חוק צנזורת הרשת: כשח"כ מיקי זוהר מעוות את הדמוקרטיה

מה עושים כשאף אחד לא אוהב רעיון שלך? אנשים רבים יוותרו, אחרים ינסו לשכנע, היותר יצירתיים יחזרו ללוח השרטוט, יתקנו את הטעון תיקון ויקוו שהתוצאה תתקבל בצורה טובה יותר. ואז, יש את אלה שלא מוכנים לתקן, שלא מוכנים להתאים את עצמם למציאות, ובמקום זאת מתאימים את המציאות אליהם. כך, גם אם זה כרוך במשחקים מלוכלכים ולא בדיוק דמוקרטיים. ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) שייך לסוג האחרון.

הצעת חוק חובת סינון האתרים מצד ספקיות האינטרנט, אותה מנסה זוהר לקדם מזה קרוב לשנתיים, צפויה לעלות כ-60 מיליון שקל, ותמומן מתקציב המדינה (כלומר, על ידי הגולשים עצמם, באמצעות המסים שנגבים מהם).

בשבועות האחרונים התחממו המהלכים להגשת ההצעה, והשבוע הגיע רגע השיא של המאמצים בדיון בהצעת החוק שנערך ביום שני בוועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ איתן כבל. זוהר הגיע לדיון נחוש ועצבני, מלא אמוציות וצעקות שהשתחררו כבר בתחילתו על הדרג המקצועי של משרד התקשורת. הוא רצה לדחוף את הצעת החוק הזו קדימה במלוא הכוח. אבל מהר מאוד המאמצים נתקלו בחומה בצורה: משרד התקשורת הבהיר שזה לא הפתרון הנכון, משרד האוצר רמז שאין בדיוק כסף בקופה, וכבל שבעבר תמך בהצעת החוק שינה את עמדתו בעקבות הדיונים והציע פתרונות אחרים שלא כרוכים בחסימה כברירת מחדל.

זוהר, ככל הנראה, היה מאוכזב מאוד. אחרי שאפילו דברי חנופה (“ח”כ איתן כבל, אתה יו”ר, יש האומרים הטוב ביותר בכנסת. אני רוצה שזה יהיה דווקא אצלך, אף אחד לא יכול לחשוד בך וכשהחקיקה תעבור פה אף אחד לא יבקר אתכם”) לא סייעו לשינוי עמדתו של כבל, עזב זוהר את הדיון. אבל הוא לא הרים ידיים, לא חזר לשולחן השרטוט. במקום זאת, הוא הלך לעשות תרגיל מלוכלך לכבל ולדמוקרטיה הישראלית.

כבל לא רוצה לקדם את הצעת החוק בוועדה שלו? אין בעיה, נעשה ועדה משלנו עם הרבה חברים שחושבים כמונו. ולמזלו של זוהר, יש לו בדיוק את הכלים לעשות את זה, כי ממש ממש במקרה הוא גם יו"ר ועדת הכנסת. זו הוועדה שמחליטה אילו ועדות ידונו בהצעות חוק שונות ובסמכותה להעביר הצעת חוק מוועדה לרעתה, ואפילו להקים ועדה משותפת לדיון בהצעות חוק ספציפיות.

וזה בדיוק מה שעשה זוהר בדיון של ועדת הכנסת אתמול: הביא לאישור הוועדה החלטה להקמת ועדה משותפת של ועדת המדע ו-וועדת הכנסת, שתדון בהצעת החוק שלו. וכמובן, שההצעה אושרה. מי חברי הוועדה החדשה? היו"ר הוא לא אחר מזוהר עצמו. לצדו חברים ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי), שמקדמת הצעת חוק דומה אף חריפה יותר שכוללת חסימה כברירת מחדל ללא קוד סודי, אורלי לוי-אבקסיס (סיעת יחיד), שהגישה הצעת חוק דומה ב-2013, ואורי מקלב (יהדות התורה) ואברהם נגוסה (הליכוד), שהגישו בעבר גם הם הצעות דומות.

לשם האיזון נזרקו לוועדה שני מתנגדים, רויטל סויד (המחנה הציוני) וחיים ילין (יש עתיד), וכן יואב קיש (ליכוד) שעמדתו לא ידועה. אבל גם אם קיש יהיה במתנגדים, רוב בקרב תומכי הצעת החוק כבר מובטח בהרכב הוועדה. ועם יו"ר נחוש כמו זוהר, אפשר לשער שלא ייקח זמן רב כדי לקדם את הליכי החקיקה בה.

ואכן, זוהר מיהר לכנס את הוועדה הטרייה ליום ב' הקרוב והיום כבר נשלחו זימונים לכל הגורמים שהוועדה מעוניינת לשמוע מהם. אז כן, הוזמנו גם לא מעט מתנגדים, ובוודאי גם ינתן להם לדבר לפרוטוקול במהלך הדיונים. אבל אל תצפו להליך דמוקרטי אמיתי של שמיעת רעיונות ולמידה. התוצאה של דיוני הוועדה נקבעה עוד לפני שהיא התכנסה לישיבתה הראשונה. הצעת החוק הזו תאושר בוועדה ללא קושי, אולי כבר בשבוע הבא.

בתרגיל הזה, הרים זוהר את המסך מעל התנהלות בית המחוקקים הישראלי והראה שאין באמת חשיבות להליכים דמוקרטיים, אפילו לא למראית עין שלהם. משהו לא הולך לנו בדיוק כמו שאנחנו רוצים? הפסדנו במאבק? נשתמש בכוח הבלתי-סביר שלנו כדי לשנות את כללי המשחק ולערוך מחדש את הכלים כך שיתאימו לצרכים שלנו. ולעזאזל הליך תקין.

זוהר לא עשה שום דבר לא חוקי, אין כאן אפילו עבירה על הקוד האתי של הכנסת. הכל בוצע בהתאם לכללים ולפי התקנון. אבל זה מסריח עד השמיים, מגעיל ומעוות. ככה לא מתנהלת דמוקרטיה, אבל ככה בדיוק מתנהלים נבחרים שאיבדו את הכיוון ואת תחושת האחריות שלהם, ולא רואים דבר מלבד הרצון שלהם לכפות את עמדותיהם על שאר העולם.