דב חנין הטיח בחדוה בר: "סכום הקנסות שהטלתם על לווים גדולים מ-2013: אפס"

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, הופיעה היום (א') בפני חברי ועדת החקירה הפרלמנטרית למתן אשראי על ידי הבנקים והגופים הפיננסים ללווים גדולים - "ועדת הטייקונים". 

יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), העביר בפתח דבריו ביקורת על כך שבנק ישראל מסר לוועדת החקירה את המצגת המפרטת את עמדתו שבע דקות בלבד לפני תחילת הדיון, ואמר כי "העובדה שקיבלנו את המצגת של בנק ישראל כמה דקות לפני תחילת הדיון לא מקובלת עלי. המינימום היה שנקבל את המצגת מראש. נראה שיש שם דברים שאנו מבקשים כבר חודשים, ופתאום הם מופיעים במצגת". בתגובה הסבירה המפקחת בר כי המצגת הוכנה עד לרגע האחרון. 

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, בהופעתה בפני הוועדה | צילום מסך: לע"מ

בתחילת דבריה אמרה בר לחברי הוועדה כי "בתחילת שנות ה-2000 נוצרה בעיה במשק: בעקבות הליכי הפרטה נוצרה ריכוזיות גבוהה, שתורגמה לריכוזיות באשראי. ניתן אשראי בתיקים גדולים, חלקו בסיכון גבוה. בשלב מסויים התגבשה בבנק ישראל הערכה שנוצר סיכון מהותי. מרגע שהדברים התבהרו, הפיקוח על הבנקים טיפל בנושא בצורה עקבית, באמצעות ביקורות בשטח, אכיפה ומתן הוראות למערכת הבנקאית. במבחן התוצאה האשראי ללווים גדולים ירד בצורה דרמטית, ולמעשה בנק ישראל, בדרך שבה נהג, מנע התממשות של סיכון הרבה יותר גדול. כתוצאה מהפעילות של בנק ישראל אף מפקיד לא הפסיד את כספו. גם משלם המסים לא שילם מכספו, בשונה ממה שראינו בעולם כאשר בנקים פשטו את הרגל והציבור שילם.

"בנק ישראל היה מהראשונים שהציף את בעיית הריכוזיות בשנת 2007, והוביל להקמתה של 'ועדת הריכוזיות'", אמרה בר. "הפיקוח על הבנקים ביצע 95 ביקורות בשטח בנושא אשראי, וזה המון. לאורך השנים נוצרה אכיפה שהביאה לצמצום האשראי שניתן ללווים הגדולים".

בנוגע למקרה של דני דנקנר אמרה בר כי "זהו מקרה חמור וקיצוני שבו הפיקוח זיהה שהיו ליקויים חמורים, והמפקח והנגיד דרשו להדיח אותו מתפקידו. מעבר לכך, הפיקוח העביר את החמרים לפרקליטות ולמשטרה, וארבע שנים לאחר מכן הוא גם נכנס לכלא. היו מספר מצומצם של מקרים בהם עלה חשד לשיקולים זרים או לניגוד עניינים, והפיקוח טיפל בהם באותו אופן".

היא הוסיפה כי "היתה התנגדות להדיח את דנקנר. מבקר המדינה וחברי ועדת הכספים התנגדו, אבל הפיקוח לא התפשר והזיז את דנקנר מתפקידו. עסקנו גם במקרים בהם לא עלה חשד לשיקולים זרים, אבל כן היו חולשות וסיכון גבוה: פרקטיקות חיתום לא מקובלות כמו מינוף גבוה, היעדר בטחונות ועוד. אנחנו הגדרנו 'אפקט הילה', הסתמכות יתר על נסיון קודם עם הלווה והסתמכות מעטה על מדדים אובייקטיבים. במקרים הללו הפיקוח על הבנקים היה שותף להזזה של אנשי משרה בכירים מתפקידם".

בר הדגישה כי "למעשה, הפעולות של הפיקוח מנעו התממשות של סיכון אפשרי גדול יותר. האשראי המסוכן צנח בשנים הללו, ומספר קבוצות הלווים ירד באופן דרמטי. בשנת 2005 היו 25 קבוצות, היום ישנן שתי קבוצות בלבד. ההפסדים של הבנקים בישראל נמוכים מאלו שנרשמים בעולם. כשמסתכלים על כלל המשק, צריך להודות שנעשו רפורמות ששינו את התמונה הכוללת. בעבר הבנקים היו דומיננטים, ולא היתה תחרות גדולה".

דני דנקנר. "היתה התנגדות להדיחו, אבל הפיקוח לא התפשר" | צילום: אוראל כהן

"צמרת הבנקאות הוכתה בסנוורין מול הלוווים הגדולים"

יו"ר הוועדה, איתן כבל, אמר בתגובה לדבריה של המפקחת כי "בתופעת 'אפקט ההילה' צמרת הבנקאות הוכתה בסנוורין, כאשר לווים גדולים כמו פישמן ודנקנר עמדו לנגד עיניהם. היו הערכות אופטימיות לגבי עתידו של הלווה הגדול. הסבר זה הוא מאוד נוח. הבנקאים טעו. הוועדה אינה מקבלת הסבר זה כהסבר המרכזי של התנהלות המערכת הבנקאית אל מול הלווים הגדולים. הבנקים עצמם דוחים את ההסבר שלכם מכל וכל.

"ההסבר הוא שהפיקוח על הבנקים לא ביסס הרתעת רגולטורים אפקטיבית כנגד פעילות בנקאית אסורה. הוא לא אוכף אכיפה משמעותית במטרה למנוע חריגות וליקויים. במקום להעניש, אתם מעירים ומתנצחים עם הבנקים. אתם פועלים באיחור רב, לאחר שכל הסוסים ברחו מהאורווה. הפיקוח עצמו לוקה בשבי רגולטורי. לא הענשתם ולא פעלתם בזמן".

ח"כ דוב חנין (הרשימה המשותפת) חקר את בר לגבי סכום הקנסות שהוטלו במסגרת מתן אשראי ללווים גדולים, משנת 2003 ועד היום, וטען כי "מ-2003 הפיקוח לא הטיל קנס או עיצום בנושא מתן אשראי ללווים גדולים".

חנין הוסיף לחקור בנושא וביקש לדעת את מספר הפעמים בהם בנק ישראל הפעיל את סמכותו בעניין חריגה באשראי ללווים גדולים, החל משנת 2003. בר השיבה כי "הפיקוח עשה הרבה מאוד פעולות אכיפה", וחנין אמר לה בתגובה כי "גברתי אישה אינטילגנטית. אני שואל שאלה עובדתית פשוטה: הסעיף מאפשר לכם לפעול בצורה פרסונלית וגלויה". בר: "לא נדרשנו להפעיל כי הזזנו את האנשים (מתפקידם) ללא הסעיף הזה. אם אתם רוצים לשמוע תשובות ולא רק להשמיע, אני מציעה שתשמעו גם את המומחים שלנו".

פרשת ציון קינן: הפיקוח לא מנע את מינויו כמנכ"ל

ח"כ חנין התייחס גם לטיוטת דו"ח ביקורת של בנק ישראל בעניינו של ציון קינן, לשעב מנהל החטיבה העסקית בבנק הפועלים, שמונה לתפקיד מנכ"ל הבנק הגדול בישראל. "איפה הייתם?" שאל חנין. "מהטיוטה עולים שורה ארוכה של כשלים בפעילות של קינן. בין היתר, גם כאלו שנוגעים לאיכות הבדיקות שנעשו בעניין מתן האשראי לדני דנקנר. נקבע למשל כי תעריף ההלוואה שניתנה לדנקנר הוא חריג, גם במחלקת הפלטינום. קרה שם משהו נורא, שבסוף הגיע למשטרה שהגיעה למסקנה שמדובר במרמה ובהפרת אמונים מצידו של קינן - ושבוע לפני שהטיוטה מתפרסמת אתם לא מונעים את מינויו של ציון קינן כמנכ"ל הבנק".

ציון קינן. "לא מנעתם את מינויו כמנכ"ל" | צילום: אוראל כהן

בר השיבה כי "אין ספק שהאירוע בבנק הפועלים הוא חמור מאוד, אחד החמורים שטיפל בו הפיקוח. הדו"ח ממחיש כיצד עובד הפיקוח. בשורה התחתונה, היו"ר הודח. זה היה אירוע חריג. התיק של ציון קינן הועבר על ידי הפיקוח על הבנקים למשטרה, והפרקליטות סגרה את התיק. הנגיד דאז, פישר, והמפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, קיבלו החלטה לאשר את המינוי מתוך ראייה כוללת, בעיצומן של פשיטות רגל של בנקים בעולם".

בסיכום דבריו אמר חנין: "מנעתם 80 מינויים והעברתם 15 בכירים מתפקידם, כשכל זה נעשה במחשכים והציבור לא יודע מה קורה". כבל הוסיף כי "מכל זה עולה שאין אכיפה משמעותית, לפחות לפי חוסר המעש של הפיקוח. אם יש כאלה שנענשו - הם שמורים בכספת סודית שאף אחד לא ידע".

בנוגע לסוגיית החקירות שבוצעו על ידי הפיקוח על הבנקים טען כבל כי "יש מצבים בהם אשראי ניתן שוב ושוב לבעלי שליטה גדולים, ללא בדיקה מספקת ובהסתמך על שם הלווה בלבד. יש חששות לניגוד עניינים ואתם לא מפעילים סמכות חקירה בסיסית". בר: "כשיש חשד מעבירים לפרקליטות ולמשטרה, אנו לא שוטרים ולא חוקרים". כבל התרגז ואמר לבר: "אתם פישלתם שלא לקחתם את הסמכויות על פי מה שניתן לכם", ובר השיבה כי "הדבר מצדיק אכיפה יחודית ונוקשה וזה מה שאנחנו עושים".

בוועדה מבקשים להאיץ את קצב הדיונים

בהמשך הדיון עברו חברי הוועדה לעסוק בפרשות העלמות המס בארה"ב בהן היו מעורבים הבנקים. ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) ביקשה לבדוק מדוע בנק ישראל לא הוציא הוראות בנושא כבר בשנת 2008, כשהכיוון של האמריקאים היה כבר ידוע. בר: "אתייחס לחקירות בזהירות, כי מתקיימות עדיין חקירות נגד שני בנקים. החקירות מבוצעות על ידי רשויות אכיפה כמו רשויות המס ומשרד המשפטים בארה"ב, שביצעו ביקורות על השלוחות של הבנקים הישראלים. הם לא הציפו את סוגיית הלקוחות שלא משלמים מס. מהרגע שהפיקוח הבין את הסוגיה של עבירת מס – בשנת 2011, כאשר הרשויות פנו – מאז הוא פעל. הפיקוח לא היה מודע לכך שלקוחות אמריקאים שמפקידים כספים בישראל לא משלמים מס, אין ספק שזה אירוע קשה".

חברי הכנסת ביקשו הסברים מבר לתופעת "הדלת המסתובבת": מפקחים ובכירים לשעבר בבנק ישראל שמתמנים בתום תקופת הצינון לתפקידים בכירים בבנקים, או בכירים לשעבר בבנקים שמתמנים לתפקידי פיקוח. בר צמחה אומנם בבנק ישראל, אך הגיעה לתפקיד המפקחת על הבנקים לאחר שכיהנה בבנק לאומי, ונגזרה עליה תקופת צינון של שנה וחצי במסגרת הסכם למניעת ניגוד עניינים. בר אמרה בנושא כי "המפקח צרך להיות אדם שמבין סיכונים. הניסיון של הועדה לצייר את המעברים בין הסקטור הציבורי לפרטי, או להיפך, ככאלה שפוגמים ביושרה של המפקחים או של הפיקוח – מטריד מאוד. האופן בו אתם מציירים את המפקחים, כשבויים בידי המפוקחים ולא עושים את העבודה, הוא לא נכון".

בשבוע הבא תופיע בפני הוועדה הממונה על ההגבלים במשק, עו"ד מיכל הלפרין. הוועדה צפויה להזמין בקרוב את ראשי הגופים המוסדיים - חברות הביטוח וקופות הגמל.

לנוכח הכוונה להקדים את הבחירות, כמו גם הקואליציה הצרה של 61 ח"כים, מבקשים בוועדה להאיץ את קצב הדיונים ולהציג מסקנות בטרם תתפזר הכנסת.