אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תוכנית ההבראה תתקשה להחיות את קו־אופ ישראל צילום: עומר מסינגרת עטא עוויסאת

תוכנית ההבראה תתקשה להחיות את קו־אופ ישראל

רשת המרכולים הגישה אתמול בקשה להקפאת הליכים, שבה טענה כי ביכולתה להינצל מקריסה. אלא שבחינת תוכנית ההבראה של הקו־אופ מעלה סימני שאלה רבים - וכך גם דברי נציגי הבנקים, הנושים הגדולים ביותר, שטוענים ל"התנהלות הזויה"

27.11.2018, 06:53 | נורית קדוש ורחלי בינדמן

חודש לפני שחגגה 70 שנה להיווסדה, פנתה אתמול האגודה השיתופית קו־אופ ישראל לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להקפאת הליכים. הבקשה הוגשה שעות ספורות לאחר ש"כלכליסט" חשף כי האגודה, שמפעילה רשת סופרמרקטים באותו שם, נקלעה לקשיים תזרימיים.

קראו עוד בכלכליסט

הנשרים חגים מעל עוד מכה לתחרות - בדרך לשוק של ענקים הקמעונאים הגדולים ינסו לשים ידיהם על סניפי קו־אופ במרכזי הערים וימשיכו לצבור כוח. הצרכנים ייאלצו לשלם יותר על קניות מתחת לבית נורית קדושלכתבה המלאה

קשיים אלה הובילו את ספקי הרשת לעצור אספקת סחורה. בעקבות הגשת הבקשה להקפאת הליכים, 947 עובדי הרשת הכריזו על סכסוך עבודה. אתמול, בית המשפט המחוזי בירושלים נעתר לבקשה והוציא צו הקפאת הליכים זמני לרשת, שיהיה תקף עד לדיון שנקבע מחר בבוקר. בינתיים, טרם מונו נאמנים לרשת.

ל"כלכליסט" נודע כי בשופרסל בוחנים את האפשרות לקנות כמה חנויות של הקו־אופ בירושלים, שם הפרישה הגאוגרפית של הרשת אינה גדולה באופן שעובר על פרק התחרות הגיאוגרפית בחוק מזון. בשופרסל בוחנים גם את רכישת פעילות הרכש והאספקה ל־137 החנויות במרחב הכפרי שיש לקו־אופ. חנויות אלה אינן בבעלות הרשת אך פעילות תחת המותג קואופ שופ.

מנכ"ל קו־אופ ישראל עופר פיינשטיין, צילום: עומר מסינגרת עטא עוויסאת מנכ"ל קו־אופ ישראל עופר פיינשטיין | צילום: עומר מסינגרת עטא עוויסאת מנכ"ל קו־אופ ישראל עופר פיינשטיין, צילום: עומר מסינגרת עטא עוויסאת

עוד נודע ל"כלכליסט" כי חברת וילי פוד הציעה לקו־אופ הלוואה בתמורה לשעבוד מניות הרשת. החברה דחתה את ההצעה. רק החודש הכריזה וילי פוד על כוונתה להיכנס לתחום האשראי החוץ־בנקאי באמצעות חברה־בת. צביקה ויליגר הכחיש את הדברים.

קרסה במקום להשתקם

בקו־אופ מבקשים מבית המשפט לעצור את ההליכים נגד הרשת למשך שלושה חודשים, כדי להצליח להחזיר אותה למסלול ולהציל אותה מקריסה. אלא שקו־אופ ישראל מצויה בקשיים מאז 2011. אז, מונה המנכ"ל הנוכחי עופר פיינשטיין, שהיה קודם לכן היועץ המשפטי של האגודה. בשבע שנים חלפו מאז לא רק שהיא לא השתקמה, אלא הגיעה לסף חדלות פירעון.

בבקשת הקפאת ההליכים שאושרה אתמול נציגי קו־אופ מדגישים שוב ושוב כי ביכולתם להבריא הרשת, כי הנכסים שבידיהם גדולים מהיקף החובות וכי הם יכולים לנקוט שורה של צעדי התייעלות שיחזירו אותם לרווחיות. לטענת אנשי הקו־אופ, מדובר במשבר מזומנים שניתן לצליחה, שכן יש להם נכסים בשווי כ־250 מיליון שקל בעוד חובותיהם מסתכמים ב־200 מיליון שקל. "בתוכנית הבראה מתאימה, ניתן להביא לפירעון מלא של כלל חובות האגודה והחברה", נטען.

