אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המהפכה התקציבית של שרי הבית היהודי: מתנחלים בלבבות על חשבון משלם המסים צילום: אוהד צויגנברג

המהפכה התקציבית של שרי הבית היהודי: מתנחלים בלבבות על חשבון משלם המסים

מאז שנכנסו לתפקיד דאגו שרי הבית היהודי להפנות משאבים הולכים וגדלים לחינוך דתי־לאומי ולעשיית נפשות בקרב חילונים. תקציב התרבות היהודית גדל; ההעדפה לתיכוניסטים דתיים התרחבה; והסיוע לגרעינים תורניים זינק. בנט ואריאל הוכיחו שהם מבינים במשילות

28.11.2018, 06:51 | שחר אילן

שר החינוך נפתלי בנט אוהב להתהדר בהישגיו הממלכתייים במשרד, כמו קידום לימודי המתמטיקה והקטנת הכיתות. "אין הדתה ואין שמדתה", הוא הכריז לאחרונה. אבל מבט במספרים מוכיח שהצהרות לחוד ותקציבים לחוד.

קראו עוד בכלכליסט

רק ביום ראשון אישרה הממשלה בקשה של משרד החינוך להסיט 47.5 מיליון שקל שנועדו למלגות לסטודנטים למטרות אחרות, הרבה יותר שנויות במחלוקת. כפי שחשף "כלכליסט" במוצאי שבת, 21 מיליון שקל מהסכום הזה ‑ שנלקח מתוך ההקצבות הקואליציוניות של מפלגת הבית היהודי ‑ יופנה כעת לפעולות הקשורות להעמקת היהדות ברוח אורתודוכסית. בין השאר, שבעה מיליון שקל יוקצו לקרן למורשת הכותל, שלושה מיליונים למדרשות ליהדות, שלושה מיליונים לגרעינים תורניים, ושני מיליונים למרכזים להעמקת הזהות היהודית.

במשרד החינוך טענו אמנם שמצאו למלגות מקור מימון חלופי, ולכן חילקו את הכספים הקואליציוני מחדש. ובכל זאת, החלטת הממשלה הבליטה מאוד את ההטיה המגזרית החזקה בפעולות של שרי הבית היהודי, הטיה שניכרת בתחומים נרחבים הנתונים לשליטתם: בחינוך הפורמלי ובהעשרה בלתי פורמלית, בתקציבי התרבות ובהשכלה הגבוהה.

בתי הספר:

66% יותר בממלכתי־דתי

זה שנים רבות שהזרם שנהנה מהתקצוב הגבוה ביותר לתלמיד הוא הזרם הממלכתי־דתי, הרבה מעל לזרם הממלכתי במגזר היהודי, ועל אחת כמה וכמה במגזר הערבי. הפער הזה חריף במיוחד בתיכונים, ובתקופתו של בנט הוא עוד גדל ‑ בדיוק כמו שמערכת החינוך הדתית ציפתה מהשר שלה.

בין שנות הלימודים תשע"ד (2013‑2014) לתשע"ז (2016‑2017), התקציב לתלמיד תיכון בחינוך הממלכתי־דתי עלה ב־30%, הרבה יותר מהגידול בכל אחד מהזרמים האחרים. כתוצאה מכך, אף שהתציבים לבתי הספר עלו בכל הזרמים, בזרם הממלכתי־דתי עמדה ההקצאה לתלמיד בשנת הלימודים הקודמת על 37,700 שקל, לעומת 29,000 שקל בחינוך הממלכתי, ו־22,600 שקל בחינוך הממלכתי הערבי.

בחינוך היסודי המצב שונה. שם משרד החינוך מתגאה, ובצדק, בהחלת תקצוב דיפרנציאלי ‑ השם שמערכת החינוך מעניקה להעדפה מתקנת בתקציבים לבתי ספר ביישובים חלשים. ההנחה היא שכדי להתגבר על היתרון של התלמידים ברשויות חזקות, שנובעים בין השאר מהכסף שמשקיעים הורים אמידים והרשויות עצמן, בית ספר ביישוב חלש צריך לקבל 50% יותר מבית ספר בחמישון העליון.

אבל התקצוב הדיפרנציאלי מציב דילמה בפני בנט: העדפה מתקנת של יישובים חלשים תביא להסטת כספים מתלמידים דתיים לערבים, שמתגוררים בישובים העניים ביותר. לזכותו של בנט ייאמר שהפתרון שמצא מועיל לכולם: אמנם הוא לא קיצץ בתקציבי בתי הספר היסודיים הממלכתיים־דתיים, אלא הגדיל אותם, אבל הוא הגדיל אפילו יותר את התקציבים לאחרים.

בכל מקרה, השוויון עדיין רחוק. גם אחרי צמצום הפערים, תלמיד ממלכתי־דתי מהחמישון החלש מקבל 24,200 שקל בשנה ‑ 19% יותר מתלמיד ממלכתי יהודי (20,400 שקל) ו־35% יותר מתלמיד ממלכתי ערבי (18,000 שקל). העליונות התקציבית נשמרה.

גרעינים תורניים:

התקציב הוכפל תוך שנה

אחד מסמלי הפעילות של החרדים הלאומיים (חרד"לים) בקרב הציבור החילוני הוא הגרעינים התורניים. הגרעינים הוקמו בעקבות הכישלונות הפוליטיים של הימין בהסכמי אוסלו, וביתר שאת אחרי תוכנית ההתנתקות, במטרה "להתנחל בלבבות", כלומר לחזק את כוחו של הימין ואת מעמד המתנחלים בציבור. אף שהם מוצגים כגרעיני התיישבות, רבים מהם פועלים במרכז הארץ ומואשמים בפעילות של החזרה בתשובה. לעתים קרובות הם נעשים מוקדי כוח פוליטי וזירה של מחלוקות.

תקציב הגרעינים התורניים מגיע משני משרדים שבשליטת הבית היהודי: משרד החינוך של בנט ומשרד החקלאות של אורי אריאל. הכסף מיועד לתשלום שכרם של רכזי הגרעינים ועובדי צוות אחרים, וכן למימון פעילות חברתית וקהילתית מקומית.

התקציב הזה הוכפל בשנתיים האחרונות, בעיקר בזכות אריאל. אם ב־2016 קיבלו הגרעינים 33 מיליון שקל מסעיף "גרעיני משימה עירוניים" במשרד החקלאות, ב־2017 טיפס הסכום ל־65 מיליון שקל.

במקביל קיבלו השנה הגרעינים 22 מיליון שקל ממשרד החינוך של בנט, מסעיף "גרעין חינוכי לאומי" באגף למוסדות תורניים ‑ האגף המתקצב ישיבות. סכום דומה הם צפויים לקבל גם השנה, 10 מיליון שקל מתוכו בבסיס התקציב ו־12 מיליון שקל במסגרת הכספים הקואליציוניים.

שר החינוך נפתלי בנט. בזכות שורת מינויים במועצה להשכלה גבוהה הצליח לשפר את מעמדם של אוניברסיטת אריאל והמרכז הבינתחומי ‑ על חשבון המוסדות הוותיקים שהוא רואה בהם "מגרש ביתי של שוברים שתיקה והשמאל הקיצוני", צילום: שאול גולן שר החינוך נפתלי בנט. בזכות שורת מינויים במועצה להשכלה גבוהה הצליח לשפר את מעמדם של אוניברסיטת אריאל והמרכז הבינתחומי ‑ על חשבון המוסדות הוותיקים שהוא רואה בהם "מגרש ביתי של שוברים שתיקה והשמאל הקיצוני" | צילום: שאול גולן שר החינוך נפתלי בנט. בזכות שורת מינויים במועצה להשכלה גבוהה הצליח לשפר את מעמדם של אוניברסיטת אריאל והמרכז הבינתחומי ‑ על חשבון המוסדות הוותיקים שהוא רואה בהם "מגרש ביתי של שוברים שתיקה והשמאל הקיצוני", צילום: שאול גולן

אחת התכליות של כל התקציבים האלה אינה אלא הדתה. האגף למוסדות תורניים מגדיר גרעין תורני כ"קבוצת משפחות של אנשי תורה וחינוך, המתיישבים ביישוב כדי להקים בית מדרש מרכזי ללימודי יהדות, להתערות ביישוב ולקדם את תחומי החינוך, התרבות והרווחה השונים מתוך השקפת עולם יהודית". אחת המטרות של הגרעין צריכה להיות "יצירה והרחבה של פרויקטים חדשים להעמקת החינוך היהודי בציבור הרחב על רבדיו השונים".

