מאות דיירים נהפכו בני ערובה של עיריית ר"ג

כשהגיעו ת' (השם המלא שמור במערכת) ואשתו לסיכום עקרוני עם זוג קונים לפני כחודשיים בנוגע למכירת דירתם שברחוב פנחס רוטנברג בדרום מזרח רמת גן, הם היו משוכנעים שתוך כמה שבועות ישלימו את העסקה. לאחר ההסכמה על סכום המכירה העבירו שני הצדדים את העניין לטיפול עורכי דינם, אולם עד מהרה התגלה מוקש: הבניין שבו שוכנת הדירה בנוי על קרקע שבבעלות עיריית רמת גן. בשנות ה־70 החכירה העירייה לבעלי דירות את הקרקע ל־49 שנים, ואלה מסתיימות ב־2022.

כמה שווה הקרקע

נכון להיום עדיין לא קיבלה עיריית רמת גן החלטה בנוגע להמשך ניהול המקרקעין שבבעלותה, ועד שתקבל החלטה, מוחזקים כ־150 בעלי דירות בעיר, המתגוררים על קרקע עירונית, כבני ערובה: הם לא יכולים למכור את דירותיהם, שכן איש לא רוצה לרכוש נכס שייתכן כי זכויותיו בו יפוגו.

לדברי ת' ידעו הוא ואשתו כי הדירה שאותה הם רוכשים בנויה על קרקע עירונית כשרכשו אותה לפני כעשור, אך לא שיערו כי בעתיד תישלל מהם האפשרות למכור אותה. "כשקנינו את הדירה, בדקנו את הנושא והבנו מעורך הדין שביום שנרצה למכור את הנכס נצטרך לפנות לעירייה שתגיד לנו איזה סכום יש לשלם לה עבור חידוש חוזה החכירה", הוא מספר. "לפני חודשיים פנינו לעירייה להבין מה הסכום, והשיבו לנו שהעירייה לא יכולה לגבות מאתנו את דמי החכירה כי היא עצמה לא יודעת בכמה כסף מדובר. נאמר לנו שיש ועדה שאמורה להתכנס כדי לקבל החלטה. שאלנו מתי תתכנס, והשיבו שבעוד ארבע שנים, בסמוך לפקיעת חוזי החכירה. העסקה עם הקונה בוטלה, ומבחינתנו בארבע השנים הקרובות לא נוכל למכור את הדירה. אני בן ערובה של העירייה שמסרבת לומר לי כמה כסף עלי לשלם לה".

רחוב רוטנברג ברמת גן. בעירייה מסרבים לומר מה גובה דמי החכירה | צילום: אוראל כהן

ת' ואשתו לא לבד. בדיקת “כלכליסט” מעלה כי ברחבי רמת גן יש כעשרה בניינים אשר בהם בין 150-100 דירות שנמצאים בסיטואציה דומה. אלה מרוכזים בשני מתחמים: ברחוב רוטנברג שבשיכון המזרחי בעיר, ובשיכון ותיקים ברחובות סמדר, המרגנית ונורית.

לדברי עו"ד קובי פלקסר ממשרד רוזן־פלקסר, המייצג את ת', עד היום יכלו בעלי הדירות במתחמים שבבעלות העירייה לבצע עסקאות מכר, בכפוף לתשלום של 5% משווי כל עסקה לעירייה כדמי הסכמה. אולם כיום רכישת דירות במתחם נהפכה למורכבת על רקע חוסר הוודאות הנוגע למעמד הנכסים.

"ההסכם אמנם קובע כי אפשר יהיה לחדש את החכירה לתקופה נוספת, אך אינו קובע באילו תנאים. בעירייה נאמר לי שרק ב־2022 תובא למועצת העיר הצעת החלטה לגבי התנאים לחידוש החכירה, ועליה יהיה לאשר זאת”.

עוד לדברי פלקסר, "העירייה רוצה להעביר לחוכרים בעלות בקרקע בעד תשלום אחוז מסוים מערכה. הבעיה היא שכיום לא יודעים מה שווי הקרקע, ומונה לצורך כך שמאי מכריע שאמור להעביר בשבועות הקרובים את תוצאות השומה. לאחר שיידעו כמה הקרקע שווה, עדיין יהיה על המועצה להחליט מה אחוז השווי שבכוונתה לדרוש מהתושבים בעד העברת בעלות".

בעיות גם בתמ"א 38

גם יכולתם של הדיירים לבצע בבניין גם עבודות חיזוק, במסגרת תמ"א 38, נהפכו למסורבלות . במתחם כבר פועלים יזמים כמה שנים, אולם אלה צריכים להתנהל גם מול הדיירים וגם מול העירייה בעלת הקרקע.

מעיריית רמת גן נמסר: "בעיר עשרות דירות בחכירה עירונית, ובנכס המדובר קיימות 66 יחידות דיור בחכירה. בימים אלו נבחרה בהסכמת הצדדים (העירייה ויזם שבחרו הדיירים) שמאית שתעריך את שווי הנכסים כדי שניתן יהיה לבצע הליך רכישת בעלות על ידי הדיירים המעוניינים בכך. כמו כן, בימים אלה מונתה מועצת עיר חדשה שעתידה לקבל החלטה בנוגע למשך תקופת החכירה".