וכאן מגיעה הבעיה הגדולה באמת של קו־אופ ישראל: לפי טענות נציגי הבנקים, הנושים העיקריים של הקו־אופ, הרשת התנהלה בצורה לא יעילה והיה קיים בה "כשל ניהולי עם הרבה החלטות תמוהות". הרבה מאותן החלטות תמוהות מופיעות בגרסאות שונות בתוכנית ההבראה שמציעה כעת הרשת.

אותם בנקים - דיסקונט, מזרחי טפחות, אגוד, הבינלאומי והפועלים - הם אלו שהורידו את השאלטר של פעילות האגודה השיתופית, שחייבת להם כמעט 76 מיליון שקל. לטענת גורמים במערכת הבנקאית, הסיטואציה היתה בלתי נמנעת: "פתאום הגיע אלינו מבול של צ'קים שהחברה ביקשה להעביר לספקים על חובות עבר, ככל הנראה בגלל פאניקה של ספקים שהציבו תנאים — לקבל את הכסף או לא להעביר סחורה, אלא בתמורה למזומן. לא היה לנו שום מושג בכמה חובות מדובר, כמה כסף עוד הולך לזרום החוצה ולא קיבלנו תשובות", הם אומרים.

אחת מאותן "החלטות תמוהות" שעליהן מדברים בבנקים, היא הקמת מרכז לוגיסטי (מרלו"ג) עבור פעילות הרשת במרחב הכפרי. בתוכנית ההבראה, הרשת מציעה לסגור את המרלו"ג הזה, שפועל מסניף הקו־אופ במודיעין, ובכך לחסוך כ־2 מיליון שקל בשנה. אלא שבבנקים מספרים סיפור אחר, שלפיו בקו־אופ החליטו "להקים מרכז לוגיסטי במודיעין בהשקעה של 30 מיליון שקל, רק כדי לחסל את הפרויקט מתוך הבנה שמחזורי ההכנסה לא מצדיקים את קיומו, ואחרי שרוב הכסף ירד לטמיון".

תוכנית ההבראה מציעה עוד להשלים את הטמעתה של מערכת ניהול, מהלך שלכאורה יגדיל את היעילות התפעולית. גם במקרה זה, התוכנית מתנגשת עם טענות הבנקים על ניהול בעייתי. "הרשת הטמיעה מערכת SAP לניהול חובות מול ספקים אבל לא עד הסוף, ובמקביל נטשה את המערכת הישנה", טוען גורם באחד הבנקים. "זה יצר בלגן אדיר מול הספקים, שהציף חובות עבר שלא שולמו, ובלגן עצום בהתחשבנות מולם. התוצאה המתבקשת היתה שהספקים קיצצו אותם. מעבר לזה, יש גם אירועים של מכירת נכסים שאף אחד לא יודע איפה הכסף שהתקבל תמורתם. התנהלות לא יעילה, בקיצור".

אריק פינטו, מנכ"ל הפועלים, צילום" לע"מ אריק פינטו, מנכ"ל הפועלים | צילום" לע"מ אריק פינטו, מנכ"ל הפועלים, צילום" לע"מ

גורם נוסף בבנקים אמר: "ציפינו למבוגר אחראי שישלוט במצב, שידע להגיד למי חייבים וכמה. אי אפשר לצפות שניתן כאן כיסוי לצ'ק פתוח. עכשיו צריך לשבת ולראות מה עושים, אולי ייכנס גורם שיעשה שם סדר. מובן שצריך בשביל זה תקציב שלא ברור מאיפה יגיע. ללא ספק מדובר כאן בכשל ניהולי עם הרבה החלטות תמוהות, אז מתבקש כאן בשלב ראשון לפחות שינוי במובן הזה".

הענף דווקא התאושש

תוכנית ההבראה כוללת גם את מכירת כלל הנדל"ן שבבעלות הקו־אופ, פעילות שבה כבר החלה הרשת החודש. אולם הקשיים הפיננסים מלווים את הרשת שנים ארוכות ולא ברור מדוע לא מימשה את הנכסים במהלך כל אותן שנים ונזכרה לעשות זאת רק כשהחרב מונחת על צווארה.

גם שווי הנכסים שמציגה החברה מעורר שאלות. לפי בקשת הקפאת ההליכים, מדובר בנדל"ן בשווי של 159 מיליון שקל. אם זהו אכן שוויים, מדוע ובעיקר באיזו ריבית הסכים מלווה חוץ בנקאי להעניק לאגודה הלוואה בגובה 20 מיליון שקל, על נכס שנגד שיעבודו הסכים בנק דיסקונט להעניק הלוואה בגובה 11 מיליון שקל בלבד.

זאת ועוד, קו־אופ ישראל מצהירה על עצמה כמי שנתונה בקשיים תזרימיים בשל שחיקת הרווח הגולמי, המאפיינת את כלל ענף הקמעונות - ואת רשתות המזון בפרט.

גם כאן, טענות הרשת מעוררות תמיהה. רשתות המזון בישראל אכן התמודדו עם שחיקה ברווחיות הגולמית, אולם זה קרה בשנים 2014‑2016. מאז דווקא נרשמת התאוששות הדרגתית, עד כי ברבעון השלישי השנה הציגו חלק מרשתות המזון נתוני שיא של רווחיות גולמית, שטיפסה חזרה לרמות שאפיינו את הענף טרום המחאה החברתית של 2011.

אלדד פרשר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, צילום: עמית שעל אלדד פרשר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות | צילום: עמית שעל אלדד פרשר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, צילום: עמית שעל

בקו־אופ טוענים גם לשחיקת הרווחיות כתוצאה מחוק המזון ומעליית שכר המינימום. גם כאן, לא מדובר אינם בנחלת הקו־אופ בלבד, אלא באירועים ענפיים ששאר הקמעונאים הצליחו להתמודד עמם ללא הרעה במצבם. נראה שיש הסבר פשוט למדי לפער הזה. בזמן שברשתות אחרות פעלו להתייעל ולצמצם הוצאות, בקו־אופ הרחיבו את המטה, שבו עובדים כ־100 עובדים, בעוד הרשת מפעילה רק 42 סניפים. בענף טוענים שמנהלים שעזבו את הקו־אופ והגיעו אליהם לחפש עבודה הציגו נתוני השתכרות גבוהים בעשרות אחוזים מאלו שנהוגים בענף.

בבקשת הקפאת ההליכים מסתתר טיעון מפתיע של הקו־אופ, שמנסה להצדיק את המשך קיומו בכך שהוא מייצג את מדינת ישראל מול כמה קבוצות עבודה אירופאיות הפועלות במודל הקואופרטיבי. לפי הבקשה, פעילות זו משפיעה על גופים מרכזיים, כמו למשל האיחוד האירופי.

כדוגמה להשפעה זו, מציינים בקו־אופ כי לפני כשנה נערכה ישיבת דירקטוריון של הקואופרציה הצרכנית האירופית בישראל בפעם הראשונה, לאחר שנים של החרמה בפועל של הפעילות המסחרית עם ישראל מצד מדינות שונות. אפשר רק לקוות שלקו־אופ השפעה גדולה יותר בעולם מאשר בישראל, שבה היא שכן אינה גורם מהותי בשוק המזון על אף גודלה.

סמדר ברבר צדיק מנכ"לית הבנק הבינלאומי, צילום: אוראל כהן סמדר ברבר צדיק מנכ"לית הבנק הבינלאומי | צילום: אוראל כהן סמדר ברבר צדיק מנכ"לית הבנק הבינלאומי, צילום: אוראל כהן

ויקטורי ורמי לוי מתעניינים

עוד לפני שהוגשה הבקשה להקפאת הליכים, רשתות המזון הגדולות החלו להתעניין באפשרות לרכוש חלק מסניפי קואופ שופ. בתוכנית ההבראה הכלולה בבקשת הקפאת ההליכים, הרשת מציעה למכור 21 מתוך 42 הסניפים העירוניים שהיא מפעילה, המשתרעים יחד על שטח של 20 אלף מ"ר.

בין המתעניינות נמצאת רשת המרכולים ויקטורי, שהצהירה בדו"חותיה הכספיים לרבעון השלישי של 2018 כי בכוונתה לעשות שימוש במזומנים שבקופתה לטובת המשך קניית חנויות בודדות או פעילות קמעונאית קיימת.

סניף סופר של קו אופ בגבעתיים, צילום: אוראל כהן סניף סופר של קו אופ בגבעתיים | צילום: אוראל כהן סניף סופר של קו אופ בגבעתיים, צילום: אוראל כהן

גם רמי לוי, הנערך להקמת תת־רשת שכונתית תחת המותג רמי לוי בשכונה, צפוי לנסות לרכוש חלק מהסניפים, בעיקר כאלו שאינם בתוך ירושלים שבה יש לו כבר נוכחות גבוהה.

המכירות השנתיות של כלל הסניפים העירוניים של קואופ שופ מסתכמות בכ־720 מיליון שקל בשנה, כך שמכירת פעילות אותם סניפים צפויה להערכת החברה להניב לה 90 מיליון שקל. מכירת פעילות הסחר וההפצה ל־137 חנויות במרחב הכפרי, שבה מתעניינת שופרסל, תניב על פי הערכות 10 מיליון שקל.

קו־אופ ישראל פועלת כאגודה שיתופית מאז 1950. מדובר בקואופרטיב צרכני עם כ־12 אלף חברי אגודה פעילים, המהווים בעלי מניות. החברה פולעת ללא בעל שליטה. הקואופרטיב אמור לייצר ערך לחבריו דרך הנחה במחיר בחנויות הרשת, במקום באמצעות דיבידנד כנהוג בחברות ציבוריות רבות. האגודה מחזיקה בחברה־בת המפעילה את רשת המזון קואופ שופ ומעסיקה את העובדים. מכירות הרשת השנה צפויות להסתכם ב־720 מיליון שקל, ירידה של 8.66% ביחס למכירות של 784 מיליון שקל ב־2017 - שבעצמן היוו ירידה של 3.3% מההכנסות של 2016.

האגודה והחברה, המצויות מאז 2011 בניהולו של פיינשטיין, ביקשו למנות את עו"ד יגאל ויינשטיין ואת עו"ד שחר קטוביץ כנאמנים. הבקשה למינויים תידון מחר.

בבקשה נטען כי החל בספטמבר האחרון מתבצע בקו־אופ תהליך הבראה, לאחר שבמשך כמה שנים החברה ממחזרת חובות לגופים מממנים, סובלת מהפסדים בחלק מהסניפים וחווה מצוקה תזרימית. כך, נטען בבקשה, החברה נקלעה לגירעון תזרימי שאותו אינה יכולה לממן. כתוצאה מכך, ספקים מהותיים כמו תנובה ושטראוס הודיעו לה כי יעבדו מולה רק על בסיס מזומן.

בנוסף, מלווים כדוגמת צמרת מימונים דורשים פירעון מיידי של חוב ללא ביטחונות בהיקף של 4 מיליון שקל וחברות ביטוח אשראי מבקשות שיפור מהותי בתנאים ותשלומים מיידים לרשויות - שאותם הקו־אופ לא יכול לשלם כעת. אף שנראה כי כל הגורמים התלכדו יחד, מי שהוביל להגשת הבקשה להקפאת הליכים היו הספקים, שבדרישתם לתשלום במזומן ובצמצום היקפי האספקה הביעו אי־אמון ביכולתה של הרשת להשתקם.

חובותיה של קו־אופ ישראל מתחלקים בין הספקים, להם חובות בגובה 76 מיליון שקל, הבנקים ובראשם מזרחי טפחות עם חוב בגובה 28.5 מיליון שקל, בנק הפועלים עם חוב של 14.1 מיליון שקל, בנק אגוד עם 13.3 מיליון שקל, הבנק הבינלאומי עם 11 מיליון שקל ובנק דיסקונט עם 8.7 מיליון שקל. בנוסף, לחברה חובות של כ־12.6 מיליון שקל לרשות המסים ולביטוח הלאומי.

המחנק התזרימי הוביל את קו אופ לחפש מימון ממקורות חוץ בנקאיים. החברה פנתה לחברת אס אר אקורד שבבעלות עדי צים וקיבלה ממנה הלוואה בגובה 20.4 מיליון שקל, תמורת שעבוד מדרגה שנייה של נכסים בשווי 34 מיליון שקל. בנוסף, החברה לקחה הלוואות חוץ בנקאיות בגובה 20 מיליון שקל מחברות נאווי, גלובל פקטורינג וצמרת וויזה. חובות אלה אינם מובטחים אך אגודת הקו־אופ ערבה להם.

עובדי קו–אופ לבית המשפט:

"הופתענו. הבקשה להקפאת הליכים הוגשה בלי תיאום עמנו"

קו־אופ מעסיקה 940 עובדים, חלק ניכר מהם אנשים קשי יום, ובשלב זה לא ברור אם ומתי יקבלו את השכר על החודש האחרון. אם יימצא מימון להליך ההקפאה — ויש להניח שיימצא, כי הרשת לא יכולה להתקיים בלי עובדיה — הם יוכלו לקבל מקדמה על חשבון שכרם.

עובדים המיוצגים בידי עוה"ד גלילה הורנשטיין ואלון הורנשטיין פנו אתמול בדחיפות לביהמ"ש המחוזי בירושלים בבקשה להצטרף להליך. "העובדים הופתעו ללמוד על הגשת הבקשה, וזאת אף שסוכם כי הבקשה ככל שתוגש, תוגש תוך תיאום עמם", נכתב. בעקבות חוסר התיאום הכריזו אתמול על סכסוך עבודה שבמסגרתו ההסתדרות וועד העובדים דורשים מההנהלה לקיים מו"מ מיידי כדי להבטיח את זכויות העובדים, ביטחונם התעסוקתי ותנאי עבודתם.

לעובדי החברה אין חוב עבר לשכר, וכלל עלויות השכר החודשיות עומדות על כ־8.4 מיליון שקל. בשלב זה רק השכר של חודש העבודה הנוכחי בסכנה, והוא אמור להיות משולם ב־9 בחודש הבא. עד יולי 2018 העסיקה החברה למעלה מאלף עובדים, ובמסגרת תוכנית ההבראה שהוביל המנכ"ל עופר פיינשטיין מספרם אמור להצטמצם ל־848 עד ינואר הקרוב. עיקר הקיצוץ צפוי להיות במטה, שיקוצץ בחצי.

ליטל דוברוביצקי ונורית קדוש

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
הוא לא ידע! עופר לא ידע!
מכירים את "רחמים לא ידע"?! מצחיק! רק שעופר כן ידע! הכל!!! המנכל אשם. הואבאמת אשם!!!! ידע הכל! החליט הכל! וגרוע מכך- ניצל את כוחו וקשרו לקדם עיניינים אישיים. היכן הבת שלו כעת הולכת להתגייס? יודעים?? איך היה לה בטירונות? יודעים?? הוא השתמש בקשרים שלו כדי לתת לה פטורים! כמו שהוא השתמש בקשרים שלו לקבל פרוטקציות אצל רשם האגודות! כמו שהוא סידר גובים לחברים שלו! רחמים לא ידע! עופר כן!!!
חגית  |  27.11.18
4.
אסור לתת לזה למות
המנכ"ל בנה וילה יוקרתית עם בריכה. נוסע ברכב אמריאקי שרק הדלק עולה יותר מ4 משכורות של קופאית , ויש לו אומץ להגיד שהכל בסדר?? מה אם כל המקורבים שלו שהו מינה?? כל היועצים ועורכי הדין שהוא הוציא להם כסף?? למה אף אחד לא שואל על המשכורת השמנה שלקחה הסמנכלית שמקורבת אליו??? אסור לתת לכתסה הזו לרדת. עד שנקבל תשובות .
אחת שיודעת  |  27.11.18
לכל התגובות