העובדה שהגרעינים מקבלים תקציב משני משרדים במקביל אומרת דרשני. אמנם, עצם קיומו של בתקצוב בכפול מעיד שההסדר זכה לאישור היועץ המשפטי לממשלה. אבל בסופו של דבר מדובר במקרים רבים באותן עמותות שמתוקצבות פעמיים. לדוגמה, גרעין בשם "בית מדרש קהילתי מרכזי במרכז ובשרון" קיבל ב־2017 176 אלף שקל ממשרד החקלאות ו־241 אלף ממשרד החינוך. גרעין "אביב התורה" הפועל בתל אביב קיבל ב־2017 210 אלף שקל ממשרד החקלאות ו־201 אלף שקל ממשרד החינוך.

יו"ר ועדת הכספים של הכנסת משה גפני (יהדות התורה) האשים בחודש מאי את שרי הבית היהודי כי הם מסרבים לממן גרעיני התיישבות חרדיים. בתגובה טען איש המפלגה ח"כ בצלאל סמוטריץ' כי גפני רק מנסה להשיג עוד מימון לישיבות חרדיות.

חינוך בלתי פורמלי:

אורתודוקסיה במחירי היצף

סמוטריץ' תופר חוקים לפי מידה החוק שהקים לתחייה את החטיבה להתיישבות בימים אלה מקדם סמוטריץ' בוועדת החוקה של הכנסת מה שאפשר לכנות "חוק החטיבה להתיישבות 2.0", שיעניק גושפנקא חוקית למצב שבו המנהל האזרחי מקצה לחטיבה את כל הקרקע המיועדת להתיישבות בשטחים, ומסמיך אותה לנהל את המקרקעין ולרשום את הזכויות בהם שחר אילןלכתבה המלאה

חלק ניכר מהפעילויות להפצת יהדות ברוח אורתודוכסית שזכתה בחוגים חילונים לכינוי "הדתה" מממן משרד החינוך מסעיף בשם "תרבות יהודית". היבט מרכזי של הפעילות הזו הוא מימון עמותות אורתודוכסיות המציעות למנהלי בתי הספר פעילויות מורשת יהודית בחינם או בעלות נמוכה. זאת, במקום שהמשרד יממן לבתי הספר לימודי יהדות ברוח פלורליסטית בהתאם לאופיים.

ב־2014, השנה האחרונה שבה עמד בראש משרד החינוך השר שי פירון מיש עתיד, עמד תקציב התרבות היהודית על 120 מיליון שקל. עד 2017 הוא כבר צמח ב־76%, והגיע ל־211 מיליון. אחד מסעיפי התקציב שנהנו במיוחד מהגידול הוא פרויקטים ברשויות המקומיות, סעיף שזינק מ־21 מיליון שקל ב־2014 ל־52 מיליון ב־2017, כלומר גידול של כמעט 150%.

שני סעיפי תקציב שמשמשים בעיקר להדתה בבתי ספר ממלכתיים מוקשים למרכזים להעמקת החינוך היהודי, שמציעים פעולות בבתי הספר, ולמדרשות ללימודי יהדות, שמציעות ימי עיון לכיתות שמגיעות אליהם. המרכזים קיבלו ב־2017 סכום של 22 מיליון שקל והמדרשות 26 מיליון שקל. יותר ממחצית הסכומים האלה מגיעה מהקצבות קואליציוניות של הבית היהודי. חמישה מיליון שקל מהסכום שהוסט ביום ראשון ממלגות לסטודנטים שימשו להגדלת הסעיפים האלה.

משרד החינוך כלל לא טורח להסתיר את מטרת המדרשות באתר שלו: "המדרשות ליהדות וללימודי ארץ ישראל הוקמו כדי לכסות תחום עיון בנושא מרכזי ביהדות או ציונות ‑ באמצעות מדריכים צעירים בני תורה או בנות בשירות הלאומי. הנושאים הם נושאים אקטואליים ‑ הן מתחום האמונה וקיום מצוות והן מתחום הציונות בת ימינו. תחום האמונה עוסק בשאלות כגון: כיצד לחנך לאמונה, דע מה שתשיב, אמונה בעידן המודרני, אחדות העם, שומרי מצוות ושאינם שומרים".

תלמידים בישיבת אביב התורה בת"א, מתוך סרטון של אביב התורה. הגרעין קיבל 400 אלף שקל ב־2017 ממשרדי החינוך והחקלאות, צילום: Youtube תלמידים בישיבת אביב התורה בת"א, מתוך סרטון של אביב התורה. הגרעין קיבל 400 אלף שקל ב־2017 ממשרדי החינוך והחקלאות | צילום: Youtube תלמידים בישיבת אביב התורה בת"א, מתוך סרטון של אביב התורה. הגרעין קיבל 400 אלף שקל ב־2017 ממשרדי החינוך והחקלאות, צילום: Youtube

סעיף המדרשות מאפשר לממן לא־מעט מוסדות בהתנחלויות. מדרשת חברון קיבלה ב־2017 סכום של 1.1 מיליון שקל; מדרשת סוסיא בהר חברון - 920 אלף שקל; ומדרשת שומרון ‑884 אלף שקל. אפילו "המדרשה לידע המקדש" קיבלה ממשרד החינוך 405 אלף שקל באותה שנה.

השכלה גבוהה:

מועצה משוחררת לא תוחזר

האחיזה של הבית היהודי בתחום ההשכלה הגבוה התחזקה בזכות אחד המינויים הפרסונליים הבולטים של בנט: הצבתה של פרופ' יפה זילברשץ בראש הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, לצד כמה חברים נוספים. בכך השתלט בנט למעשה על הגוף שמנהל את ההשכלה הגבוהה.

ההשתלטות אפשרה לבנט לקדם את עמדתו האידיאולוגית בשתי סוגיות שנויות במחלוקת: הקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל שמעבר לקו הירוק; ומתן היתר למרכז הבינתחומי בהרצליה להעניק תארי דוקטור.

שתי ההחלטות התקבלו חרף התנגדות הממסד האקדמי, ואחרי ששלושה מחברי ות"ת פרסמו מכתב שבו האשימו את בנט בהכתבת החלטות לוועדה "משיקולים פוליטיים זרים". חבר ות"ת פרופ' ישעיהו טלמון אמר ל"כלכליסט" כי התנהגותו של בנט מראה ש"לדמוקרטיה יש מנגנוני השמדה עצמית".

בנט, לעומת זאת, התגאה שוב ושוב "בשבירת קרטל האוניברסיטאות", ורמז שהקרטל היה שייך ליריביו הפוליטיים. "האקדמיה חדלה להיות המגרש הביתי של שוברים

שתיקה והשמאל הקיצוני", הכריז בכנס לרגל 60 שנה למועצה להשכלה. אבל להחלטות בעניין ה"אוניברסיטה" באריאל והמרכז הבינתחומי יש עוד מכנה משותף: המיליארדר פטרון הימין שלדון אדלסון הוא תורם משמעותי לשתיהן.

מלשכת השר בנט נמסר ש"צר לנו כי שוב בוחר העיתון כלכליסט להביא בפני קוראיו תמונה מגמתית ומעוותת".

לטענת הלשכה, "הטענה בדבר חלוקה לא שוויונית של תקציבים לטובת גופים אורתודוכסים, אינה נכונה. התמיכה בארגונים נעשית בהתאם למבחני תמיכה שקופים ושוויוניים ובהתאם לכללי המנהל התקין. תקציב המשרד עומד לרשות כל הגופים שעומדים בקריטריונים, הפלורליסטים והאורתודוכסים כאחד". מציינים שם עוד ש"השר בנט הוא שיזם את

פתיחתה של תקנת תרבות יהודית ישראלית כדי לחבק את היהדות על כל גווניה, הדתיים ושאינם".

"בהתייחס לטענה בדבר תקצוב החינוך הממלכתי-דתי", אמרו בלשכת בנט: "מדובר במצב שעומד על כנו במשך שנים רבות, ומקורו במאפייני החינוך הדתי אשר מצריכים תוספת שעות תפילה ולימודים תורניים. בנוסף, אחוז התלמידים העולים והאוכלוסיות חלשות בחינוך הממלכתי דתי גבוה באופן יחסי. בין תקצוב החמ״ד", טוענים שם, "לזהותו של השר (במקרה זה, חובש כיפה) מעולם לא היה קשר ואין גם כיום".

בנוגע לתקציב הגרעינים התורניים, נמסר מהלשכה כי "המשרד בודק שהגופים אינם מקבלים כפל תמיכות. במקרים בהם נמצא כפל תמיכות, מקוזז הסכום הכספי מאותו גוף".

שר החקלאות אורי אריאל אמר בתגובה: "פעלתי רבות להכפלת תקציב הגרעינים התורניים ואני שמח על כך. בעייני זה לא מספיק ואני ממשיך לפעול שהתקציב גם ישולש בקרוב, דואג גם לזה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות