ההמלצה: להעמיד לדין את נתניהו על ביצוע עבירות שוחד

המשטרה ורשות ני"ע ממליצות להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו על ביצוע עבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים. את אישתו של ראש הממשלה, שרה נתניהו, ממליץ צוות החקירה להעמיד לדין על לקיחת שוחד (בצוותא), מרמה והפרת אמונים (בצוותא), ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט. בנוסף ממליץ הצוות להעמיד לדין בעבירות שוחד, שיבוש מהלכי משפט הלבנת הון ועבירות ני"ע את איש העסקים שאול אלוביץ' ואשתו איריס אלוביץ'.  

גם נגד בכירים לשעבר בבזק שנחקרו בפרשה באזהרה מצא צוות החקירה כי תשתית ראיות מספקת להעמיד לדין. על פי ההודעה שפורסמה היום נגד מנכ"לית החברה לשעבר, סטלה הנדלר, ובנו של אלוביץ' שכיהן כדירקטור, אור אלוביץ', התגבשה תשתית ראיות לביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ני"ע.

נגד יד ימינו של אלוביץ' בקבוצת יורוקום לשעבר, דירקטור וסמנכ"ל הפיתוח עסקי בבזק, עמיקם שורר, נמצאה תשתית ראיתית לביצוע עבירות של מתן שוחד (מסייע), עבירות מנהלים בתאגיד, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: Ynet

המלצה נוספת היא להעמיד לדין את זאב רובינשטיין, איש עסקים המקורב למשפחות נתניהו ואלוביץ' המכהן כסגן יו"ר הבונדס, על ביצוע עבירות של תיווך במתן שוחד, ולקיחת שוחד (בצוותא).

צוות החקירה ממליץ לסגור את התיק נגד בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו; היועץ האסטרטגי אלי קמיר; ובכיר במשרד התקשורת, עו"ד איתן צפריר, שהיה ראש מטה שר התקשורת לשעבר. 

על פי הודעת המשטרה, במהלך החקירה נגבו עדויות מ-60 איש, בוצע חיקור דין מחוץ למדינת ישראל, ונאספו ונותחו חומרי חקירה רבים, לרבות הקלטות ומסמכים. במהלכה של החקירה על שלביה השונים נתפסו נכסים וכספים המיועדים לחילוט מקרב מי מהמעורבים בפרשה, בסך הנאמד ב – 118 מיליון שקלים.

בשורה התחתונה קבע צוות החקירה כי הראיות בתיק מצביעות כי מערכת היחסים בין ראש הממשלה ומקורביו לאלוביץ' הייתה מערכת יחסים שוחדית. מממצאי החקירה עולה, כי בין השנים 2012 - 2017 נתניהו ומקורביו התערבו באופן בוטה ומתמשך, ולעתים אף יום יומי, בתכנים שפורסמו ע"י אתר החדשות "וואלה", וכן ביקשו להשפיע על מינויים של נושאי משרה באתר (עורכים וכתבים) וזאת תוך כדי שימוש בקשרים שהיו להם עם שאול ואיריס אלוביץ'.

מימין איריס ושאול אלוביץ' | צילומים: אוהד צויגנברג

התערבות ראש הממשלה ומקורביו בתכנים ובמינויי נושאי משרה באתר "וואלה", נועדה לקדם את האינטרסים האישיים שלו, וזאת באמצעות פרסום כתבות ותמונות מחמיאות, הסרת תכנים ביקורתיים כלפי ראש הממשלה ובני משפחתו וכדומה. עוד עלה מן הממצאים, כי בני הזוג אלוביץ' השפיעו על הפרסומים באתר "וואלה", וזאת בעד החלטותיו הרגולטוריות של נתניהו לטובת אלוביץ' וקבוצת בזק, ומתוך רצון להמשיך ולקדם את האינטרסים העסקיים של קבוצת בזק בכלל, ובעל השליטה בה בפרט.

ההטבה המרכזית שעומדת במרכז הפרשה היא אישור עסקת בזק-yes במשרד התקשורת במהלך שנת 2015. בעסקה זו, שבה נדרש אישור משרד התקשורת, מכר אלוביץ' לבזק את יתרת מניותיו ב-yes, שהוחזקו בירוקום, בתמורה ל-1.05 מיליארד שקלים. העסקה דרשה את אישור משרד התקשורת, ולפי עדותו של מנכ"ל המשרד דאז, שלמה פילבר, נתניהו ניסה לתמרן אותו על מנת לקדמה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר בתגובה לפרסום המלצות המשטרה בתיק 4000: "המלצות המשטרה לגביי ולגבי רעייתי לא מפתיעות איש, וכן לא העיתוי השקוף של פרסומן. המלצות אלה נקבעו והודלפו עוד לפני שבכלל החלו החקירות. להמלצות המשטרה אין שום מעמד משפטי. רק לאחרונה הגורמים המוסמכים דחו באופן גורף את המלצות המשטרה נגד שורה של אישי ציבור. אני בטוח שגם במקרה זה הגורמים המוסמכים, לאחר שיבחנו את הדברים, יגיעו לאותה מסקנה - שלא היה כלום כי אין כלום".

פרקליטו של מר שאול אלוביץ׳, עו״ד ז׳ק חן, מסר: ״מזה זמן רב שהמשטרה בהדלפותיה הכינה אותנו להמלצה זו. מדובר באטריות מחוממות ואין חדש תחת השמש. מקווים שעכשיו יתפנו אנשי המשפט לבחון את הראיות בכלים משפטיים ומקצועיים כשהם מנסים לעמוד במשימה הלא פשוטה לנתק את עצמם מהלחצים העצומים שמופעלים עליהם ואשר ליוו חקירה זו מראשיתה וזיהמו אותה. מר אלוביץ׳ עומד על טענתו שהוא לא עבר כל עבירה״.

פרקליטתה של גב׳ איריס אלוביץ׳ עו״ד מיכל רוזן-עוזר, מסרה: ״המלצות המשטרה היום הן חלק מהמגמתיות שבחקירתה ומעצרה של גב׳ אלוביץ׳ מלכתחילה. אנו תקווה שאנשי הפרקליטות יוכלו להשתחרר ממגמתיות זו ויבחנו את הראיות. אין לנו ספק שבחינה כזו מלמדת שגב׳ אלוביץ לא עברה עבירה״.

תיק 4000

"תיק 4000" עוסק בעיקרו בחשד לכאורה לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים שבוצעו על ידי ראש הממשלה נתניהו ועל ידי אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק ואתר "וואלה". החשד המרכזי הינו שראש הממשלה לקח שוחד ופעל תוך ניגוד עניינים, בכך שהתערב ופעל בהחלטות רגולטוריות המטיבות עם שאול אלוביץ' ועם "קבוצת בזק", ובמקביל דרש במישרין ובעקיפין, להתערב בתכני אתר "וואלה" באופן שיטיב עמו.

ראשיתה של הפרשה בחקירה שניהלה מחלקת חקירות ברשות ני"ע בעניינה של "קבוצת בזק". במסגרת חקירה זו אותרו ראיות משמעותיות, אשר הצביעו על חשדות לעניין התנהלותו והתערבותו הפסולה של מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, בענייני חברת בזק ושאול אלוביץ' בסוגיות רגולטוריות שונות. כל זאת, תוך הסתרת פעילותו זו מעיניהם של גורמים מקצועיים ומשפטיים במשרד האוצר, במשרד התקשורת ומשרד המשפטים, ותוך העדפת האינטרסים של שאול אלוביץ' ובזק על פני האינטרס הציבורי.

לאחר העברת תיק החקירה בעניינה של קבוצת בזק לפרקליטות ובמסגרת השלמת חקירה שבוצעה על ידי חוקרי הרשות, אותרו ממצאים ראייתיים משמעותיים שבעקבותם המליצו פרקליטות מיסוי וכלכלה, ליאת בן ארי, ופרקליט המדינה, שי ניצן, ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להרחיב את החקירה, ובכלל זאת לפתוח בחקירה גם נגד ראש הממשלה. היועץ המשפטי לממשלה קיבל ההמלצה והורה על פתיחה בחקירה משותפת של המשטרה ורשות ני"ע.

עם התפתחות החקירה שניהל צוות משותף ליחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (היאל"כ) ולרשות, נחתמו הסכמי עדי מדינה עם שני חשודים – שלמה פילבר ויועץ התקשורת לשעבר של משפחת נתניהו, ניר חפץ, אשר חשפו התנהלות פסולה בין נתניהו לאלוביץ' בשני צירים מרכזיים: הטיית הסיקור התקשורתי תמורת רגולציה מיטיבה.

מממצאי החקירה עולה, כי נתניה פעל לקידום ענייניו של שאול אלוביץ' בתחום הרגולציה, ובין היתר בסוגיית מיזוג בזק-yes תוך כריכת קידום עניינים אלה בסיקור החיובי ב"וואלה". בסיכומה של חקירה אשר התנהלה מפברואר 2018 עד נובמבר 2018, נחקרו תחת אזהרה 13 חשודים, חלק מן החשודים מעורבים, על פי החשד, במנגנון השוחד וחלקם מסייעים לעבירות השוחד. חלק מהחשודים נעצרו לפרקי זמן כאלה ואחרים על פי צורכי החקירה.

הודעת המשטרה המלאה

"משטרת ישראל ורשות ניירות ערך סיימו את חקירת הפרשה המכונה "תיק 4000". "תיק 4000" עוסק בעיקרו בחשד לכאורה לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים שבוצעו על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל ידי שאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק ואתר "וואלה". החשד המרכזי הינו שראש הממשלה לקח שוחד ופעל תוך ניגוד עניינים, בכך שהתערב ופעל בהחלטות רגולטוריות המטיבות עם שאול אלוביץ' ועם "קבוצת בזק", ובמקביל דרש במישרין ובעקיפין, להתערב בתכני אתר "וואלה" באופן שיטיב עמו.

"ראשיתה של הפרשה בחקירה שניהלה מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך בעניינה של "קבוצת בזק". במסגרת חקירה זו אותרו ראיות משמעותיות, אשר הצביעו על חשדות לעניין התנהלותו והתערבותו הפסולה של מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, בענייני חברת בזק ושאול אלוביץ' בסוגיות רגולטוריות שונות. כל זאת, תוך הסתרת פעילותו זו מעיניהם של גורמים מקצועיים ומשפטיים במשרד האוצר, במשרד התקשורת ומשרד המשפטים, ותוך העדפת האינטרסים של שאול אלוביץ' ובזק על פני האינטרס הציבורי. לאחר העברת תיק החקירה בעניינה של קבוצת בזק לפרקליטות ובמסגרת השלמת חקירה שבוצעה על ידי חוקרי הרשות לניירות ערך, אותרו ממצאים ראייתיים משמעותיים שבעקבותם המליצו פרקליטות מיסוי וכלכלה ופרקליט המדינה ליועץ המשפטי לממשלה להרחיב את החקירה ובכלל זאת לפתוח בחקירה גם נגד ראש הממשלה.

"היועץ המשפטי לממשלה קיבל ההמלצה והורה על פתיחה בחקירה משותפת של המשטרה והרשות לניירות ערך. על-פי החלטת ר' אח"מ ור' להב 433 החקירה הוטלה על היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433, ולוותה מקרוב ע"י צוות פרקליטים מפרקליטות מיסוי וכלכלה. החשדות חייבו חקירה מקיפה, מורכבת ומאומצת, שבוצעה על ידי צוות חקירה משותף ליאל"כ ולרשות לניירות ערך. עם התפתחות החקירה בוצעו מאות פעולות חקירה, וכן נחתמו הסכמי עדי מדינה עם שני חשודים – שלמה פילבר וניר חפץ, אשר חשפו התנהלות פסולה בין נתניהו לאלוביץ' בשני צירים מרכזיים: הטיית הסיקור התקשורתי תמורת רגולציה מיטיבה. מממצאי החקירה עולה, כי רוה"מ פעל לקידום ענייניו של שאול אלוביץ' בתחום הרגולציה, ובין היתר בסוגיית מיזוג בזק-יס תוך כריכת קידום עניינים אלה בסיקור החיובי בוואלה.

"בסיכומה של חקירה ענפה זו, אשר התנהלה מפברואר 2018 עד נובמבר 2018, נחקרו תחת אזהרה 13 חשודים, חלק מן החשודים מעורבים, על פי החשד, במנגנון השוחד וחלקם מסייעים לעבירות השוחד. חלק מהחשודים נעצרו לפרקי זמן כאלה ואחרים על פי צורכי החקירה. במהלך החקירה נגבו עדויותיהם של 60 עדים (ב- 176 הודעות), בוצע חיקור דין מחוץ למדינת ישראל, ונאספו ונותחו חומרי חקירה רבים, לרבות הקלטות ומסמכים. במהלכה של החקירה על שלביה השונים נתפסו נכסים וכספים המיועדים לחילוט מקרב מי מהמעורבים בפרשה, בסך הנאמד ב – 118 מיליון ₪. פעולות החקירה בוצעו כמקובל בכפוף לאישורים שניתנו על ידי פיקוד להב 433, ר' אח"מ, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה בהתאם להתקדמות החקירה וממצאיה".