יש לנו זכות לביטחון, לא יכולות לחכות יותר

גם אני אישה ששובתת היום. זו שביתת הנשים הראשונה בישראל. ההשראה מגיעה מנשות איסלנד שקיימו שביתת נשים ב-1975 וממחאת קהילת הלהט"ב שיצאה להשבתה בחודש יולי האחרון. הסיבות להשבתה ברורות ועליהן להיות קריאת השכמה לכל אישה ולכל גבר בישראל.

כשדמן של נשים הפך הפקר רק כי אנחנו נשים, כאשר 24 נשים נרצחו מתחילת השנה, רק כי הן נשים ובמקביל חברי וחברות כנסת מפילים הצעת חוק להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, רק כי – שומו שמיים – היא הגיעה מהאופוזיציה, נראה ששכחו שהחיים עצמם, כמאמר הביטוי, חשובים יותר משיקולים פוליטיים.

כשאנחנו רואות שעבור מינוי המפכ"ל, השר לביטחון פנים גלעד ארדן, יוצא מגדרו והופך עולמות, אך עבור נשים מוכות שנמצאות תחת איום – התקצוב יכול לחכות, זה מקומם.

כשאומרים לנו שביטחון הנשים "זו מטרה קדושה", אבל פשוט אין לזה כסף, כאשר ברור לכל כי אם היה ארגון טרור שחלילה היה פוגע בלמעלה מ-20 אזרחי ואזרחיות ישראל, כבר היינו שומעים מעל כל במה כי "יש למגר את הטרור" והיינו רואות שבשביל זה יש תקציב ובשביל זה יש פריצת מסגרת של תקציב הביטחון.

על זו המחאה וזו הסיבה לשביתה. מרגש לראות גופים גדולים מהמגזר הציבורי ומהמגזר העסקי שמצטרפים למחאה, מרגש, אך לגמרי לא מספיק.

קריאת השכמה לנבחרי ונבחרות ציבור

במידה רבה, השביתה הזו היא קריאת השכמה לנבחרי ונבחרות ציבור, כי אנחנו לא יכולות ולא מסוגלות יותר לשתוק ושבעבורנו זה הפך להיות טרור של ממש. הגיעה השעה שלצד תכניות חומש, יינתן תקציב למיגור הטרור, בדיוק כפי שהממשלה היתה נוהגת באירוע בטחוני.

מצער שכדי שחברי וחברות הכנסת יעשו את תפקידם וכדי שהתקציב יעבור לאן שצריך, אנחנו נדרשות להגיע לצעד הזה ואחריו יבואו עוד.

הגיעה השעה להפסיק להתייחס לאלימות כלפי נשים כעניין משפחתי ויראו אותו כפי שהוא – פשע שנאה חברתי מגדרי שהפך להיות מכת מדינה. הגיעה השעה שלצד מקלטים לנשים מוכות, יוקמו מעונות לגברים מכים – היום יש רק אחד כזה.

מחאת הנשים הבוקר בצומת עזריאלי בת"א | צילום: שחר חי

הגיעה השעה שיתייחסו ברצינות לפנייה של נערה בת 13 למשטרה, כי אף נערה בת 13 לא מתקשרת למשטרה כי משעמם לה. הגיעה השעה שאלימות כלפי נשים תקבל יחס קטגורי נפרד בערכאות המשפטיות ועבירות של אלימות וטרור על רקע מגדרי יקבלו עונשים חמורים וטיפול הולם, כשם שהיינו נוהגים בטרוריסטים. הגיעה השעה ליצור הרתעה כלפי מי שחושבים להכות נשים, רק כי הם יכולים. הגיעה השעה להתייחס ברצינות לתלונות שמגיעות לפני הרצח.

השביתה יוצאת לדרך בתקווה שלצד תכניות ממשלתיות לחינוך נגד אלימות, יוגדל התקצוב למקומות בטוחים. הגיעה השעה שניתן את דעתנו לעובדה שרוב העניים בארץ הן עניות ושנשקיע גם בהוצאת נשים ממעגל העוני, כדי שאישה שחווה טרור בביתה, לא תחשוש להתלונן בשל הסיוט הכלכלי שייכפה עליה. הגיעה השעה לבניית מענה רפואי מיוחד לנשים שמתמודדות עם טרור ואימה בביתן.

הגיעה השעה להבין שלמרות שאנחנו 51% מהאוכלוסייה, מרביתנו חוות הטרדות מיניות כדבר שבשגרה, מופלות לרעה בשכר, נדרשות להתמודד עם מערכות ציבוריות שרואות באלימות כלפי נשים כדבר שבשוליים.

אני תקווה שהשביתה תסמן לנבחרי ובעיקר נבחרות ציבור, את הקו האדום - שמי שמצביעה נגד נשים, פוגעת בכולנו ובשליחות שאליה היא התחייבה.

כדי שהשביתה הזו תועיל, גם אתם, הגברים הישראלים נדרשים להצטרף, כיון שזה לא מאבק מצומצם של קבוצת נשים אלא מאבק של כולנו. הגיעה השעה שגם הגברים יצטרפו אלינו ויבינו שהיום זו מישהי אלמונית שמוזכרת שלא בטובתה בחדשות ומחר זו אחותכם, אימא שלכם, דודה שלכם, סבתא שלכם או הבת שלכם שאתם כל כך אוהבים.

על אלה אנחנו זועקות, ולכן השביתה שהיא כאמור צעד ראשון במאבק ארוך לשינוי מקומן של הנשים בחברה הישראלית. מאבק להפסקת הטרור, מאבק לשיוויון, להשוואת תנאים כלכלית, להגדלת הזדמנויות, לבריאות ובעיקר – הזכות לביטחון.