הטבות לעוטף עזה, אריאל הוחזרה לרשימה: אושרה מפת העדיפות הלאומית בדיור

הממשלה אישרה היום (א') הצעת החלטה של משרד הבינוי והשיכון לקבוע שישובים המפורטים ברשימה יוכרזו כישובים בעלי עדיפות לאומית לקבלת הטבות בתחום הדיור והפיתוח. ההטבות שיינתנו אמורות לסייע להקל על מצוקת הדיור של רבים מתושבי המדינה, לחזק את אזורי הפריפריה, ובראשם הנגב והגליל, לעודד הגירה חיובית ליישובים המפורטים ברשימה, לעודד בנייה בישובים אלה ולהעצים את חוסנם הכלכלי של הישובים מהרשימה.

משרד השיכון סירב למסור את רשימת הישובים שיוגדרו כאזורי עדיפות לאומית לפני הדיון בהצעת ההחלטה בישיבת השרים, וכך גם דוברו של שר השיכון, יואב גלנט.

בהודעת משרד השיכון נמסר כי בין השאר, שכונות המרוחקות מישוב האם ואינן נשענות על תשתיות ישוב האם, הוגדרו במסגרת מפת העדיפות הלאומית. בתוך כך, לראשונה ייהנו מגרון, טלמון, כרם רעים ושבות רחל מהטבות משמעותיות.

ישובים הסמוכים לגבולות אויב (עד 2 ק"מ) ויישובי עוטף עזה (עד 7 ק"מ) יקבלו גם הם הטבות משמעותיות במסגרת מפת העדיפות החדשה של משרד הבינוי והשיכון.

עוד נמסר, כי לראשונה הוחלט שיישובי יו"ש בכללותם אינם משנים סיווגם לרעה במפה וימשיכו ליהנות מההטבות. על פי הגדרה זו, מוחזרת העיר אריאל למפה ותקבל סבסוד פיתוח. כמו כן, לראשונה ייכנסו למפה שמונה יישובי קו תפר.

ההטבות שיינתנו ליישובים

ההטבות שיינתנו לישובים שברשימת אזורי העדיפות בתחום התכנון והפיתוח הן סיבסוד של משרד השיכון על הוצאות תכנון, פיתוח, ניהול ופיקוח לבנייה חדשה למגורים, רוויה וצמודת קרקע, על קרקעות מדינה שמשווקות על ידי המדינה.

 

שיעור סיבסוד הוצאות הפיתוח בקבוצת ישובים א1 הוא 50% בבנייה רוויה בישובים עירוניים ו-50% גם בקבוצת ישובים א2. שיעור סיבסוד הוצאות הפיתוח בקבוצת הישובים א1 בבנייה צמודת קרקע בישובים עירוניים הוא 50% ואילו בקבוצת ישובים א2 לא יינתן סיבסוד.

שיעור סיבסוד הוצאות הפיתוח בבנייה רוויה בישובים כפריים יעמוד על 50%.

בתחום הסיוע לפרט תינתן למחוסרי דיור הלוואה לפי ניקוד מינימאלי של 1,500 נקודות לרוכשים דירה באחד מהישובים בקבוצה א1 ברשימה.

תינתן גם הלוואת מקום – תוספת הלוואה לדיור לזו שניתנת למחוסרי דיור בסך 100 אלף שקל למשפחות ו-50 אלף שקל ליחידים לישובים עירוניים בקבוצה א1 ולישובים כפריים ברשימה א2. לישובים עירוניים ולישובים כפריים ברשימה א2 ו-ב תינתן הלוואת מקום בסך 70 אלף שקל למשפחות ו-35 אלף שקל ליחידים.

 

תנאי הכניסה לרשימה

 

הישובים שייכנסו לרשימת אזורי עדיפות לאומית יצטרכו להתאים לאמות מידה שנקבעו. בין השאר, ישובים עירוניים שייכנסו לרשימה הם כאלה שמספר תושביהם עולה על 2,000 נפשות ושאינם כלולים במועצות אזוריות. בישובים שדירוגם במדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא 5 ומעלה, ייערך מבחן שיקבע את ערכי הקרקע.

ישובים עירוניים כאלה יצטרכו לעמוד באחד משני תנאים, שהראשון בהם הוא שמרכיב ערך הקרקע בבנייה רוויה בישוב הוא נמוך מ-25% מערך קרקע מפותחת, לפי תוצאות מכרזי רשות מקרקעי ישראל בין השנים 2014-2017. בישובים סמוכי גבול ייבחן ערך הקרקע באופן זה אחת לשנה לפי תוצאות המכרזים בשלוש השנים האחרונות טרם ביצוע שיווק חדש ראשון באותה שנה, או לפי תוצאות המכרזים שקדמו לכך אם לא בוצעו שיווקים במהלך שלוש השנים האחרונות.

התנאי השני הוא שעל הישובים העירוניים שנכללים ברשימה להיות ישובים בהם במהלך 2014-2017 לא שיווקה המדינה קרקעות לבנייה רוויה או ששיווקי הקרקע בהם נכשלו בלמעלה מ-25% מהשיווקים בישוב, או ששיווקי הקרקעות לבנייה רוויה צלחו בהיקף מצטבר של פחות מ-50 יחידות דיור.

ישובים כפריים שייכנסו לרשימה הם כאלה שנכללים במועצות אזוריות וכן במועצות מקומיות שמספר תושביהן לא עולה על 2,000 נפשות. לפי מבחן ערכי הקרקע, לא יכללו ברשימה ישובים כפריים שבהם שווקו קרקעות על ידי רשות מקרקעי ישראל בשיטת שיווק תחרותית בין 2014-2017 ומרכיב ערך הקרקע בהם, לפי תוצאות המכרזים, הוא גבוה מ-25% מערך קרקע מפותחת.

בין השיקולים: מאזן הגירה שלילי, פריפריאליות וסיכון ביטחוני

דירוג הישובים ברשימת אזורי העדיפות הלאומית נעשה לפי מרכיבים שונים. ישובים עירוניים מדורגים, בין היתר, לפי מאזן הגירה כפי שנקבע בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2016, ולכך יש משקל של 30% בדירוג. ככל שמאזן ההגירה בישוב נמוך יותר, לרבות מאזן הגירה שלילי, הניקוד הוא גבוה יותר.

מרכיב נוסף בדירוג ישובים עירוניים הוא שיעור הגידול באוכלוסייה לפי הגדרתו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולכך יש משקל של 20% בדירוג. ככל ששיעור הגידול באוכלוסייה הוא נמוך יותר, לרבות גידול שלילי, הניקוד יהיה גבוה יותר.

מרכיב נוסף לדירוג הישובים העירוניים הוא מדד הפריפריאליות בלמ"ס, ומשקלו 25%. מדד הפריפריאליות מדרג אילו הם הישובים והרשויות המקומיות המרוחקים ביותר בישראל ממרכזי הפעילות במדינה, ואילו הם הישובים המרכזיים ביותר והקרובים היותר לאפשרויות אלה.

לדירוג החברתי-כלכלי של הישוב העירוני, לפי הגדרתו בלמ"ס, יש משקל של 10% בדירוג אזורי העדיפות הלאומי.

משקל של 15% בדירוג ניתן לשיקול הביטחוני. ישובים צמודי גדר וישובים מאויימים ברמת איום 5, יקבלו בדירוג 15 נקודות. ישובים סמוכי גבול ובגבול לבנון בטווח של עד שבעה קילומטרים מהגבול וישובים מאויימים ברמת איום 4 יקבלו 10 נקודות. ישובים סמוכי גבול בטווח של שבעה עד תשעה קילומטרים מגבול לבנון וישובים מאויימים ברמת איום 3 יקבלו חמש נקודות.

ישובים כפריים שנכנסו לרשימה דורגו לפי מרכיבים שונים אף הם. משקל של 15% ניתן למאזן הגירה כהגדרתו בלמ"ס בשנת 2016, וככל שמאזן ההגירה נמוך יותר, לרבות מאזן הגירה שלילי, הניקוד שיינתן הוא גבוה יותר במרכיב זה. משקל של 10% ניתן לשיעור הגידול באוכלוסייה כהגדרתו בלמ"ס בישובים כפריים, וככל ששיעור הגידול באוכלוסייה נמוך יותר, לרבות גידול שלילי, הניקוד הוא גבוה יותר במרכיב זה. למדד הפריפריאליות ניתן משקל של 20% ולדירוג החברתי-כלכלי כהגדרתו בלמ"ס גם ניתן משקל של 20%.

לגודל הישוב ניתן משקל של 20% - כלל שמספר התושבים בישוב הכפרי קטן יותר, כך הניקוד יהיה גבוה יותר. לשיקול הביטחוני ניתן משקל של 15% - ישובים צמודי גדר וישובים מאויימים ברמת איום 5, מקבלים 15 נקודות. ישובים סמוכי גבול ובגבול לבנון בטווח של שבעה קילומטרים מהגבול וישובים מאויימים ברמת איום 4, מקבלים 10 נקודות. ישובים סמוכי גבול בטווח של שבעה עד תשעה קילומטרים מגבול לבנון וישובים מאויימים ברמת איום 3 יקבלו חמש נקודות.