שוב הגרלה ליורו, שוב "אופטימים" בעקבות העובדה שישראל לא בבית עם אימפריות כדורגל כגון צרפת וגרמניה שלא היו מאפשרות לנו לדמיין עלייה לטורניר גדול אחרי 50 שנה.
בחלק מהאתרים אפילו תיארו את ההגרלה כ"חלומית".
האופטימיות היא על סמך שתי תוצאות טובות בבית נגד אלבניה וסקוטלנד בליגת האומות. תוצאות שאיפשרו לישראל להיות בדרג השלישי בהדרגה ולא בדרג הרביעי.
אבל כמו במקרה מוקדמות יורו 2016 - אז אלי גוטמן, מאמן הנבחרת דאז, צולם מחייך כמו חתול שנתנו לו לשמור על השמנת כאשר הכריזו על בית עם בלגיה, וויילס, בוסניה וקפריסין - גם בהגרלת יורו 2020 אין הרבה סיבות לאופטימיות. לא על סמך מקרי העבר, לא על סמך מאזן היריבות ולא על סמך איכות הסגלים בבית G של מוקדמות יורו 2020.
האם היתה יכולה להיות הגרלה יותר "קשה" על הנייר? בהחלט. אפשר היה להיות בבית עם שלוש אלופות אירופה לשעבר ונבחרת קטנה עולה כמו קוסובו. אבל האם אפשר להיות אופטימיים? האם ההגרלה חלומית? האם "אפשר לחלום"? האם כבר מותר להגיד ש"פולין ואוסטריה הן נבחרות הכי נוחות שאפשר היה לקבל?". בהחלט לא. נבחרת ישראל לא עשתה שום דבר כדי לקבל את הזכות לעשות זאת.
צריך להזכיר. פולין נתנה תצוגת שפל במונדיאל ובליגת האומות אבל היא היתה במונדיאל ובדרג א' של ליגת האומות. מדובר על נבחרת שרוב הסגל שלה משחק על בסיס קבוע בחמש הליגות הבכירות של אירופה. החלוץ המוביל שלה הוא אחד מהכובשים המצטיינים של ליגת האלופות בכל הזמנים (רוברט לבנדובסקי), השוער שלה הוא השוער הראשון של יובנטוס (וויצ'ך שצ'נסני), הקשר עושה משחק שלה מככב בנאפולי (פיוטר ז'לינסקי) והכוכב הצעיר הוא אחד ממלכי השערים של הסריה A האיטלקית (קשישטוף פיונטק). אלו איכויות שפשוט אין לישראל. אוסטריה מציגה את כוכב באיירן מינכן (דויד אלבה), חלוץ ווסטהאם (מרקו ארנאוטוביץ') ושלד שרץ זמן רב ביחד ומרוויח את לחמו בבונדסליגה או בפרמיירליג. גם האוסטרים איכותיים יותר מהיצע הכדורגלנים הישראלים. בסלובניה - הנבחרת שבדרג מתחתינו - יש את אחד מהשוערים הטובים בעולם (יאן אובלק) ולפחות שישה שחקנים בחמש הליגות הבכירות, כולל את קווין קאמפל, אחד מהמוסרים הטובים בליגה הגרמנית. כמו כן, יש בנבחרת מספר שחקנים סגל שנחשבים למצוינים בשכבת גילם (יאקה ביז'ול בן ה-19 מצסק"א מוסקבה, למשל).
רוב אנשי ההתאחדות ושחקני הנבחרת הגיבו באיפוק להגרלה הזו. וטוב שכך. הכדורגל הישראלי, אחרי 50 שנה במדבר, לא יכול לדבר על "הגרלות נוחות" או "הגרלות חלומיות". לישראל יש רק שחקן אחד שמשחק על בסיס קבוע באחת מחמש הליגות הבכירות (בירם כיאל). בנבחרת אין שחקני הגנה שמתמודדים על בסיס קבוע עם חלוצים כגון רוברט לבנדובסקי, מרקו ארנאוטוביץ' או קווין קאמפל והנבחרת של אנדי הרצוג עוד מאוד רחוקה מלהוכיח שהיא התגברה על המחלות שהפילו את נבחרות ישראל בעבר.
מואנס דאבור, השחקן הישראלי הכי יציב באירופה, סיכם את הבית בצורה הטובה ביותר. "אני בדיוק מתכונן למשחק ליגה ושמעתי ״יששש״ במלון מהשחקנים של הקבוצה שלנו שמשחקים בנבחרת האוסטרית ברגע ההגרלה. הם שמחים מההגרלה".
זו אולי "הגרלה חלומית" אבל כרגע היא חלומית בעיקר עבור אוסטריה, פולין וסלובניה. ישראל עוד לא הוכיחה שהיא יכולה למנוע מהגרלות "חלומיות" להפוך לסיוט.
תגובה אחת לכתיבת תגובה