אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בדרך לתחתית: ירושלים ממשיכה להידרדר במדד החברתי-כלכלי צילום: אי פי איי

בדרך לתחתית: ירושלים ממשיכה להידרדר במדד החברתי-כלכלי

הבירה נפלה מהאשכול הרביעי לשני בדירוג הלמ"ס, וזאת בתוך עשור. בית שאן ושדרות עלו. ארסוף - הוא הישוב המוביל בישראל, לפני סביון וכפר שמריהו

28.11.2018, 13:00 | שחר אילן

ירושלים ממשיכה להידרדר במדד החברתי-כלכלי: הבירה נפלה תוך עשור מהאשכול הרביעי לאשכול השני. היא ממוקמת במקום ה-50 מהסוף ונפלה לחמישון התחתון של הרשויות המקומיות בישראל - כך עולה מהמדד החברתי כלכלי לשנת 2015 שמפרסמת היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). למדד חשיבות כלכלית רבה משום שהוא משמש קריטריון לחלוקת הקצבות ע"י המדינה וכן כלי למחקרים רבים, ויחליף את מדד 2013. הוא מבצע הפרדה בין ישובים עצמאיים לכאלה שהם חלק ממועצה אזורית.

קראו עוד בכלכליסט

לעומת ירושלים, שורת רשויות שנחשבות חלשות רושמות עליות בדרוג, וביניהן: בית שאן, שדרות, אור יהודה ושלומי. הישוב המדורג במקום הראשון בישראל הוא ארסוף ואחריו סביון וכפר שמריהו.

הכותל המערבי, צילום: אלכס קולומויסקי הכותל המערבי | צילום: אלכס קולומויסקי הכותל המערבי, צילום: אלכס קולומויסקי

קשה להיחלץ מהעוני

מתברר שבישראל קשה לרשויות מקומיות לצאת מעוני מרוד והן גם לא מאבדות כל כך מהר את העושר. כל 11 הרשויות שהיו באשכול התחתון של המדד החברתי כלכלי ב- 2013 נשארו שם. גם כל עשר הרשויות שממוקמות בשני האשכולות העליונים נשארו שם. באשכול העשירי אגב ממוקמות רק שתי רשויות, סביון ראשונה ואחריה כפר שמריהו.

בין ישובי המועצות האזוריות (שאינם בעלי מועצה עצמאית), היחיד שחדר לאשכול העליון הוא ישוב היוקרה ארסוף שעל מצוק הכורכר בשרון. הוא מקדים במספר הנקודות את סביון וכפר שמריהו כך שבעצם הוא הישוב בעל המדד הסוציו אקונומי הגבוה בישראל.

ארסוף, צילום: אוראל כהן ארסוף | צילום: אוראל כהן ארסוף, צילום: אוראל כהן

אחרי סביון וכפר שמריהו מגיעות הרשויות שבאשכול התשיעי: להבים, עומר, כוכב יאיר והר אדר. השינוי היחיד בעשירייה הראשונה של הרשויות לעומת 2013 הוא שכפר ורדים נסוג מהמקום השביעי לתשיעי. העיר הראשונה בדירוג (להבדיל ממועצה מקומית או אזורית) היא רמת השרון שממוקמת במקום השביעי ביו הרשויות ובאשכול התשיעי. העיר הגדולה (מעל 100 אלף תושבים) הראשונה בדירוג היא תל אביב (אשכול 8). הרשות המקומית הערבית הראשונה בדירוג, מעיליא, ממוקמת רק באשכול השביעי.

שלוש הרשויות העניות ביותר הן בדואיות. המועצה האזורית של הפזורה הבדואית נווה מדבר במקום האחרון ולפניה תל שבע ושגב שלום. בעשירון התחתון 11 רשויות, מתוכן תשע רשויות בדואיות מהדרום ושתי ערים חרדיות. העיר הענייה ביותר בישראל היא מודיעין עילית החרדית שמדורגת באשכול התחתון במקום החמישי מהסוף. אחריה ביתר עילית החרדית שדווקא טיפסה מהמקום השישי מהסוף לעשירי אבל נותרה באשכול התחתון. הערים הגדולות העניות ביותר הן בני ברק (19 מהסוף), בית שמש (22 מהסוף) וירושלים.

מודיעין עילית, צילום: גיא אסיאג מודיעין עילית | צילום: גיא אסיאג מודיעין עילית, צילום: גיא אסיאג

הבירה הידרדרה שני אשכולות במדד הכלכלי חברתי בתוך עשור. אם ב-2008 היא הייתה באשכול הרביעי (מקום 99 מהסוף) ב-2013 ירדה לאשכול השלישי (מקום 61 מהסוף) והפעם הידרדרה לאשכול השני (מקום 50 מהסוף).

כמה רשויות שנחשבות לחלשות רשמו עליות: בית שאן ושדרות עלו מהאשכול הרביעי לחמישי; אור יהודה ושלומי עלו מהחמישי לשישי; לוד וירוחם, לעומת זאת, ירדו מהאשכול הרביעי לשלישי. חולון כבר מזמן לא נחשבת חלשה והיא עלתה מהאשכול השישי לשביעי. קריית ארבע עלתה מהאשכול השני לשלישי. בסך הכול נרשמו 33 תזוזות במדד בין 2013 ל-2015, מתוכן 26 עליות ושבע ירידות. אף ישוב לא עלה או ירד יותר מאשכול אחד.

באופן פרדוקסלי לישובים לא משתלם כלכלית לעלות במדד שכן זה עלול לפגוע בתקציבים שהם מקבלים מהמדינה.

הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדה על סמך 14 משתנים שכוללים בין היתר: הרכב דמוגרפי, תעסוקה, הכנסות מעבודה ומקורות אחרים, צפיפות ואיכות הדיור, אבזור הדירה, רמת מינוע, חינוך והשכלה, מצוקות חברתיות וכלכליות ועוד. האשכולות אינם שווים בגודלם אלא מורכבים מישובים בעלי ציון דומה ככל האפשר.

תגובות

מרכז השלטון המקומי טוען שפרסום המדד החדש יביא לאובדן של מאות מיליוני שקלים לרשויות שעלו בדירוג. בהודעת המרכז נאמר ש"לצערנו הרב, כל משרדי הממשלה ויתר הגופים המתקצבים רשויות מקומיות עושים זאת בהתבסס על המדד החברתי כלכלי אשר מודד את הרמה הכלכלית חברתית של התושבים ולא את האיתנות הכלכלית של הרשות המקומית. כל פרסום של מדד גורם לזעזועים ולשינויים דרמטיים בתקציביהן של עשרות רשויות מקומיות. כך לדוגמא, בפרסום זה, ישנן 26 רשויות מקומיות אשר עולות באשכול החברתי כלכלי, והן יקוצצו במאות מליוני שקלים דבר שיפגע באופן מיידי וישירות בתושבים".

מרכז השלטון המקומי טוען, ש"תופעה זו חייבת להיפסק. כפי שהצבענו בעבר, על המדינה למסד מדד אלטרנטיבי שישקף הלכה למעשה את חוזק הרשות המקומית ויכולתה לממן את השירותים הנדרשים לתושבים".

עיריית ירושלים טוענת ש"דרוג הלמ"ס סובל מעיוותים רבים שאינם משקפים כראוי את המגמות החיוביות בירושלים", עוד תוקפים בעירייה את העובדה שהדרוג מתבסס על נתוני 2015.

בעירייה אומרים כי "עקבות פעולותינו חלה בשנים האחרונות עלייה בשיעורי התעסוקה, ירידה בשיעור העוני, ירידה באבטלה ועליה משמעותית בכמות המשרות בעיר בכלל והייטק בפרט. תחומי התרבות והתיירות שברו שיאים שמשמעותם מקורות פרנסה רבים לתושבי העיר ובימים אלו מוקם רובע העסקים של ירושלים, בגודל פי 10 מעזריאלי, שיוסיף עשרות אלפי מקומות תעסוקה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות