יוזמת משרד הכלכלה לא מתרוממת: כך נכשלה המהפכה להשוואת מחירי המזון

ההבטחה שהביא עימו חוק המזון להורדת המחירים באמצעות אפליקציות ואתרים להשוואות מחירים מתרחקת ממימוש, כך עולה מבדיקת "כלכליסט" שלוש וחצי שנים לאחר שפרק שקיפות המחירים בחוק נכנס לתוקף. ל"כלכליסט" נודע כי רק 400 אלף צרכנים משתמשים ביישומי השוואות מחירים וגרוע מכך – התקציב שהקצה משרד הכלכלה לפני שנה וחצי, בהיקף של 550 אלף שקל, לעידוד חברות המפתחות יישומים להשוואות מחירים בתחום המזון והפארם, בוטל בשל חוסר ביקוש.

במסגרת התקציב הציע משרד הכלכלה פרס ראשון של 175 אלף שקל לחברה שהאתר שלה יחצה את רף ה־300 משתמשים בחודש בתוך חצי שנה, ופרס ראשון של 75 אלף שקל לחברה שהאפליקציה שלה תחצה את רף ה־75 אלף משתמשים בחודש. למשרד היו דרישות נוספות מהחברות, כמו הצגת עלייה במספר המשתמשים בהשוואה לתקופה שקדמה לקמפיין. ארבע השחקניות המרכזיות בשוק – פרייסז, MySupermarket, CHP וזאפ מרקט – בחרו שלא להשתתף בתחרות על המענק. במשרד הכלכלה הסבירו בשיחה עם "כלכליסט" כי גם לאחר שהאריכו את מועד ההגשה החברות בחרו שלא להתמודד בתחרות.

"קיימנו שולחן עגול עם החברות בנסיון להבין היכן הכשל. נעננו שלא משתלם להן כלכלית לפרסם את האתרים והאפליקציות כיוון שההשקעה בפרסום גבוהה מהתמיכה שהמשרד מציע", מסבירה ענת בן זקן דוקן, סמנכ"ל אסדרה ומנהל

ברשות להגנת הצרכן, האחראית על יישום פרק השקיפות בחוק המזון. "המדינה העלתה שני קמפיינים בהשקעה של כשלושה מיליון שקל להעלאת המודעות, ואכן ראינו את האפקטיביות בקמפיין שבעקבותיו נרשמה עליה במספר הצרכנים שנכנסו לאתרי השוואות המחירים, אולם השינוי לא היה דרמטי ובעיקר קצר מועד".

משווים חופשות, לא קניות בסופר

בחינת התנהגות הצרכנים מעלה כי בקנייה חד פעמית, בעיקר של מוצרים כמו חופשות או מוצרי אלקטרוניקה, מבצעים רוב הצרכנים השוואה בין המוצרים טרם הקניה, ואילו דווקא בקניות השוטפות בהיקף של עשרות אלפי שקלים בשנה למשפחה, לא מתבצע תהליך דומה של השוואה וחקר שוק.

משה אלפרט, לשעבר מנכ"ל MySupermarket, מאשר שהבעיה נעוצה בהיעדר כלי נוח לשימוש הצרכנים בתחום המזון. "עד היום לא נמצא מודל כלכלי שיאפשר פיתוח אפליקציה נוחה ושימושית שהצרכנים יאמצו". אלפרט טוען כי ניתן לתלות זאת באדישות צרכנים למחיר והעדפת משתני נוחות, כמו קרבה לבית או אופי החנות ואיכות המוצרים. סיבה נוספת היא הסרבול של היישומים להשוואת מחירים. "האפליקציות דורשות זמן רב לאיסוף הנתונים ביחס לחיסכון הנתפש בקניית מוצרי מזון", אומר אלפרט. לדבריו, השקעה בפיתוח כלי השוואת מחירים נוח כרוך בהשקעת הון, בעוד החזר ההשקעה, בעיקר מפרסום באתר הוא איטי. "נוכח היקף השימוש הנמוך באתרי ואפליקציות השוואות המחירים, נראה כי על הרגולטור להפשיל שרוולים ולנוע צעד אחד נוסף קדימה. עליו לקחת אחריות ולהנגיש לצרכנים את המידע בדרכים אחרות ויצירתיות ויש כאלה", מוסיף אלפרט.

הנתונים משמשים לפגיעה בתחרות

בזמן שהצרכנים מתעלמים מקיומם של הכלים להשוואת מחירים, מי שעושה בהם שימוש הם הקמעונאים, וזאת למטרה ההפוכה לה נועדו. כלומר, לצורך פגיעה בתחרות ובצרכנים. "מאז פרסום הנתונים הקמעונאים והספקים נהנים משקיפות מידע באופן שוטף. הם מנטרים את מחירי המוצרים והסלים בכל נקודת מכירה ומנווטים את מחיריהם בהתאם למטרותיהם המסחריות". חושף אלפרט ומוסיף, כי בהעדר שימוש נרחב בהשוואת מחירים מצד הצרכנים לא יהיה לחץ אמיתי לבלימה בעליית המחירים.

מבחינת משרד הכלכלה, למרות התוצאות המאכזבות, אין כוונה כרגע להעביר את האתרים לאחריות המדינה, כפי שנעשה בנוגע לאתר השוואת מחירי ביטוח החובה. "המדינה לא יכולה לקחת על עצמה הקמת מאגר השוואות מחירים עצום בתחום המזון, אלא אחראית לאכוף את זה שהחברות יעלו את המחירים ויחזיקו בחנויות את המוצרים שהם מציעים באתרים במחירים אטרקטיביים.לא עבר מספיק זמן בכדי להרוג את זה. אנחנו מגבירים את האכיפה ויתכן שעם הזמן, האמון של הציבור באפליקציות יגבר ואיתו השימוש בהן".