מה יודעים בוועד העובדים של מרכנתיל דיסקונט שבוועד של לאומי לא מזהים?

הסכם קיבוצי במרכנתיל: העובדים מוותרים על ההצמדה לתנאי עובדי לאומי מדובר בהסכם קיבוצי ל-1,500 עובדי הבנק לשנים 2023-2019. בתמורה להיפרדות מהסכמי השכר ועדכוני תנאי העבודה של בנק לאומי יינתן לעובדים מענק חד-פעמי בגובה 2.5 משכורות לכל עובד בהתאם לשכר המוכר לו לצרכי פיצויים רחלי בינדמןלכתבה המלאה

אף יו"ר ועד עובדים שפוי בדעתו לא יוותר רעל תנאי השכר של עובדיו אם הוא חפץ לשמור על הכיסא שלו. גם איציק הרוש, יו"ר הוועד הארצי של עובדי מרכנתיל לא הסכים לוותר על תנאי השכר של עובדי בנק לאומי סתם כך.

הנכונות של נציגי 1,500 עובדי בנק מרכנתיל להיפרד מהתנאים המפנקים של עובדי בנק לאומי בדגש על מנגנון טייס אוטומאטי של 3.5% בשנה (לטובת מנגנון עצמאי של 3.1% ו-2.5 משכורות בונוס חד-פעמיות) עשויה להעיד על שינוי מסוים בהלך הרוח של עובדי הבנקים שנחו להם על זרי הדפנה עד לא מזמן עם תנאי קביעות, שכר שעולה בהתמדה ושלל הטבות ותנאים נלווים לשכר בסיס מובטח עם יציבות תעסוקתית.

עד כה השכר של עובדי בנק מרכנתיל היה צמוד לזה של עובדי בנק לאומי. בימים אלו מנהל וועד עובדי לאומי מו"מ לחידוש ההסכם הקיבוצי עם הבנק ורק לפני חודשיים התפרסם ראיון ב"כלכליסט" עם יו"ר הועד מירי רובינו שהבהירה כי היא מצפה להסכם שכר משופר: "רווחי לאומי מצויינים, גם לנו מגיע להנות מהם", אמרה תוך שליחת רמז ברור לרקפת רוסק עמינח, המנכ"לית שלפיו אין בכוונתה לספוג עוד ויתורים כואבים לטובת יעד יחסי היעילות ותכניות הדיגיטציה של הבנק.

מנכ"לית דיסקונט לילך אשר-טופילסקי | צילום: שאול גולן

אגב, הטייס האוטומטי בלאומי עומד בפועל על 3.75% בשנה (בהסכם האחרון בשנתיים הראשונות עמדה התוספת על 4% ובשנתיים האחרונות על 3.5%).

לכאורה, הרוש יכול היה להאמין לרובינו, ולהמשיך לרכוב על הסכם שכר משופר של עובדי לאומי לטובת עובדיו במרכנתיל. אלא שהוא בחר אחרת. בניגוד ליו"ר ועד עובדי הבנק הבינלאומי חנוך לבנה (יו"ר ועד הפקידים) או יו"ר ועד עובדי בנק אגוד איציק מוקמל שמתעקשים לשמור על ההצמדה, הרוש ויתר עליה.

בשיחה עמו הסביר הרוש בקצרה את הסיבות לכך: "המערכת הבנקאית משתנה", אמר. "המפקחת על הבנקים לוחצת לנתק את ההצמדה, וגם יש פסקי דין שעסקו בשאלה האם היא בכלל מותרת. שוק העבודה הולך לכיוון של התייעלות, גם בעיריית ת"א היו על משאית זבל פעם חמישה אנשים והיום יש רק שניים, בשוק המוניות נכנס גט טקסי וחייבים להתייעל.

"אני לא יודע מה יקרה בסוף עם הסכם השכר של לאומי ומאמין שהוועד יעשה שם הכי טוב לעובדים שלו, אבל אין לי מושג איך זה ייגמר. אנחנו התעקשנו על המקומות שהיו חשובים לנו - בדגש על שכר מינימום גבוה יותר לעובדים שיחזרו בכבוד הביתה".

הקולגות של הרוש מבנק אגוד, בנק מסד והבינלאומי, ששכרם מוצמד לבנקים הגדולים פועלים ולאומי, סירבו להתייחס היום להסכם ולסירובם ליישר איתו קו, אך בשיחות סגורות אמרו כי "במרכנתיל הסכימו לוותר על ההצמדה תמורת בונוס חד-פעמי של 2.5 משכורות. בונוס כזה מצדיק על ויתור על הצמדה לכל החיים? מספיק שלאומי יסגור על תוספת שנתית של 4%, אז כל הבונוס הזה משווה את המצב לתקופה של שנתיים. ומה אח"כ?".

אם לשפוט לפי דבריו של הרוש, קשה להבין אם הייתה לו ברירה. ייתכן שהוא מזהה כי למרות האופטימיות של

אם לשפוט לפי בנקים במצב רעוע יותר כמו אגוד שהוועד שלו סירב לשחרר או שאולי בעצם הרוש מזהה שלמרות האופטימיות של יו"ר ועד עובדי לאומי רובינו, גם עובדי הבנק יצטרכו ליישר קו עם המציאות המשתנה.

הבנקים מרוויחים יפה, זה נכון, אך על בסיס כריות הון אדירות שמייצרות תשואה להון של כ-10%-12% לשנה. המפקחת על הבנקים מוכנה לתת לבנקים הקלות בדרישות ההון אם ימשיכו במאמצי ההתייעלות ובכך לאפשר לבנקים לצמוח ולשפר את הרווחיות שלהם, במיוחד במציאות המשתנה של התפתחות הפתרונות הדיגיטליים והפרידה הצפויה של הבנקים הגדולים לאומי ופועלים מהפרה החולבת של חברות כרטיסי האשראי שיהפכו למתחרות.

גם אם הפעם יצליח ועד עובדי לאומי לייצר הסכם משופר, בעתיד הרחוק המערכת הבנקאית הלא יעילה תהיה חייבת להיפרד מעודפי השומן שלה כדי להמשיך ולהיות רלוונטית בעתיד המשתנה ואם העובדים ימשיכו להתעקש לשמור על ליטרת הבשר שלהם הם עלולים למצוא את מקור הכסף הקל שלהם הולך ודועך.