מזומן והטבות: כך נלחמות הערים הסיניות למשוך בוגרי אוניברסיטה

אחד הסודות הגדולים מאחורי הצמיחה הכלכלית הסינית המהירה בעשורים האחרונים הוא התחרות המתמדת בין המחוזות השונים. ראשי המחוזות והאזורים השונים בסין מתחרים זה בזה על הנתונים הכלכליים שהם מצליחים לייצר, כאשר המצטיינים מביניהם זוכים לקידום לתפקיד גבוה יותר בהיררכיה של שירות המדינה והמפלגה הקומוניסטית. דמיינו תסריט בו ראשי הערים תל אביב, חיפה וירושלים מתחרים על מי מייצר את הצמיחה המהירה ביותר והמנצח זוכה למינוי לתפקיד שר הפנים, בסין זה עובד בערך ככה.

ראשי המחוזות והערים הסיניות התמקדו באופן מסורתי בגיוס השקעות והקמת מפעלים כדי להאיץ את הצמיחה הכלכלית, הנתון החשוב ביותר בגיליון הציונים שלהם, אך בשנים האחרונות התחרות עברה למגרש של גיוס כוח אדם איכותי. ככל שהכלכלה הסינית עוברת מהתמקדות בייצור זול לדגש על טכנולוגיה ותעשיה מתקדמת, הצורך בכוח אדם איכותי הולך וגדל. בשנים האחרונות מציעות ערים סיניות, בעיקר ערים מהדרג השני, הצעות אטרקטיביות מאוד כדי לפתות בוגרי אוניברסיטה לעבור לגור ולעבוד דווקא אצלן.  

כמו בישראל בה צעירים רבים נמשכים לתל אביב, כך גם בסין החלום הרטוב של בוגרי אוניברסיטאות בכל רחבי המדינה הוא לעבור אל ארבעת הערים הגדולות והמפותחות - בייג‘ינג, שנחאי, גואנגג'ואו ושנג‘ן. בארבעת הערים הללו אפשר למצוא את הצעות העבודה האטרקטיביות ביותר וגם את מגוון האפשרויות הרחב ביותר מבחינת בילויים, אוכל ותרבות. כדי לעודד צעירים משכילים להגיע דווקא אליהן, מציעות ערים מהמעגל השני בסין כמו צ'נגדו, שיאן, ווהאן, האנגג‘ואו וצ‘אנגשה סובסידיות, מענקים והלוואות שונות, חלקן בשווי מיליוני יואן.

כמו קבוצות כדורגל ששולחות סקאוטרים לגייס כישרונות מהיריבות, כך גם הערים הסיניות הבינוניות פועלות באופן אקטיבי להביא עובדים מוכשרים. במרץ השנה למשל שלחה שיאן כ-40 נציגים של עסקים ובתי ספר מהעיר לבייג‘ינג כדי לגייס כישרונות. לפעמים הערים מנסות לגנוב כישרונות גם מערים בינוניות אחרות. כך למשל צ'נגדו יצאה השנה במסע פרסום בשלטי חוצות בעיר האנגג‘ואו עם סיסמאות כמו "צ'נגדו מציעה לך עתיד נפלא".

אישור תושבות מיידי

ההטבה הבסיסית שנותנות הערים הסיניות הבינוניות לבוגרי האוניברסיטאות היא מסלול מהיר לקבלת אישור תושבות עירוני הידוע בשם ”חוקואו“. זה אולי נשמע אלמנטרי אבל בפועל מדובר בהטבה עצומה. בבייג‘ינג לדוגמה הסיכוי של צעירים שלא נולדו בעיר לקבל אישור תושבות רשמי קטן מאוד. גם מי שסיימו תואר בבייג'ינג או מצאו עבודה בחברה גדולה בעיר ישארו במידה מסוימת אזרחים סוג ב‘. למשפחות ללא חוקואו קשה יותר לקנות דירה בבייג‘ינג וילדיהן אינם יכולים להיבחן בבחינות הבגרות בעיר, מה שמסבך מאוד את החיים.

לעומת זאת, כדי לעודד סטודנטים שלומדים בעיר להישאר לגור בה, מציעה שיאן בצפון-מערב סין אפשרות להגיש בקשה מהירה לחוקואו דרך הסלולר. כל מה שצריך זה לשלוח צילום של תעודת זהות וכרטיס סטודנט ואישור התושבות כבר בדרך. בשיאן שיווקו את הנוהל החדש בשם "מדיניות קבלת החוקואו הקלה ביותר בהיסטוריה". כאשר העיר טיאנג'ין, הסמוכה לבייג‘ינג, הודיעה מוקדם יותר השנה כי היא פותחת אפשרות לכל בוגרי תואר ראשון בני פחות מ-40 לקבל חוקואו, הגיעו אליה כ-300 אלף פניות ביום אחד, מה שגרם לאפליקציה העירונית לקרוס תחת העומס.

אבל אישור תושבות הוא ממש רק ההתחלה. העיר ווהאן במחוז חוביי במרכז סין נחשבת לאגרסיבית במיוחד בגיוס כישרונות. העיר פרסמה יעד לפיו היא שואפת למשוך מיליון בוגרי אוניברסיטאות בתוך חמש שנים וב-2017 כבר קלטה 142 אלף בוגרים כאלו, פי שישה משנה קודמת. כדי למשוך צעירים מציעה ווהאן הנחה של 20% ברכישת דירות בעיר והלוואות עסקיות בגובה של עד 289 אלף דולר לעוברים אליה.

בעיר צ‘אנגשה במחוז חונאן בדרום סין מציעים לבוגרי תארים במקצועות שתורמים לפיתוח העיר סובסידיה חודשית בגובה 6-15 אלף יואן (3,200-8,000 שקל). בוגרי אוניברסיטאות מרחבי סין שמגיעים לראיון עבודה בעיר נאנג‘ינג זכאים להחזר של עד 1,000 יואן (535 שקל) לנסיעות דרך האפליקציה העירונית. לעומת זאת, העיר שניאנג בצפון-מזרח סין מציעה סובסידיה של 60 אלף יואן (32 אלף שקל) לקניית דירה עבור התושבים החדשים.

אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים ביותר בכל הנוגע לגיוס מוחות צעירים היא צ'נגדו, בירת מחוז סצ‘ואן בדרום-מערב סין. ביולי האחרון דירג אתר חיפוש העבודה zhaopin.com את צ‘נגדו במקום השני באטרטיביות עבור בוגרי אוניברסיטאות, אחרי בייג'ינג אבל לפני שנחאי. צ'נגדו מציעה חבילת תמריצים נרחבת כדי למשוך כישרונות צעירים, שמתחילה בשבעה ימי מגורים חינם לבוגרי אוניברסיטאות שמגיעים לחפש עבודה בעיר. בהמשך מציעה העיר סובסידיות של 30-60 אלף יואן (16-32 אלף שקל) לבוגרי תואר שני או דוקטורט שרוצים לקנות את הדירה הראשונה שלהם. עובדים מבוקשים במיוחד יוכלו לקבל בצ‘נגדו סובסידיה חודשית של 3,000 יואן לחודש בשלוש השנים הראשונות, וגם לזכות בכרטיס VIP עם הנחות בתחבורה הציבורית, כניסה חינם למוזיאונים, ריבית נמוכה על הלוואות, שימוש חופשי באופניים שיתופיים ברחבי העיר ואפילו תור מהיר בסניפי בנק ובתי חולים.

העיר האנג‘ואו נחשבת לפופולרית במיוחד בקרב סינים החוזרים אחרי שנים של לימודים ועבודה בחו“ל. ”יש גן עדן בשמיים ואת סוג‘ואו והאנגג'ואו על פני האדמה“, נהוג לומר על יופיה של האנגג‘ואו, אך יתכן כי מוקד המשיכה המרכזי של החברה כיום הוא דווקא המטה של עליבאבא שנמצא בה. כדי לעודד יותר פעילות עסקית, האנגג‘ואו מציעה ליזמים שמקימים חברה בעיר מענקים במאות אלפי יואנים ודמי שכירות חינם למספר שנים. העיר הודיעה גם שתעניק ל-20 בוגרי דוקטורט תמריץ של 1 מיליון יואן (530 אלף שקל) בתמורה למעבר אליה. התנאי היחיד הוא היא כי אם יעזבו את העיר לפני תום חמש שנים יצטרכו להחזיר את המענק.

השכר עדיין נמוך משמעותית

”ערים מדרג ראשון לא יכולות לאכלס את גופי, בעוד ערים מדרג נמוך לא יכולות למלא את נפשי“, זהו משפט נפוץ ברשתות החברתיות בסין המבטא את היתרון של הערים הגדולות מבחינת מגוון תרבותי, לעומת החיסרון מבחינת עלות המחייה ובעיקר מחירי הדירות. מעבר להטבות השונות, הערים הבינוניות בסין עדיין מציעות יחס סביר יותר בין הכנסה למחיר דירה בהשוואה למצב האבסורדי בערים הגדולות שחוו ראלי של שנים במחירי הדירות.

אולם הערים הגדולות בסין הן עדיין המקום בו מרבית ההזדמנויות הטובות נמצאות ורמת השכר בהן עדיין גבוהה בהרבה. לפי סקר של zhaopin.com, השכר הממוצע של עובד צווארון לבן עומד על מעל 10,000 יואן (5,300 שקל) בבייג'ינג ובשנחאי , אך רק קצת יותר מ-7,000 יואן (3,700 שקל) בערים כמו צ'אנגשה וצ'נגדו. בשיאן וטיאנג'ין הוא אפילו נמוך יותר. כך שיש בסין מי שמפקפק האם הערים הקטנות יצליחו להשאיר בוגרי אוניברסיטאות אטרקטיביים לגור ולעבוד אצלן גם אחרי שהמענקים וההטבות יגמרו.

בנוסף יש בסין מי שמצביעים על חוסר ההוגנות הגלומה בתוכניות הללו שמשתמשות בכספי מיסים של כלל התושבים כדי לסבסד קבוצה נבחרת של אקדמאיים, שפוטנציאל ההשתכרות שלה גם ככה גבוה מהממוצע. אפשר לדמיין רק מה יקרה אם חיפה או ירושלים יציעו מסלול מקוצר בבית חולים או הלוואה בתנאים מועדפים לחוקרים או יזמים מצטיינים.