מחאת הנשים: הם מבינים רק כוח

מחאת הנשים: הם מבינים רק כוח

ההפגנות שהתקיימו אתמול היו, איך לומר, אלגנטיות מדי. נשיות מדי. פה מיצג יפה, שם נאומים סוחטי דמעות. גם במקרים המועטים שבהם נחסמו כבישים, זה נעשה בעדינות רבה

05.12.2018, 08:31 | סופי שולמן
איזה מוות מצער יותר - זה של מוחמד אחמד זבן או זה של יארא איוב? הראשון הוא פועל בניין שנהרג ביולי האחרון, ה־23 במניין ההרוגים מתחילת השנה; השנייה היא נערה, הקורבן ה־23 של רצח נשים מתחילת השנה.

התשובה לשאלה אמורה להיות, שהם מצערים באותה המידה. אלא שהמציאות הישראלית מראה שאין זה המקרה. בדיוק כמו בחיים, אם מתמזל מזלך וקבוצת לחץ בעלת כוח פוליטי החליטה לאמץ אותך, הבעיות שלך הופכות לבעיות "אמיתיות", או במקרה הזה, המוות שלך הופך מצער יותר.

קראו עוד בכלכליסט

כך, למשל, לפני חודש החליט יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לאמץ ולטפל במחדל התאונות הקטלניות באתרי בנייה. מה לו ולפועלי בניין שאינם מאוגדים בהסתדרות? היו מי ששיערו שמדובר בהחלטה ערכית, והיו גם פרגמטיים יותר שהעריכו שזה קשור יותר ליחסים עם קבלנים. זה לא באמת משנה, משום שלאחר שבוע של איום בהשבתת המשק, נמצאו לפתע התקציבים הנדרשים לפחות להתחיל את הטיפול בנושא.

ההפגנה נגד אלימות כלפי נשים אמש בכיכר רבין, צילום: YNET ההפגנה נגד אלימות כלפי נשים אמש בכיכר רבין | צילום: YNET ההפגנה נגד אלימות כלפי נשים אמש בכיכר רבין, צילום: YNET

גם ארגוני נשים איימו במשך שבוע בשביתה, בעקבות ריבוי מקרי האלימות נגד נשים, ובפרט מקרי הרצח. אבל ההפגנות שהתקיימו בכל רחבי הארץ היו, איך לומר, אלגנטיות מדי. נשיות מדי. פה מיצג יפה, שם נאומים סוחטי דמעות. גם במקרים המועטים שבהם נחסמו כבישים, זה נעשה בעדינות רבה.

זוהי לא קריאה לאלימות, אך למרבה הצער אירועי אתמול מוכיחים שוב שממשלת ישראל מבינה רק כוח. אם אינך אוחז בשאלטר חשוב, מפגין באלימות או נמנה עם אלקטורט של מפלגה שמחזיקה בביצים כל קואליציה, מחאתך תישאר בגדר נביחת הכלבים אל מול השיירה העוברת.

ההפגנה בכיכר רבין, אמש, צילום: YNET ההפגנה בכיכר רבין, אמש | צילום: YNET ההפגנה בכיכר רבין, אמש, צילום: YNET

מדוע לנשים, שמהוות מחצית מהאוכלוסייה, אין קבוצת לחץ שתילחם עבורן? את התשובות לשאלה ניתן לחפש אצל ניסנקורן שלא ראה לנכון לאמץ את מאבק הנשים, אצל השרות בממשלת ישראל שלא טרחו להשתתף במחאה ואפילו אצל חברת הכנסת אורלי לוי־אבקסיס, שרצה לכנסת על טיקט של פמיניסטית חברתית אך קולה לא נשמע ופניה לא נצפו בהפגנות. אפילו האופוזיציה לא מיהרה לאמץ את המחאה. רק פניה של ציפי לבני הבליחו לרגע באחד ממוקדי ההפגנות. גם המגזר העסקי מביך בהתעלמותו, מההייטק ועד אחת עפרה שטראוס, שעלתה השבוע להתראיין בגלי צה"ל וסיפרה בגאווה שתאפשר לעובדים לשבות, תמורת ניכוי יום חופש. אם הנשים החזקות במשק נחשפות כמין החלש, מי ישרוף את הצמיגים עבור החלשות באמת?

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות