אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך להגן על דירקטורים שטעו צילום: אוראל כהן

איך להגן על דירקטורים שטעו

היום יוצאת מהדורה חדשה לספרו של פרופ’ יוסי גרוס, ובה הוא מציג את הגנת שיקול הדעת העסקי לדירקטורים: מתי הם זכאים לה גם אם גרמו נזק

09.12.2018, 08:20 | משה גורלי

פרופ' יוסי גרוס, הכלאה מוצלחות בין אקדמיה למעשה, משיק היום ב׳להב׳, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, את המהדורה החמישית לספרו "דירקטורים ונושאי משרה בעידן הממשל התאגידי".

קראו עוד בכלכליסט

פרופ’ יוסי גרוס. על פי החוק האמריקאי, צילום: אוראל כהן פרופ’ יוסי גרוס. על פי החוק האמריקאי | צילום: אוראל כהן פרופ’ יוסי גרוס. על פי החוק האמריקאי, צילום: אוראל כהן

הגנת שיקול הדעת העסקי ניתנת לנושאי משרה ולדירקטורים בחברה כחסינות מתביעה נגזרת או ייצוגית אם גרמו נזק ובלבד שעמדו בשלושה תנאים: פעלו בתום לב, ללא ניגוד עניינים ובאופן מקצועי ומיודע, כלומר למדו באופן סביר את החומר לפני שהצביעו.

שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר פרגן לאחרונה בכנס מיתר לממשל תאגידי לפרופ’ שרון חנס, שגייר במאמריו את ההגנה הזאת מהמשפט האמריקאי. הוא צוטט בבתי המשפט המחוזיים עד שהעליון, בפרשת הדיבידנדים בבזק, הפך אותו להלכה מחייבת.

"השופט יצחק עמית הסיר את העלטה", אומר גרוס שמפרגן גם לחנס, אבל אומר שהכלל נולד כבר בוועדת ברק לניסוח חוק החברות, שגרוס היה חבר בה בשנות השמונים. "הצעתי להוציא חוק נפרד שמדבר על אחריות הדירקטור ונושאי משרה לפי מבחן הדירקטור הסביר, ולא האדם הסביר", אומר גרוס. "השופט מאיר שמגר כתב בפס”ד שיש להגן על נושאי משרה גם אם טעו. רציתי לכתוב את שלושת תנאי שיקול הדעת העסקי, אבל במשרד המשפטים התנגדו. השופט ברק הציע כפשרה לכתוב בהסבר להצעת החוק שאנו מאמצים את הכלל האמריקאי של הגנת שיקול הדעת העסקי שנובע ממילא מהגדרת הרשלנות, וכך היה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות