משפחות בתחומי מועצה אזורית חבל יבנה ("מזמינים פיצה מגדרה", מסייעת סיון באוריינטציה). ענפי החקלאות והתעשייה של הקיבוץ הם גידולי שדה, לולים, "שעוני עדי", מפעל השימורים "קבוצת יבנה" ועוד. רוב החברים עובדים בקבוצה, והעובדים מחוצה לה נדרשים להעביר את משכורתם אליה ("עבדתי ב־HP במשך חמש שנים והם כל פעם מחדש היו בשוק מזה", אומרת סיון). אלה וגם אלה מקבלים מהקיבוץ תקציב חודשי זהה, וזכאים לשירותים מהקיבוץ, בהם חינוך, כביסה, חדר כושר, בריכה וארוחות בחדר האוכל.

החברים מתאספים אחת לשבועיים לדון בענייני הקבוצה, והנוכחות באסיפות יפה ("בפרט כשמדברים על הרחבות"). כמו שאר הקיבוצים השיתופיים המעטים שנותרו, קבוצת יבנה משגשגת כלכלית, בין היתר בזכות התנהלותה הפיננסית השמרנית. אבל לא הכל ורוד: באופן מפתיע, מתברר שהקיבוץ זקוק לדם חדש. "יש כאלה שעוזבים, וצריכים כאן צעירים", אומרת סיון, "אבל אין מספיק קליטה מבחוץ".

תקציב השיפוץ: 85 אלף שקל.

2. טרום שיפוץ

משפחה בדירת רווקים: בית משפחת לנג הוא אחד מ־20 בתים חדשים ברחוב, שבנייתם הסתיימה לפני כשנה וחצי, שנועדו לתת מענה לזוגות הצעירים של הקיבוץ, שגרו בדירות רווקים גם לאחר שהרחיבו את המשפחה ("היה לי ארון ארבע דלתות אחד לכולנו", נזכרת סיון בזעזוע). בקומת הכניסה ישנם חלל מגורים, חדר שינה, ממ"ד ושירותי אורחים, ובקומה השנייה יש שני חדרי ילדים, חדר אמבטיה ושירותים וחדר כביסה שמשמש גם כמחסן.

הרחבת המשפחה: סיון ודורון פינו את דירתם הישנה כהורים לארבעה, ונכנסו לבית החדש כהורים לחמישה. "יצאתי עם צירים מהבית הישן ונכנסתי לבית החדש ישר מבית החולים, עם אלונה", אומרת סיון. דורון מוסיף: "היו לי יומיים להעביר את כל הבית לפני שהיא חוזרת. זה היה חתיכת מבצע, כל המשפחה נרתמה לזה". כרגע הבנים גרים בחדר אחד והבנות בחדר האחר. בקרוב תעבור אלונה הקטנה לחדר הבנות. יש שני חדרים נוספים בבית שיכולים לשמש בעתיד כחדרי שינה ו"לרווח" את הצפיפות בחדרי הילדים אם יהיה בכך צורך.

מה נעשה: הבתים נבנו כשלד בסיסי וכל אחד מהחברים ביצע בהם התאמות, שינויים ותוספות בהתאם למגבלות שמטילה הקבוצה. השיפוץ בבית משפחת לנג כלל הוספת קיר גבס במטבח, סגירה של המדרגות לקומה השנייה בקיר גבס (מטעמי בטיחות) עם חלון הצצה לסלון, תוכנית אינסטלציה, תוכנית חשמל ותאורה, עבודות נגרות בסלון ובמטבח, אריחים, משטחים וריהוט.

3. עקרונות מנחים

עיצוב מותאם אישית, במגבלות המותר: "רצינו לתכנן משהו מיוחד ולא ידענו כמה מזה נוכל לממש", אומרת סיון. "מותר לעשות דברים מסוימים מאוד כי הבית שייך לקבוצה, ואם נעזוב, הוא יצטרך להתאים למישהו אחר. בדיעבד, באו מאוד לקראתנו, ובכל פעם שחררו עוד קצת". הפתרון: עיצוב מינימליסטי חף מטרנדים, שמציב בקדמת הבמה את העץ הטבעי כמוטיב מרכזי - הן בספרייה המקשרת בין המטבח לסלון והן בחדרי הרחצה.

מקום לכולם: האתגר הגדול בפרויקט היה החלל הציבורי שבקומת הכניסה. על זליחובסקי הוטלה משימה לא פשוטה: לדחוס סלון, פסנתר, ספרייה, מטבח ופינת אוכל לשטח מוגבל. "אני חושב שהקאץ' היה ליצור חלל שיתאים למשפחה עם חמישה ילדים, ועדיין שיישאר מספיק מקום למטבח ושלכולם יהיה מקום לשבת", הוא מסביר. לכן תכנן בסלון ספה גדולה אחת בלבד, ובמטבח אי עם שולחן אוכל נשלף שניתן להרחיב על פי מספר הסועדים.

דברים שרואים משם: בקומה העליונה של הבית יש רק כיוון אוויר אחד - מזרח. ההחלטה להחליף את המעקה של גרם המדרגות בקיר עוררה בסיון חשש מצמצום גדול עוד יותר של האור והאוויר בבית, אולם החלון הגדול שתכנן זליחובסקי במעלה המדרגות פתר את הבעיה. בזכות המראה של חלל המגורים הנגלה משם זאת הפכה להיות אחת הפינות האהובות על סיון.

4. בדיעבד

בני הזוג לנג מאושרים בביתם ולא היו משנים בו דבר. "לא מזמן חזרתי מלונדון עם מזוודה מלאה בגדים", אומרת סיון, "ואני זוכרת שחשבתי: איזה כיף שיש לי מקום בארונות". גם המטבח הקטן יחסית עונה על צרכיה: "יש לי מספיק שטח עבודה, האי תורם מאוד לכך. יש יתרון בכך שהוא פונה לסלון, כי אפשר לעבוד במטבח ולהיות עם הפנים כלפי מי שנמצא". סיון נהנית גם מהדינמיות שמתאפשרת בזכות הריבוי היחסי של חדרי השינה ומשערת שברבות הימים תהיה תזוזה של הילדים מחדר לחדר, ואז אמיר, הבן הבכור, אולי יקבל חדר משלו.

"העבודה עם סיון ודורון היתה מפרה מאוד וזורמת", אומר זליחובסקי. "למרות המגבלות העלולות לצוץ בעבודת תכנון בתוך מערכת כלכלית שיתופית של קיבוץ, דווקא הניסיון לייצר משהו ייחודי ושונה בתוך מגבלות תקציב הניב חלל מעניין".

5. חז"ל מאשרים

"חז"ל אמרו: ‘שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם: אשה נאה, דירה נאה וכלים נאים'. אז ישנה חשיבות לאיך הדברים נראים, וביתנו אכן הרחיב את דעתנו", מסבירה סיון את מקום העיצוב בחייהם.

"האסתטיקה מאוד חשובה לנו. כבר משלב התכנון ידענו שנרצה לקחת מעצב שיסייע לנו בכך, ובעיקר שישלב בהצלחה את האסתטי עם הפרקטי. מכיוון שהמטראז' של הבית לא גדול, אז הניצול הנכון של כל הפונקציות בצורה הטובה ביותר היה סופר חשוב".

עיצוב על פי ההלכה

יותר משפחות במגזר הדתי נעזרות במעצב פנים

עיצוב ואדריכלות הופכים שכיחים בשנים האחרונות גם בקרב דתיים, ולמרות זאת, ממלאים תפקיד פונקציונלי יותר מאסתטי. לדברי האדריכלית ומעצבת הפנים רבקה פדר, האתגר המרכזי הוא חלוקת החלל, מכיוון שמדובר במשפחות מרובות ילדים ובדירות לא גדולות. בהתאם לחלוקה המסורתית מסתפקים בשני חדרי שינה לילדים - אחד לבנים ואחד לבנות, ובכל אחד מהם כמה מיטות, לעתים מיטות קומתיים.

“הדירות בדרך כלל קטנות על האנשים, ואני מנסה לתת פטנטים איך ליצור אפקט של גודל כשאין את הגודל בפועל”. איך עושים את זה? “על ידי מפתחים גדולים, חלונות גדולים וכמה שיותר לפתוח באופן כללי. אני משתדלת לא לסגור הרמטית, וגם אם מישהו רוצה מטבח סגור, חשוב שרוב הזמן הוא ייראה פתוח”.

הסגירות, אם כך, הופכת לאלמנט עיצובי בקהילה הדתית בפרט אצל הליטאים ואצל החסידים, שאצלם אחד מחדרי הבית מוקדש ללימוד. “חלקם כן רוצה משהו יותר מיוחד: קיר צבעוני או תאורה יפה. יש לי לקוח שרצה עץ זית בתוך הבית. למרות הכל בסופו של דבר עיקר העבודה שלי היא להכניס כמה שיותר פונקציות לתוך החלל”.