חיזבאללה לא ייתן לשום מבצע לחבל בהתחזקותו בלבנון

המבצע הישראלי נגד מנהרות חיזבאללה תופס את הארגון השיעי כשהוא ניצב בפני שורה של אתגרים מכריעים בזירה הלבנונית ומחוצה לה, בעקבות ההצלחה שנחל הארגון בבחירות במאי. כל עוד תישאר הפעילות של צה"ל בגבולות ישראל, אפשר להעריך שהמזכ"ל חסן נסראללה יגלה איפוק, כדי לא לפתוח חזית נוספת. רק חדירה ישראלית לשטח לבנון עשויה לאלץ אותו להגיב.

האתגר המיידי שעומד בפני נסראללה הוא ביסוס ההגמוניה בלבנון והשתלטות על נכסים רבים ככל הניתן של מדינת לבנון. בימים אלה שוב נמצאת ארץ הארזים במבוי סתום פוליטי: חצי שנה חלפה מאז הבחירות לפרלמנט עדיין לא הוקמה ממשלה חדשה.

חיזבאללה ובעלי בריתו, שהתחזקו בבחירות על חשבון יריבם העיקרי ראש הממשלה סעד אלחרירי, פועלים למימוש הבטחת הקמפיין שלהם: הגברת המעורבות בענייני המדינה. חיזבאללה אינו מאפשר לאלחרירי להקים ממשלה חדשה, ובכל פעם שנראה כי הצדדים מתקרבים מציב הארגון השיעי תנאי חדש. האחרון שבהם הוא צירופו לממשלה של בן ברית סוני, דבר שאלחרירי מסרב לו בכל תוקף.

מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה

התסבוכת הפוליטית מאיימת לגלוש לאלימות. רק לפני כמה ימים קיבלנו דוגמה לכך, כשכוחות הביטחון הלבנוניים עצרו לתשאול פוליטיקאי דרוזי תומך חיזבאללה שהשמיץ את אלחרירי ואת אביו המנוח, שחוסל ב־2005 בידי סוכני חיזבאללה. ניסיון המעצר הפך עד מהרה לחילופי אש והרוג אחד.

בניגוד למנהגו בשנים קודמות, במסע הבחירות האחרון החליט חיזבאללה לא לפעול עוד מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הלבנונית, אלא לצאת לאור. נסראללה החל השנה לדבר בפומבי על נושאים שלא נמצאו בדרך כלל על סדר יומו של הארגון, כמו המצב הכלכלי, שחיתות ובזבוז כספי ציבור.

ממחתרת למפלגה חברתית

במעבר הזה לקדמת הבמה, אחרי שנים של עבודה במחשכים, חיזבאללה קורא תיגר לא רק על גורמים בלבנון ובזירה האזורית אלא בעיקר על ממשל טראמפ, שסימן את איראן וחיזבאללה כגורמים המובילים בערעור היציבות במזרח התיכון. גורמי ביון טוענים שביטחונו של חיזבאללה נעוץ בכך שבמשך שנים דאג לבסס את מעמדו במרכזי קבלת ההחלטות בלבנון, לרבות מערכת הביטחון, באמצעות שליחים שפועלים למענו. האנשים האלה ‑ פקידים ובקצינים בכירים ששומנו במשך שנים בכספי חיזבאללה, הפכו בפועל לסוכני הארגון, ומבצרים את אחיזתו בנכסי המדינה.

במשא ומתן עם אלחרירי מתעקש חיזבאללה לקבל תיקים כלכליים־חברתיים חשובים. אחד מהם הוא תיק הבריאות ‑ תביעה שעוררה תמיהות לא מעטות בביירות ומחוצה לה. מקורות בלבנון מסבירים שנסראללה לוטש עין לתקציבים הגדולים של המשרד, שאותם יוכל להפנות לאנשי חיבזאללה שנפצעו במלחמה בסוריה ולמשפחותיהם, להקלת העומס שהטיפול מטיל על תקציב הארגון.

ראש ממשלת לבנון סעד אלחרירי (מימין) והנשיא מישל עאון. חיזבאללה ירצה לקבל גם תיקים חברתיים בממשלה החדשה | צילום: AP

את מחיר המגעים הקואליציוניים משלם המשק הלבנוני, שחצי שנה של אי־ודאות פוליטית נותנת בו את אותותיה. קרן המטבע הבינלאומית תיקנה לפני ימים אחדים כלפי מטה את תחזית הצמיחה לכלכלת לבנון לשנה זו, מ־1.7% ל־1% בלבד, לעומת צמיחה של 1.5% ב־2017. גם האינפלציה, שעמדה בשנה שעברה על 4.5%, צפויה לטפס ל־6.5% עד סוף השנה. עדות נוספת לשקיעת המשק הלבנוני היא החוב החיצוני, שלפי הבנק העולמי תפח בסוף 2017 ליותר מ־73 מיליארד דולר ‑ זינוק של 4.85% בשנה. בסוף 2018 צפוי נתון עגום עוד יותר. המגמה השלילית מושפעת מחששותיהם של המשקיעים. ואכן, מאז 2011 נרשמת ירידה בהשקעות הזרות במדינה.

אנשי חיזבאללה, מצדם, נאלצים להתמודד עם שורה של אתגרים בתחום מקורות המימון שלו, ובראשם חשש להמשך הזרמת הכספים מטהראן ‑ הפטרונית של הארגון.

כוחות צה"ל במטולה, אתמול | צילום: איי פי

הרוח הגבית מאיראן

גורמים רשמיים במשרד האוצר האמריקאי חשפו באחרונה כי הסיוע האיראני שקיבל חיזבאללה עמד בשנים האחרונות על כ־700 מיליון דולר בשנה, הרבה יותר מהערכות קודמות שדיברו על 150־200 מיליון דולר בשנה. הסיוע גדל בשנתיים בהם יושם הסכם הגרעין, לנוכח העלייה בהכנסותיה של איראן. אבל עתה, עם הכבדת הסנקציות על איראן, הסברה הרווחת היא שהזרמת הכסף מאיראן תצומצם.

אמנם, המשטר האיראני לא זנח את השאיפות האזוריות שלו, שחיזבאללה ממלא בהן תפקיד חשוב, כולל הכשרת מיליציות פרו־איראניות בעיראק, בתימן ובבחריין. אבל איראן שקועה בצרות משלה בשל המשבר הכלכלי המחריף. התסיסה בקרב איראנים פשוטים נמשכת יום־יום, גם אם אינה מוצאת ביטוי בתקשורת המערבית.

ראשי המשטר החלו להפנים את הנזק הכלכלי: התקציב שהוגש לפרלמנט לשנה הפרסית הבאה, שתתחיל ב־20 במרץ, צופה ירידה ביצוא הנפט ל־1.5 מיליון חביות ביום, לעומת 2.7 מיליון חביות ביום לפני חידוש הסנקציות, במחיר ממוצע של 54 דולר לחבית. זוהי הערכה אופטימית מצד האיראנים, שכן ממשל טראמפ התחייב להוריד את ייצוא הנפט לאפס, אך עד כה לא פעל למימוש.

החששות הכלכליים מלווים בהחרפת הקרע בין המחנה השמרני בהנהגת המנהיג העליון עלי ח'מינאי והמחנה המתון בהנהגת הנשיא חסן רוחאני. רק השבוע זומן מקורבו של רוחאני שר החוץ ג'וואד זריף לשימוע בפרלמנט, לאחר ש־24 חברי פרלמנט קראו להדחתו, משום שאמר שבאיראן מתקיימת פעילות ענפה של הלבנת כספים.

אמנם, חיזבאללה מזמן אינו תלוי בכסף האיראני, שכן במשך השנים הוא הקים אימפריה כלכלית עצמאית שמגלגלת מאות מיליוני דולרים בשנה. אלא שהוצאות העתק על המלחמה בסוריה דלדלו את קופתו.

בנוסף, בחודשים האחרונים הגבירה ארצות הברית את מאמציה להגביל את מקורות ההכנסה של הארגון הלבנוני. לפני כשבועיים חשפה ארה"ב רשת מסועפת למימון חיזבאללה באמצעות מכירת נפט לסוריה, שבה היו מעורבות חברות קש שהופעלו על ידי "גיס אלקודס" של משמרות המהפכה והמערכת הבנקאית הרוסית. הגילוי הזה הוא האחרון בשרשרת מכות שניחתות בחודשים האחרונים על הרשת הבינלאומית המורכבת שפועלת למימון חיזבאללה, כולל חשיפת רשתות להברחת סמים באירופה ורשתות סחר בלתי חוקיות באמריקה הדרומית.

לפי הערכות, חשיפות אלה מגיעות כתוצאה מחקירת שני מממנים בכירים של חיזבאללה במהלך השנה האחרונה — קאסם תאג' א־דין במרוקו וחאתם ברכאת בברזיל. השניים סומנו עוד לפני שנים בידי ארגוני הביון במערב כאנשי המפתח בהקמת ובהפעלת העסקים חובקי העולם של חיזבאללה, והמידע שבידיהם לא יסולא בפז. ברם, גם לאחר מעצרם נמשכת הפעילות הבינלאומית של חיזבאללה, וממשיכה לגלגל מאות מיליוני דולרים המופנים לבניית כוחו של הארגון.

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת