"דנסקה בנק הגיב לאט, אך כיום מעסיק אלף מאתרי הלבנות הון"

"אנחנו חברה של 20 אלף עובדים, ועבורי, ואני מניחה שעבור כל העובדים בדנסקה בנק, פרשת הלבנת ההון היתה מטלטלת. אנחנו הולכים לעבודה כל יום ומנסים לתרום להצלחת העסק, ואז פתאום יש הענן השחור הזה".

אולריקה הסלגרן הצטרפה לדנסקה בנק בפברואר השנה. באביב התפוצצה פרשת מעורבות הבנק בהלבנת הון בהיקף 200 מיליארד דולר - הגדולה ביותר שנחשפה מעולם - דרך הסניף שלו באסטוניה. התפקיד שאליו נכנסה היה חדש, ורגיש במיוחד לנוכח הגילויים: מנהלת השקעות אחראיות והשקעות אימפקט. משימתה היא, לדבריה, "להטמיע מדדי סביבה, חברה ואחריות תאגידית (ESG) לתוך מנגנון קבלת ההחלטות. אנחנו רוצים לקבל החלטות מודעות יותר. להיות משקיעים אקטיביים בחברות שאנחנו משקיעים בהן". לישראל הגיעה הסלגרן כדי להשתתף בכנס השנתי של ארגון מעלה לאחריות תאגידית שנערך בחודש שעבר בתל אביב.

דיאלוג במקום חרם

אחד המהלכים הראשונים שלה בתפקיד היה ביטול החלטות של הבנק מ־2010 ו־2014 למשוך השקעות מחברות ישראליות שפעילות בהתנחלויות מעבר לקו הירוק, בהן אפריקה ישראל, דניה סיבוס ובנק הפועלים. היא מציגה את המהלך כחלק משינוי אסטרטגי עמוק יותר במדיניות ההשקעות, ולא כצעד פרטני כלפי השוק הישראלי.

"כשהצטרפתי לבנק, קיבלתי משימה להפוך אותו למוביל בתחום ה־ESG. זו שאיפה מאוד גבוהה, במיוחד בהתחשב בכך שבנקים אחרים נחשבו מתקדמים מאיתנו בתחום הזה", מסבירה הסלגרן. "אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה לחשוב מה משמעות ה־ESG עבורנו. הגעתי למסקנה שצריך לעשות את זה כחלק מתהליך ההשקעה, ולא כתהליך חיצוני כמו סינון. אז יכול להיות שיש לנו חברה והשקפה אחת אומרת לא להשקיע בה, ואחרת אומרת להשקיע, אבל אנחנו מתמקדים בחברה, וזה מאפשר לנו ליצור איתה דיאלוג".

מצד שני, אפשר להגיד שבמובן מסוים זו בחירה לכבס דברים בפנים.

"אם מדובר בפעילות לא חוקית, זה כבר סיפור אחר. למשל, דנסקה בנק נמנע מהשקעות והלוואות לחברות שעוסקות בפיתוח ומכירה של נשק שאסור בשימוש לפי אמנות בינלאומיות. במקרים אחרים אנו מאמינים בבעלות אקטיבית, בניגוד למדיניות הקודמת שבה רק הגבנו וסיננו חברות. אנחנו לא חושבים שלמשוך השקעות זו פעולה אחראית. אם יש בעיה, אנחנו בפנים ולוקחים אחריות עליה".

אולריקה הסלגרן. "למשוך השקעות זו לא פעולה אחראית" | צילום: אביגיל עוזי

מה עם חברה כמו פייסבוק, למשל? היא לא עושה דברים לא חוקיים, אבל ברור שהיא פעלה בצורה בעייתית. איך היית עובדת איתה?

"אנחנו רוצים לקחת תפקיד אקטיבי כבעלי מניות. בפייסבוק הבעיה היא בעיקר בהגנה על פרטיות הגולשים, וכמובן שאנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד, צריך לרתום לכך משקיעים נוספים. הדיאלוג חשוב כדי להגן על ההשקעה שלנו, להגן על הלקוחות שלנו, אבל גם להשפיע על חברה כדי לנקוט צעדים מתקנים. בסופו של דבר, אם אנחנו מזהים בעיה וישר מודיעים שנמשוך את ההשקעה, מישהו אחר ישקיע במקומנו. אנחנו מעדיפים לקחת אחריות על ההשקעה, ולעשות את מיטב יכולתנו כדי להתמודד עם הבעיה".

הסלגרן מודעת לכך שהמילים שלה מהדהדות את הבעיה שעמה מתמודד מקום העבודה שלה, והיא לא מהססת להביא דוגמה דווקא משם כדי להראות איך משקיעים יכולים להשפיע על התנהלות חברה. "חברת הספנות מרשק מחזיקה ב־20% מדנסקה בנק, ואחרי מקרה אסטוניה הם באו ואמרו, 'אתם חייבים לעשות משהו'. הם דרשו לשנות פרקטיקות ולהחליף את היו"ר במישהו שהם בחרו. הבנק עשה את זה", היא מספרת. "זה מה שאנחנו שואפים אליו כמשקיעים. אנחנו רוצים ליצור שינוי. לקדם סטנדרטים סביבתיים, חברתיים ואחריות תאגידית". עם זאת, היא מודה כי "אנחנו מאוד ממוקדים בסקנדינביה. אנחנו גם משקיעים באירופה ובעולם, אבל עיקר הדיאלוג הוא עם החברות הנורדיות".

סניף דנסקה בנק בקופנהגן. "אנשים באזור הנורדי לא ידעו כלום על הלבנת ההון" | צילום: בלומברג

בהקשר הזה, אחת הטענות שעלו אחרי חשיפת הלבנת ההון היא שהרגולציה בדנמרק, ואולי בסקנדינביה בכלל מתבססת יותר מדי על אמון. מה דעתך על כך?

"ברור שאם ניקח את פרשת הלבנת ההון בדנסקה בנק, ואני לא יודעת עליה יותר ממה שקראתי בתקשורת. היא התחילה ב־2007 ואנשים באזור הנורדי לא ידעו כלום על הלבנת ההון ועכשיו הם מבינים. כשהבנק גילה את זה, הוא עצר את הפעילות החשודה. כיום יש יותר מאלף אנשים שעובדים באיתור הלבנות הון בבנק. אז אפשר לשאול האם הבנק עשה את הדבר הנכון - כן. האם הוא עשה את זה במהירות הרצויה - לא. זה לקח יותר מדי זמן".

איפה מבחינתך עובר הקו בין דברים שניתן להשיג בדיאלוג לדברים שחייבים לפעול בתקיפות לגביהם כדי להשיג תוצאות?

"כשאנחנו הופכים למודעים לבעיה בחברה שבה אנחנו מושקעים, אנחנו מיד נפנה אליה ונבקש לטפל בבעיה. לפי טיב הדיאלוג עם החברה, אנחנו נקבע תוכנית פעולה. אם התוכנית לא תשיג את מטרותיה, אנחנו נפעל שוב. וכמובן שיש נקודה שבה אומרים שדברים לא יכולים להימשך. אז מנהל ההשקעות יכול להחליט שהוא מושך את ההשקעה".

דילמה מוסרית

אף שהיא לא עבדה בבנק בתקופה שבה התבצעו לכאורה העבירות, להסלגרן חשוב להכות על חטא - במיוחד מפני שהיא נושאת הדגל המוסרי. היא מודה שהכניסה שלה לתפקיד, שאותו היא עיצבה בעצמה, בתקופה הטעונה גרמה לה להרגיש שנטל ההוכחה שעליה כפול ומכופל. "למען האמת, לפעמים אני מרגישה שאין לנו הזכות לדבר על התנהלות אחראית", היא אומרת, ומיד מסייגת. "אבל יש לנו הזכות. אנחנו ארגון השקעות שמגיע כל יום לעבודה כדי לתת את ההחזרים הטובים ביותר למשקיעים, ואת ההשקעות האחראיות ביותר. זה משהו שצריך שיידעו".

פרשה חובקת עולם

החקירות הפליליות נגד הבנק עלולות לחסל אותו

באביב השנה התפוצצה פרשת מעורבות דנסקה בנק בהלבנת הון דרך הסניף שלו באסטוניה בהיקף של 200 מיליארד דולר.

הלבנות ההון, שהיו חסרות תקדים בהיקפן, בוצעו בין השנים 2007 ו־2015. בעקבות החשיפה של הפרשה, דנסקה בנק עומד כעת במרכזן של חקירות פליליות שמתנהלות באסטוניה, בדנמרק ובארה"ב.

בדו"ח הרבעוני שפרסם הבנק בסוף אוקטובר הוא דיווח על צניחה של 42% ברווח לפני מס לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ל־3.59 מיליארד קרונות דניות (כ־480 מיליון יורו). בין היתר, הבנק זקף את הירידה ברווח להחלטתו לתרום 1.5 מיליארד קרונות (כ־200 מיליון יורו) מההכנסות שהגיעו מהפעילות באסטוניה לעמותה עצמאית שנאבקת בהלבנת הון.

אך האיום הגדול ביותר על עתידו של דנסקה מגיע מארה"ב.

לאחר החקירה, משרד האוצר האמריקאי עשוי להגדיר את דנסקה בנק כ"מוסד פיננסי מרכזי להלבנת כספים". מהלך כזה עלול להוביל לניתוקו של דנסקה בנק מהמערכת הפיננסית הבינלאומית - צעד שפירושו חיסולו של הבנק.