אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אתלטיק בילבאו מתחת לקו האדום ובסכנת ירידה. אבל יהיה בסדר צילום: אי פי איי

אתלטיק בילבאו מתחת לקו האדום ובסכנת ירידה. אבל יהיה בסדר

הקבוצה הבאסקית היא ייחודית בעולם - עסק משפחתי קהילתי בכדורגל גלובלי ומודרני. אבל דווקא הייחוד הזה הוא מה שיגרום למועדון לפרוח - ולא בהכרח על המגרש

27.11.2018, 18:11 | אוריאל דסקל

רק שלוש קבוצות בלה ליגה לא ירדו לליגה השנייה - ברצלונה, ריאל מדריד ואתלטיק בילבאו. למרות שריאל מדריד מדשדשת בשולי הצמרת של לה ליגה, וברצלונה איבדה את המקום הראשון בסוף השבוע, בילבאו היא הקבוצה שחווה את העונה הגרועה ביותר מבין שלושת המועדונים ההיסטוריים. עם 11 נקודות בלבד ב-13 משחקים, היא כיום נמצאת מתחת לקו האדום - פעם ראשונה שהיא מתחת לקו האדום אחרי 13 מחזורים מאז 2007. הסיבות לכך רבות. מאמן חדש, החור שהותיר אמריק לאפורט במרכז ההגנה הוא כנראה עצום והחלוץ המוביל, ארטיס אדוריס, אוטוטו בן 38. ואולם, אין באמת מה לדאוג לבילבאו. קודם כל, הם גם לא מעוניינים בדאגה החיצונית. ודבר שני: גם במקרה הגרוע ביותר של ירידת ליגה - הם לא מתכננים לשנות את מה שמגדיר אותם כמועדון - אצלם לא ישחקו שחקנים שהם לא באסקים.

קראו עוד בכלכליסט

אתלטיק בילבאו. כל שחקן יודע את ההיסטוריה, צילום: אי פי איי אתלטיק בילבאו. כל שחקן יודע את ההיסטוריה | צילום: אי פי איי אתלטיק בילבאו. כל שחקן יודע את ההיסטוריה, צילום: אי פי איי

"מצד אחד זה לא יעיל לשחק רק עם באסקים בכדורגל של היום, אבל מצד שני זה דווקא מאוד יעיל" הסביר פרופ' איגנסיו פלסיוס־הוארטה, האחראי על הסקאוטינג של המועדון ופרופסור לכלכלה ותורת המשחקים, בראיון לכלכליסט. "צריך לשאול 'מה חשוב לי?'. חשוב לי לנצח, אבל מבחינתי יש ערך רב לכך שאני, המשפחה שלי או החברים שלי הם אלה שמנצחים בשביל בילבאו. אני לא מעניק ערך דומה לכך ששחקנים זרים ינצחו בחולצה של בילבאו. אני מעדיף להיות בליגה השנייה, אבל כשהאנשים שלי מייצגים אותי. הגאווה מגיעה מלראות את הקהילה שלי מצליחה או נכשלת ביחד. שינינו את סדר העדיפויות: ברצלונה אולי רוצה שישחקו אצלה שחקנים קטלאנים, אבל יותר חשוב להם לנצח. לנו חשוב יותר לשחק עם באסקים מאשר לנצח".

מגבלה בלתי נתפסת

בילבאו היא עדיין הקבוצה הייחודית בעולם במובן הזה. קבוצה ששמה על עצמה מגבלה בלתי נתפסת בעולם כדורגל סופר גלובלי. והמגבלה הזו האי בחירת כל השחקנים מ-2.4 מיליון באסקים ועוד כמה מאות אלפי תושבים ב-9 מחוזות בספרד ובצרפת, בעוד שכל קבוצה באירופה יכולה לבחור מתוך מיליארדים. אבל זה גם היתרון של הקבוצה. ואפשר להסביר את זה.

