פרשנות
הריבית עלתה כי קרנית פלוג עזבה
החלטתה ההיסטורית של הוועדה המוניטרית להעלות את הריבית, לראשונה זה שבע שנים, לא באה על רקע שינויים במשק. כלכלה היא לא מדע מדויק, והכרעות מקצועיות מתקבלות לפעמים בשל מבט רענן בנתונים מוכרים ‑ וגם משיקולי יוקרה
הסיכום שפרסם בנק ישראל מדיוני הוועדה המוניטרית מלפני שבועיים, שבהם התקבלה ההחלטה ההיסטורית להעלות את הריבית לראשונה זה שבע שנים ל־0.25%, מלמד דבר פשוט: הכלכלה עצמה לא השתנתה, אלא מי שקורא את הנתונים. ארבעה מחמשת חברי הוועדה שנותרו אחרי פרישת הנגידה קרנית פלוג סברו שהתנאים בשלו להעלאה, אף שההתפתחויות הכלכליות מאז החלטת הריבית בנובמבר היו מינוריות. ההבדל הבולט היה זהות היו"ר ‑ ד"ר נדין בודו טרכטנברג, שממלאת את מקומה של פלוג עד כניסתו הקרובה לתפקיד של הנגיד אמיר ירון.
קראו עוד בכלכליסט
עד לפני חודש הסבירו רוב חברי הוועדה שעוד מוקדם לקבוע שרמת האינפלציה של 1.2%, ששוררת כבר כמה חודשים, מבוססת דיה, ולא עלולה לרדת מתחת לגבול התחתון של 1%. האם חמישה חודשי יציבות במקום ארבעה שינו משהו מהותי? כנראה שלא. אמנם מדדי יולי ואוגוסט היו נמוכים מהתחזית, מה שאולי מצדיק את ההמתנה; אבל אם מדד ספטמבר לא הספיק להפיג את החשש ‑ מצחיק לחשוב שמדד אוקטובר סילק אותו.
מה שהשתנה במידה מסוימת הוא שער השקל מול הדולר, שעלה מאז אוקטובר ב־3.2%. מצד שני, חברי הוועדה העריכו שהסיכון העיקרי להמשך התבססות האינפלציה בתחום היעד נשאר ייסוף של השקל. בראיון ל"כלכליסט" לקראת פרישתה הדגישה פלוג שבגיבוש תמונת המצב בדיוני הריבית, לכל חבר בוועדה יכולה להיות עמדה אחרת, לאור משקל שונה שהוא נותן לחשיבות הדברים. "לאנשים יש טעמים שונים, והם נותנים משקל שונה לשיקולים שונים".האם ההחלטה להעלות את הריבית היתה טעות? מוקדם לדעת. אי הוודאות במשק באשר להעלאות הבאות גברה, ותחלוף רק עם פרסום תחזית חטיבת המחקר בינואר. זו תלווה בהחלטת ריבית נוספת, הפעם בהובלת ירון. אבל בהחלטתה ההיסטורית מנובמבר, הוועדה המוניטרית כפתה על ירון לצלול לאתגר היציאה מהמדיניות המרחיבה עוד לפני שנכנס לתפקיד.
3 תגובות לכתיבת תגובה