אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ברבי נגד בראץ: הקרב המשפטי שחושף איך חברות השתלטו על הרעיונות שלנו

הכמוסה

ברבי נגד בראץ: הקרב המשפטי שחושף איך חברות השתלטו על הרעיונות שלנו

600 מיליון דולר: זה הסכום שעלה המאבק המשפטי של מאטל, יצרנית ברבי, ביצרנית הבובה המתחרה, בראץ. פרופ' אורלי ליבל צללה לחומר המשפטי ומספרת איך זה שמקרב הבובות הגדול הרוויחו רק עורכי הדין

07.12.2018, 19:02 | קרן צוריאל ואורי פסובסקי

קרטר בריאנט היה מעצב בובות מתוסכל שעבד בחברת מאטל, היצרנית של ברבי, השליטה הבלונדינית של שוק הבובות האמריקאי במשך חמישה עשורים. בריאנט, שמאס בברבי ובעבודה במאטל, לקח חופשה ללא תשלום, עזב את קליפורניה, ונסע לנוח אצל הוריו במיזורי. שם, בקניון, היתה לו הארה - כשהוא הסתכל הנערות שמסתובבות בקניון בחבורות, הוא הבין שאין שום קשר בינן לבין הברבי שהוא מעצב. היא לבנה, בלונדינית וקפואה, עם חזה ענק שבמציאות היה גורם לאישה לאבד שיווי משקל וליפול. והנערות האלה? הן מגיעות בכל הצבעים, הבעות הפנים ומידות הגוף.

בריאנט החל לשרטט לעצמו בובות חדשות, ואחר כך גם נתן להן שמות: זואי, לופה, הולידיי וג'ייד. בהמשך הוא התפטר מהעבודה במאטל, פיתח את הבובה החדשה ויחד עם חברת הצעצועים MGA הציג לעולם את בראץ. אלא שמאטל לא קיבלה את התחרות. זה היה אות הפתיחה למאבק משפטי שהחל באמצע העשור הקודם, נמשך שנים ועלה לשתי החברות לא פחות מ-600 מיליון דולר.

בובות בראץ. יותר מציאותיות מברבי? בובות בראץ. יותר מציאותיות מברבי? בובות בראץ. יותר מציאותיות מברבי?

מי שצללה לעומק המאבק הזה היא אורלי ליבל, פרופ' למשפטים באוניברסיטת סן דייגו, שחוקרת סוגיות בקניין רוחני, תחרות, חוזים, זכויות יוצרים, חוקי עבודה ותעסוקה. הספר האחרון שלה, You don't own me שיצא אשתקד, עוסק במאבק המשפטי שניהלה מאטל, יצרנית ברבי, בחברת MGA, שאיתגרה אותה עם בובת הבראץ.

בראיון מרתק לפודקאסט "הכמוסה" ליבל מספרת את סיפורה של ברבי - מראשית ימיה כבובה למבוגרים בגרמניה, עלייתה לארה"ב, וההגמוניה שלה בשוק הבובות שנמשכה חמישה עשורים. במאבק המשפטי בין שתי החברות לובל מוצאת משל מאלף על על זכויות היוצרים של עובדים וחברות קטנות, על האופן שבו הליכים משפטים יקרים נועדו לחסום מתחרים ועל מוסר אישי ותאגידי.

"זה סיפור ייחודי כי הוא עוסק בתרבות הצרכנית ושוק הבובות, אבל הוא גם סיפור אוניברסלי שמתרחש בכל תעשייה שיש בה אנשים יצירתיים עם רעיונות, ומה קורה כשהם מנסים לפתח אותם - מי הבעלים של הרעיונות, למי יש חופש להמציא, להתחרות ולהצליח", אומרת ליבל.

פרופ פרופ' אורלי ליבל. "זה סיפור אוניברסלי שמתרחש בכל תעשייה שיש בה אנשים יצירתיים " | צילום: jcp portraits lifetouch פרופ

"יש שני נושאים חשובים בלב הספר. הראשון הפך לדבר שבשגרה כיום בארה"ב, ויותר ויותר בארץ, והוא השימוש האסימטרי במערכת המשפט. כשיש לחברה גדולה עורכי דין קבועים היא יכולה לעשות דברים שסטארט-אפ או חברה קטנה לא מסוגלים לעשות. ויש משהו בעייתי כשהמרוויחים הגדולים מקרבות כאלה הם לא החברה, בעלי המניות או העובדים, אלא חברות עורכי הדין".

הנושא השני הוא חסימת אנשים מוכשרים, שיש להם ניסיון, מרץ ותשוקה להקים חברה חדשה, על ידי חוזי אי-תחרות. "מהבחינה הזו זה סיפור שיכול לקרות - וקורה - לכל עובד, בכל תחום, ובכל חברה. כשאדם מתחיל לעבוד היום במקום עבודה הוא חותם על חוזה מהסוג הזה, שמבטיח למעסיק שלו - חברות כמו גוגל, אמזון ופייסבוק, אבל גם מדריכי יוגה או מורים בשוק הפרטי - שהוא לא ייתן רעיון למתחרה, שעל כל רעיון יש למעסיק שלו בעלות או זכות ראשונים, והחוזים האלה הם נושא לליטיגציה מאוד פעילה. אלה נושאים חשובים כי הם קשורים לעידוד יצירה, חדשנות ותחרותיות, והחוזים האלו מרחיבים את יכולות השליטה והריכוזיות של חברות דומיננטיות בשוק".

ברבי נגד בראץ: הקרב המשפטי שחושף איך חברות השתלטו על הרעיונות שלנו
 
להאזנה לפודקאסט
לחץ כאןברבי נגד בראץ: הקרב המשפטי שחושף איך חברות השתלטו על הרעיונות שלנו

"הכמוסה" הוא פודקאסט שבועי שבו קרן צוריאל ואורי פסובסקי מציגים רעיונות ואנשים יוצאי דופן. פרק חדש מתפרסם מדי יום שישי באתר כלכליסט וזמין גם בספוטיפיי , ב-iTunes ובאפליקציית הפודקאסט האהובה עליכם (חפשו את "הכמוסה" או העתיקו את הקישור הזה ). 

תגיות