זהב של שוטים: איך מונעים זיוף תכשיטים

על אף שמדובר בענף המגלגל כ- 1.6 מיליארד שקל בשנה, היעדר אכיפה מעמידה את ענף התכשיטים כאחד מהענפים הנתונים להכי הרבה זיופים ומרמה.

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במכר תכשיטי האופנה על חשבון תכשיטי היוקרה, כחלק משינוי תרבות הצריכה. התחרות מאלצת את 1,750 חנויות התכשיטים בישראל, להתאים את עצמם לאופנות המשתנות, ולהיות יצירתיים ומקוריים בעיצוב, גם כשמדובר בתכשיטים שנמכרים במחיר נמוך יחסית.

מחזור המכירות של ענף התכשיטים בישראל נאמד בכ- 1.6 מיליארד שקל. העובדה כי מרבית התכשיטים נמכרים בסכומים בני 3 ספרות מאפשרת מגוון של זירות מכירה כאשר הפעילות במסחר המקוון עולה בהתמדה ותופסת נתח מכובד מכלל המכירות. אלא שלצד העליה המטאורית בהיקף סחר התכשיטים בישראל, קיים חוסר סדר צרכני בתחום.

בישראל קיים "חוק תקן זהב" המחייב כל תכשיט עשוי תרכובת זהב מעל 1 גרם להיבדק ולהיחתם במעבדת התכשיטים של מכון התקנים באמצעות הטבעת לייזר שמעידה כי שיעור הזהב הטהור שבתרכובת תואמת את המוצהר (תכשיטי כסף ומצופי זהב תחת תקן וולונטרי ואינם בגדר חובת סימון).

אילוסטרציה | צילום: בלומברג

בפועל, סוחרים רבים מדלגים בקלילות על חובת התקינה ומוכרים לצרכן פח במקום זהב. איגוד התכשיטנים בישראל מקבל מאות פניות מידי שנה מצידם של אזרחים שמתלוננים כי רכשו מוצר נחות בטיבו ושילמו עליו הרבה מעבר לערכו האמיתי. מדובר בתופעה בהיקף רחב ומטריד מאוד אלא שלצערנו במציאות הנוכחית אין מי שילחם בתופעה.

מי שאמון על אכיפת חוקי התקן היא עובדת יחידה במשרד הכלכלה שזה לה אחד מתפקידיה האחרים. התוצאה היא שכמעט ואין ביקורות בחנויות התכשיטים. כך נוצר ג'ונגל פרוע בו עשרות אלפי צרכנים מגלים בדיעבד כי התכשיט שרכשו הוא בלוף. למשל תכשיט מצופה זהב שאמור להיות עמיד בפני שחיקה במשך שנים, אך כעבור זמן לא רב צבעו דוהה מהטעם הפשוט – כי מדובר בתכשיט צבוע.

עלות הבדיקה במכון התקנים בכל הנוגע לתקינת זהב מסתכמת בעשרות אגורות לתכשיט ואורכת לרוב יומיים שלושה, על כן זו לא הסיבה בגינה יבואנים רבים מעדיפים לעבור על החוק. הבעיה בעינינו היא ש'הפרצה קוראת לגנב': חוסר יכולתם של סוחרים לעמוד בפיתוי של גריפת רווחים על חשבון הציבור באין להם הפרעה ופיקוח.

וזאת יש לדעת - איגוד התכשיטים הישראלי נלחם בתופעה בכלים המועטים המצויים ברשותו. חברות התכשיטים שחברות באיגוד נמצאות תחת ביקורת קפדנית מאוד מצידו, וחתומות על הסכם בו הן מתחייבות למכור רק תכשיטים שאושרו ע"י מכון התקנים, עם חובת דיווח לרשות להלבנת הון. כל תלונה שמתקבלת מטופלת באופן יסודי. היה ויתברר כי הצרכן הולך שולל, נשללת החברות באיגוד ובמקרים חמורים, גם מטופלת אל מול רשויות האכיפה. לאיגוד יש את הידע, היכולת והכלים לסייע למשרד הכלכלה לחנך את השוק.

לצערנו לא כל השחקנים הפעילים בשוק מעוניינים לעמוד תחת ביקורת האיגוד ועד שזה יקרה ועל מנת לסכל מכר פיראטי של תכשיטים, על משרד הכלכלה להכשיר מפקחים שיוודאו כי תכשיטי הזהב הנמכרים חתומים על ידי מכון התקנים וכי קיימת הלימה בין תיאור התכשיט למתכות ולאבנים שמשובצים בו. בנוסף ועל מנת שלמשרד הכלכלה יהיה תמריץ לאכוף את החוק יש לקבוע תקנות לאכיפה מנהלית ובכללן הטלת עיצומים כספיים על עסק שימצא כי הוא פועל בניגוד לחוק.

לחילופין ועד להסדרת איוש תקני כוח האדם, יכול משרד הכלכלה להתיר לאיגוד התכשיטנים הישראלי לדרוש מכלל חנויות התכשיטים בישראל למסור לידיהם את התכשיטים המדגמיים, שישלחו למעבדות מכון התקנים כאשר האכיפה תישאר בידי המדינה. בנוסף על מנת לחולל שינוי משמעותי בשוק הפרוץ בישראל, יש לחייב כל עסק שמוכר זהב ותכשיטי יוקרה בהוצאת רישיון. כך תוכל המדינה לעקוב אחר שרשרת האספקה והצרכן יוכל ליהנות מעוד מנגנון הגנה.

הכותב הוא יועץ עסקי המשמש מנכ"ל איגוד התכשיטנים בישראל