האנתרופולוגית ההונגריה, מריאן ואצי חקרה במשך שנה את תרבות הכדורגל בחבל הבאסקים וכתבה: "אוהדים חוגגים את אתלטיק בגלל שהיא הולכת נגד הטרנדים והחוקים של התחרות המודרנית. היא שומרת על המשכיות של המשמעות המקורית של המשחק - לייצג את הקהילה ואת האנשים שלך. זה די מעניין שאתלטיק מגבילה את עצמה לטרטוריה קטנה כאשר תרבות הכדורגל מסתמכת על גלובליזם, מסחר והגירה של ספורטאים. ולמרות שהסתמכות על שחקנים מקומיים יכולה להגביל את הפוטנציאל של ההצלחה, רוב האוהדים תומכים בהמשך קיום הפילוסופיה הזו. אתה אולי תפסיד יותר משחקים אבל כשאתה מנצח, האושר והגאווה בניצחון הוא הרבה יותר גדול מניצחון עם זרים. הפילוסופיה הזו מאפשרת לחגוג גם הפסדים. זה בעצם מגדיר מחדש את המשמעות של הפסדים וניצחונות, אתה מפסיד אבל שומר על מסורת וזהות. אתה שומר על גאווה מקומית והערכים שלה בחברות וזהויות פוסט מודרניות. הכדורגל תמיד היה דרך להציג את האנשים והקהילה שלהם וזה נעלם עם פירוק הזהויות והמסורות בחברה. הכדורגל המודרני חוגג, בעצם, את הגלובליזם והעולם הפוסט מודרני. אתלטיק היא הקבוצה היחידה בעצם שמחזקת את הקשר המקורי הזה. הם כנראה בעלי האוהדים שהכי מחוברים לקבוצה בכל העולם".

הפילוסופיה אולי מטפחת "בידוד" אבל היא גם מסייעת להגן על בילבאו מהמשחק המודרני - המעבר התכוף של שחקנים, חוסר החיבור של הקהל לקבוצה וחוסר החיבור של שחקני הקבוצה לקהילה.

קשה מאוד לשחזר את מה שבילבאו עושה ולכן זה לא מודל שמתאים לקבוצות אחרות. אחד מהדברים שקשה מאוד לשחזר זה ההיסטוריה שהובילה את בילבאו לאימוץ הפילוסופיה הזו. עם זאת, מועדונים מכל העולם כן יכולים ללמוד איך בילבאו מצליחה להוציא יותר מכל שחקן שלה. וזה נעשה בזכות תפיסות אוניברסליות ומאוד מתקדמות - לא בהכרח "באסקיות".

נתחיל בעבר.

אחרי מלחמת העולם הראשונה, במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20, לאומיות (שלא לומר לאומנות) פרחה ברחבי אירופה בכלל ובספרד בפרט. אתלטיק - כדי לקבע מעמדה בקהילה המקומית - קיבלה את ההחלטה לאפשר אך ורק לבאסקים לשחק במדי המועדון.

הדיקטטור פרנקו, צילום: גטי אימג הדיקטטור פרנקו | צילום: גטי אימג'ס הדיקטטור פרנקו, צילום: גטי אימג

אחרי מלחמת האזרחים בספרד בשנות ה-30, הרודן פרנסיסקו פרנקו יצא למלחמת חורמה ב"תרבות לא ספרדית" ואסר על תושבי חבל הבאסקים לדבר בבאסקית או להניף סמלים ודגלים באסקים. כמו כן, הכריחו את אתלטיק בילבאו לשנות את שמה לאתלטיקו בילבאו. ואולם, המדיניות של באסקים בלבד נשמרה. והקבוצה נהפכה למה שוואצי תיארה כ"צורת הביטוי הלאומית היחידה" של הבאסקים. את הסיפורים על שמירה על זהות תחת דיקטטורה וגאווה לאומית מלמדים באקדמיה של אתלטיק בילבאו.

יש באקדמיה מורי היסטוריה, חלקם שחקני האקדמיה והקבוצה לשעבר. כל שחקן צעיר - מגיל 10 ומטרה - לומד גם על האחריות הלאומית שהוא סוחב כשהוא לובש את החולצה. אם מחפשים x-פקטור של בילבאו, משהו שבעיקרון רק הם עושים - אז זה העניין הזה. זה אומר שכל שחקן שגדל לתוך הקבוצה הבוגרת, יודע בדיוק על כל המתחים ההיסטוריים והפוליטיים. מבין בדיוק מדוע החולצה שהוא לובש היא המשך ישיר לזהות המקומית, לקהילה המקומית. "ברמה הכלכלית אתלטיק בילבאו מראה שאפשר להתחרות ברמה הגבוהה ביותר רק עם שחקנים מקומיים" אומר הוארטה. "אני מעריך שהמצב הייחודי גורם לשחקנים שלנו להתאמץ יותר על המגרש. הם יותר גאים לשחק עבור קבוצה שמשחקת רק עם אנשים כמוהם. השיעור האוניברסלי הוא שצריך להפנים את המשמעות הערכית של הקבוצה עבורך ועבור הקהילה שלך. זה שקול לכך שמנכ"ל יפנים את הערך של החברה שלו. אם אתה מרגיש שזו החברה שלך, תתנהג אחרת לעומת מצב שבו תהיה בתודעה של שכיר. אצלנו המועדון נותן לשחקנים גם את הזהות שלהם, הם נותנים את הזהות למועדון והתהליך הופך את החברה המשפחתית הזאת למצליחה ויעילה מאוד בשוק קשוח מאוד".

"אנשים שהם ליגת על" 

אבל לימודי היסטוריה אינם הדבר היחיד ששומר את בילבאו כקבוצה בליגה הבכירה יותר מ-100 שנים. הוארטה הוסיף כי "אנחנו גם משקיעים יותר באקדמיה שלנו מאשר קבוצות אחרות - זה הרי המשאב היחיד שלנו".

ההשקעה היא בחינוך פורמלי - בבילבאו אומרים שהם רוצים לייצר "אנשים שהם ליגת על" לא רק כדורגלנים לליגת העל. אם יש שחקן שעובר את כל האקדמיה ולא מקבל חוזה מקצועי, הוא מקבל מלגה מהמועדון ללימודים באוניברסיטה בארה"ב. אם שחקן מתקשה בלימודים, הוא מתבקש לעבוד כדי לשפר את ציוניו בבית ספר. אם הוא לא עובד קשה מספיק, הוא לא מקבל דקות משחק.

בצד המקצועי, המועדון מתמקד יותר ממועדונים אחרים בפיתוח יכולות קבלת החלטות על המגרש. ומשקיע המון בפיתוח מאמנים שהם "מומחי כדורגל" והם מועסקים במשרה מלאה. על פי חוזה, כל מאמן במועדון חייב להיות "מומח כדורגל". הוא צריך לרכוש מיומנות, להכיר את כל האלמנטים שמרכיבים את השחקן ואת המשחק. בשנים האחרונות נכנסו בבילבאו לאימונים קוגנטיביים ואימונים להגברת הקצב של המשחק. המאמנים באקדמיה של בילבאו מקבלים שכר גבוה יותר מהשכר הממוצע של מאמן בספרד. רוב הסגל של בילבאו הם שחקני "הקאנטרה" - "המחצבה", האקדמיה של בילבאו.

שחקנים שמסיימים את האקדמיה ולא טובים מספיק לקבוצה הבוגרת נשלחים ל-CD באסקוניה, קבוצת בת בליגה הרביעית. הצטיינות שם מבטיחה העפלה לקבוצת המילואים של בילבאו (אתלטיק בילבאו B). מתוך הקבוצה הנוכחית, רק חמישה שחקנים לא שיחקו באתלטיק B לפני שהגיעו לקבוצה הבוגרת. המטרה המקצועית של מחלקת הנוער היא להוציא שני שחקנים לקבוצה הבוגרת בשנה, שלפחות שניים יערכו הופעת בכורה בקבוצה. שחקן נמצא במועדון 7.2 שנים בממוצע. שחקנים נמכרים, בדרך כלל, רק במחיר "פרמיום" - זה ידוע בשוק העברות שאי אפשר להשיג שחקן בילבאו במחיר מציאה. הרכש, כאמור, הוא באסקי בלבד. לעתים הוא רק "באסקי מאומץ", כמו אינאקי וויליאמס, בן למהגרים מגאנה וליבריה, שנולד בבילבאו או בעל שורשים באסקיים.

יש משפט שמגדיר את הפילוסופיה של אתלטיק. con cantera y afición, no hace falta importación - אם כישרון שגדל אצלך בבית ותמיכה מקומית, אין צורך בייבוא. זה נכון רק בזכות הערכים, המשמעות שמעניקים למועדון, ההשקעה בחינוך ובעובדים. אלה לא קונספטים באסקיים, אלו דברים שכל אחד בעולם יכול ללמוד איך לעשות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות