השחקנים שהוציאו לפועל את העסקה בין אלוביץ' לנתניהו

העניין הציבורי בהמלצות המשטרה ורשות ניירות ערך שפורסמו ביום ראשון בתיק 4000 התמקד בראש הממשלה בנימין נתניהו, אשתו שרה, בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ', ואשתו איריס. אלו שעל פי החשד היו המוח והראש שיזם את עסקת התן וקח, לפיה נתניהו בתפקידו כשר התקשורת וראש הממשלה, קידם אינטרסים עסקיים אישיים של אלוביץ' ושל קבוצת בזק שבשליטתו בתמורה לסיקור מלטף באתר וואלה.

אלא שהמלצות המשטרה כוללות גם דמויות משנה שחלקן לא פחות חשוב להבנת הפרשה. דרג הביצוע, אלה שהיו אחראים על ההתנהלות היומית בשטח. על ציר אחד והמוכר יותר, שעסק בהתערבות בתכנים בוואלה, היו אחראים יועץ התקשורת של משפחת נתניהו עד המדינה ניר חפץ, וסגן יו"ר הבונדס איש העסקים זאב רובינשטיין, המקורב הן למשפחת נתניהו והן למשפחת אלוביץ'.

על ציר נוסף פעלו בכירים בקבוצת בזק, ובהם מנכ"לית החברה לשעבר סטלה הנדלר; דירקטור לשעבר בבזק ובנו של אלוביץ' אור; וסמנכ"ל הפיתוח העסקי ויד ימינו של אלוביץ' בבעלת השליטה בבזק, קבוצת יורוקום, עמיקם שורר. ציר זה פעל על פי החשד מול משרד התקשורת ושר התקשורת כדי לקבל את התמורה הטבות רגולטוריות.

העבירות המרכזיות שמיוחסות לשלושה הן מרמה והפרת אמונים בתאגיד (הנדלר ואלוביץ') עבירות מנהלים בתאגיד (שורר) ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך (שלושתם). לשורר מיוחס גם חשד לסיוע במתן שוחד והלבנת הון.

את ההטבות הרגולטוריות אפשר לחלק לשתיים: הטבות אישיות לכיסו של אלוביץ', והטבות לבזק כתאגיד בשליטתו. ההטבה האישית, שהכניסה לכיסו של אלוביץ' מאות מיליוני שקלים, נוגעת לעסקה הגודלה שנחקרה בפרשה: מתן אישור משרד התקשורת בשנת 2015 למכירת מניותיו של אלוביץ' ב־yes לבזק, בתמורה ל־1.05 מיליארד שקל כש־680 מיליון שקלים מתוכם במזומן.

צילומים: אוראל כהן, בועז אופנהיים

הטבות לכיס וגם לתאגיד

ההטבות לקבוצת בזק נגעו לביצור מעמדה כמונופול בשוק התקשורת. על פי ממצאי החקירה, המנכ"ל שמינה נתניהו לעמוד בראש משרד התקשורת, עד המדינה שלמה פילבר, קידם אינטרסים עסקיים של בזק שנמצאת בשליטת חברו אלוביץ' על חשבון האינטרס הציבורי. מדובר למשל בקידום ההפרדה המבנית בין חברות הקבוצה, שהיתה שווה לבזק על הנייר חיסכון בתשלומי מס של מאות מילוני שקלים, ולאלוביץ' באופן ישיר עוד עשרות מילוני שקלים שהיה אמור לקבל מקופת החברה בעסקת בזק־yes.

או למשל עיכוב רפורמת השוק הסיטונאי - חיוב של בזק ושאר חברות התשתית בתקשורת לאפשר לספקיות האינטרנט לעשות שימוש בתשתית שלהן. עיכוב שנעשה על ידי פילבר, שהיה שווה לחברה הכנסות של עשרות מיליוני שקלים בשנה על פי הערכה שמרנית מאוד.

או אישור לפי חוק הבזק של שר התקשורת וראש הממשלה, למכירת השליטה בתאגיד משמעותי כמו שקרה למשל במכירת אתר יד 2 לאקסל שפרינגר ב־806 מיליון שקל. כדי לתפור את המהלכים התנהל פילבר ישירות מול אנשי בזק - ובעיקר מול המנכ"לית לשעבר הנדלר - באמצעות התכתבויות וואטסאפ ומיילים פרטיים. ההתכתבויות האלה, כך אמר בעבר ל"כלכליסט" מקורב לחקירת רשות ני"ע שהולידה את תיק 4000, היו בוטות. "החוקרים נחשפו למלל ולתכנים משמעותיים שנגעו לקידום ההפרדה המבנית שהטיבה על פי החשד עם כיסה של בזק, וכן לנושא של שימוע על תעריפים", אמר אז הגורם.

"הפעילות כללה", נכתב בחודש נובמבר שעבר בהמלצת הרשות להעמיד לדין את פילבר, "העברה שיטתית של מסמכים מסווגים, ניירות עמדה פנימיים, תכתובת ומסמכים מדיונים בין־משרדיים, לרבות כאלה אשר טרם נדונו בפורומים המוסמכים. במסגרת זו נהגו גורמים בחברת בזק לעבור על המסמכים המודלפים, לתת את הערותיהם עליהם, לנסחם ולעיתים אף לכתוב אותם בכללותם והכל בהתאם לצרכיהם האסטרטגיים, הטקטיים והעסקיים".

בנימין ושרה נתניהו | צילום: חיים צח / לע"מ

אינטרסים ועבירות פליליות

על פי ראיות שנאספו, פילבר והעוזרת שלו עשו שימוש בתיבות הדואר האלקטרוני הפרטיות שלהם כדי להעביר את המסמכים הפנימיים לגורמים בבזק.

בין המסמכים שהועברו לבזק מלבד טיוטה של מכתב בנושא ביטול ההפרדה המבנית בבזק, נמצאים למשל גם מסמכים נוספים כגון מכתב השימוע בנושא תעריפי הקש"ג (קישור גומלין) - תעריף שחברות מעבירות ביניהן על שיחת טלפון קווי או סלולרי שעוברת מרשת אחת לרשת אחרת.

במכתב קידום ההפרדה המבנית, שמבקר המדינה יוסף שפירא הקדיש לו בעבר פרק בדו"ח שחיבר, פילבר לא ציין למשל, בניגוד לעמדת המחלקה המשפטית של משרד התקשורת, כי ביטול ההפרדה התאגידית (שלב מוקדם להפרדה המבנית) כפוף לשימוע. עמדתו בנושא שונתה רק לאחר שליחת המכתב, ובעקבות הערות שקיבל ממחלקת הייעוץ המשפטי. בזק דיווחה על הבהרה זו לבורסה לאחר פרסום המכתב.

ההתנהלות הזאת של אנשי בזק מול פילבר, לשיטת צוות החקירה, היתה פלילית. הם אומנם רצו לקדם את האינטרסים העסקיים של החברה, אבל על פי הראיות הדבר נעשה מתוך הבנה שמדובר בפעילות לא חוקית ושפילבר נותן העדפה לבזק על חשבון האינטרס הציבורי.

במנהל שמקדם את האינטרסים של החברה תוך ביצוע עבירות פלילית, רואה החוק כמי שמבצע עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד או עבירות מנהלים בתאגיד. ההתנהלות של מנהלי בזק בעניין מכתב ההפרדה המבנית, כך לשיטת צוות החקירה, עולה לכדי עבירות דיווח לפי חוק ני"ע. העניין בסופו של דבר הוא פשוט: העסקה בין נתניהו לאלוביץ' כללה גם שמירה על האינטרסים של בזק. ומי שפעל בדרך כדי לקדם את הפעילות הזאת, סיכן את התאגיד והפר את חובת האמון שלו כלפיו.