שימו לב לפערי העקיבה – המדריך לבחירת קרן סל

תיקון 28 הוא למעשה אחת הרפורמות הגדולות שידע שוק ההון בישראל. במסגרתו הפכו תעודות הסל בישראל לקרנות סל שהן מעין ETF משודרג. כמו בכל רפורמה, הקצב של הצרכנים מעט איטי יותר משל הרגולטור – חיפוש קצר ברשתות החברתיות והפורומים הכלכליים חושף הרבה שאלות סביב המוצר החדש ובעיקר סביב השאלה – "מאיזו חברה עדיף לרכוש את קרן הסל שלי".

כלכליסט פרוייקטים ינסה לעשות סדר ולשפוך אור על ענף המוצרים הפסיביים בישראל, בעידן של אחרי תיקון 28.

לפני הרפורמה היו בישראל שתי דרכים להשקיע באמצעות מדדים: על ידי רכישת תעודת סל או קרן מחקה פתוחה.

הקרן המחקה הפתוחה, שנשארת איתנו וניתן עדיין להשקיע בה, היא מוצר שניתן לבצע בו עסקאות פעם אחת ביום, לפי שער הנעילה של הקרן והיא מתחייבת להעניק למשקיע תשואה קרובה ככל שניתן לתשואת המדד. בשפה המקצועית זה נקרא Best Effort. המנגנון של הקרן המחקה מביא לכך שלעיתים רבות ישנם פערי עקיבה – כלומר, המדד מראה תשואה של , נניח, 2% והקרן המחקה מציגה תשואה של 1.8% (נניח לצורך הפשטות שדמי הניהול הם 0%), מה שאומר שהמשקיע מקבל לעיתים תשואה נמוכה יותר מהמדד (לפעמים טעות העקיבה היא חיובית והמשקיע יכול לזכות בתשואה גבוהה מהמדד).

תעודות הסל, לעומת זאת, הבטיחו למשקיע בדיוק את תשואת המדד. אם המדד הראה תשואה של 2%, החברה המנפיקה היתה מחויבת להעניק למשקיע 2% (גם כאן נניח דמי ניהול 0%). אם המנפיק "פספס" את המדד הוא היה משלים את הפער מכיסו, אך גם ההפך הוא הנכון – אם המנפיק הצליח לייצר תשואה גבוהה מהמדד, התשואה העודפת היתה מגיעה לכיסוי של המנפיק.

תיקון 28 ביקש להכפיף את תעודות הסל למנגנון הפיקוח האדוק יותר של קרנות הנאמנות ובשל כך הפכו תעודות הסל לקרנות סל – קרנות נאמנות מחקות סגורות – סחירות ועוקבות מדדים. קרנות הסל נסחרות במהלך היום כמו מניה (וכמו תעודות הסל) והן לא מחויבות להעניק למשקיע את תשואת המדד אלא , כמו הקרנות המחקות הפתוחות, הן מחויבות להעניק למשקיע תשואה קרובה ככל הניתן למדד. המשמעות היא שלמעשה אחרי תיקון 28, בכל המוצרים הפסיביים בישראל ישנה אפשרות ל"פער עקיבה".

 

 

עכשיו נוכל לגשת לשאלת מליון הדולר – מה הפרמטרים החשובים בבחירת קרן סל? התשובה מחולקת לשלושה חלקים – דמי ניהול, פער עקיבה ורצועת הגנה.

לגבי דמי הניהול אין טעם להרחיב. בהיבט של טעויות עקיבה – מאחר וקרן הסל היא מוצר חדש לא ניתן עדיין להתייחס לטעויות העקיבה של המנהלים השונים, אך בהחלט ניתן ללמוד מעולם הקרנות המחקות הוותיק יותר – סביר בהחלט להניח שמנהל של קרן מחקה שהציג פערי עקיבה גבוהים, לא יראה פערי עקיבה נמוכים יותר בקרנות הסל. אז עד כמה פערי העקיבה משמעותיים?

ניקח דוגמה מפערי העקיבה של קרנות מחקות חשופות מט"ח העוקבות אחרי מדד S&P 500 , כאשר תקופת המדידה היא 12 החודשים האחרונים. הפער ביו הקרן ה"טובה ביותר" ל"גרועה ביותר" עומד על קצת יותר מ 0.9%. קצת יותר מ- 9000 שקלים על כל השקעה של מליון שקלים. (הנתונים כמובן בנטרול דמי הניהול). סך הנכסים המנוהלים בקרנות האלה עומד על כ - 850 מליון ₪, מה שאומר שטעות עקיבה בשיעור 0.9% (הכוונה להפרש בין פערי העקיבה של קרן 1 לקרן 3 בטבלה) עלולה לעלות למשקיעים בסכום של למעלה משבעה וחצי מליון שקלים!

 

 

הפרמטר השלישי לבחירת קרן סל הוא דמי הניהול המשתנים, המכונים גם בלשון המשקיעים "רצועת הגנה". לכל מנפיק עומדת האפשרות לגבות דמי ניהול משתנים בשיעור של 0.1%, או 0.2% או 0.3%. בתמורה, המשקיע מקבל את מנגנון דמי הניהול המשתנים שמטרתו להקטין את החשיפה של המשקיע לפערי עקיבה. לצורך העניין, אם שיעור דמי הניהול המשתנים עומדים על 0.3% וקרן מסוימת הראתה ביצועים של 0.4% מתחת למדד, הרי ש0.3% יצטרך להשלים מנהל הקרן מכיסו ורק 0.1% יתגלגלו למשקיע. הדבר נכון גם מהכיוון ההפוך – אם מנהל הקרן רשם תשואה גבוהה מהמדד ב 0.4% , הרי ש 0.3% יתגלגלו לכיסו ו 0.1% לכיסו של המשקיע.

דמי הניהול המשתנים הם בעצם מדד מסויים למידת הביטחון העצמי של המנפיק – ההנחה היא שרק מנפיק שבטוח מאוד ביכולת שלו לנהל מדדים יקבע מנגנון הגנה של דמי ניהול משתנים . אחרת, מנגנון זה עשוי לעלות לו הרבה מאוד כסף.

אז איך בוחרים קרן סל? כדאי קודם להתרשם ממידת המקצועיות של המנפיק בניהול מדדים – בודקים את טעות העקיבה שלו במדד שאתם מעוניינים לרכוש, בקרן המחקה המקבילה ומתרשמים ממידת המקצועיות שלו. בודקים האם קיימת "רצועת הגנה" (דמי ניהול משתנים) וכמובן משווים את דמי הניהול, כאשר, אם דמי הניהול אינם אחידים, כל משקיע צריך להחליט האם הוא מוכן לשלם מעט יותר דמי ניהול, עבור מנפיק שיגן עליו מפני טעויות עקיבה – הן באמצעות יכולות ניהול מדדים גבוהות והן באמצעות מנגנון דמי הניהול המשתנים.