אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יותר חברות מגיעות לפירוק והנושים משלמים את המחיר צילום: אוהד צויגנברג

יותר חברות מגיעות לפירוק והנושים משלמים את המחיר

הדו"ח השנתי ל־2017 של אגף הכונס הרשמי מציג תמונה עגומה: ירידה של 20% בהליכי הבראת חברות ועלייה של 24.4% במספר הנפגעים מקריסות כלכליות. מהדו"ח נעדרים נתונים באשר להחזר שמקבלים הנושים, וכן לזמן שבו הם מחכים לכספם

12.12.2018, 06:43 | ענת רואה

חוק חדלות הפירעון החדש שייכנס לתוקף בעוד תשעה חודשים שואף להתמקד בהליכי הבראה ושיקום כלכלי ובהחזר של חובות לנושים. אבל הדו"ח השנתי ל־2017 שמפרסמת היום כונסת הנכסים הרשמית (הכנ"רית) עו"ד סיגל יעקבי מלמד שהמציאות רחוקה מאוד מהשאיפות והמטרות של החוק.

בין שורות הדו"ח והמידע הטכני לכאורה מסתתרת תמונת מצב מדאיגה למדי המעידה על ירידה של 20% בהשוואה ל־2016 בהליכי הבראה של חברות, לצד עלייה של 3% בהליכי פירוק. במקביל מסתמנת עלייה של 24.4% בהיקף הכולל של נפגעי הקריסות הללו, כלומר במספרם של הנושים שמגישים תביעות חוב ומחכים לקבל ולו חלק מכספם בחזרה. התיקים הפתוחים, כפי שעולה מהדו"ח, נמשכים כמעט עשור בממוצע עד לסגירתם.

קראו עוד בכלכליסט

הנתון המטריד ביותר בדו"ח הוא הירידה בהליכי ההבראה והעלייה במספר הפירוקים. לפי הדו"ח, ב־2017 הוגשו 39 בקשות להקפאות הליכים ו־914 בקשות לפירוק חברות, כלומר הליכי ההבראה היוו 4% מהתיקים. בקשה להקפאת הליכים מוגשת בדרך כלל מטעם החברה שפונה לבית המשפט ומבקשת הגנה מפני הנושים, על מנת שתוכל לגבש תוכנית הבראה והסדר נושים. לעומת זאת, בקשת פירוק מוגשת כמעט תמיד על ידי הנושים של החברה, אחרי שהחברה כבר הגיעה למצב קשה והסיכוי להבריא או לשקם אותה אפסי.

את הירידה במספר החברות שפונות לבית המשפט לקבל הגנה קל להסביר על רקע התוהו ובוהו בתחום: ב"כלכליסט" נחשפים לעתים קרובות כשלים סביב מינויי בעלי תפקיד, המלצות תמוהות של אנשי הכנ"רית על מועמדים שחלקם נעדרי ניסיון מתאים, היעדר הפיקוח על בעלי התפקיד ואי־המניעה של פגיעה בנושים, תספורות גבוהות או הסדרים שנויים במחלוקת וכן פערים בין בתי המשפט והשופטים השונים, כשכל שופט מיישם כללים אחרים.

כך, לא מעט מפרקים בכירים מודים כי כשמגיע אליהם בעל חברה לייעוץ, הם ינחו אותו לעשות כל שביכולתו כדי להימנע מהקפאת הליכים. זאת משום שבמקרה של הקפאת הליכים הוא נתון למינוי בעל תפקיד לא ידוע ולא בהכרח מקצועי, ולהליך שעלול לצאת מכלל שליטה.

מה שקורה כתוצאה מכך הוא שחברות בקשיים ממשיכות להתגלגל, ובסופו של דבר מגיעות לבתי המשפט במצב קשה עוד יותר, כשהבנקים מבקשים למנות להן כונסי נכסים ולהשתלט על נכסים משועבדים.

כשהליך חדלות הפירעון מנוהל על ידי עורכי הדין של הבנקים, מצבם של הנושים הרגילים נפגע עוד יותר, מאחר שהם לא נמצאים במרכז ההליך. בנוסף, נושים של חברות הם פעמים רבות גם ספקים שלה, וחיסול חברות גודע גם את מקור הפרנסה של הספקים.

ואכן, מהדו"ח מסתמנת גם עלייה של 24.4% בהיקף נפגעי הקריסות, אם של חברות ואם של אנשים פרטיים. ב־2017 הוגשו 183,656 תביעות חוב לכנ"ר. כמעט כולן (168 אלף) הוגשו כחלק מהליכי פשיטות רגל של אנשים פרטיים, ומקצתן (14 אלף) במסגרת הליכי פירוק חברות.

השוואה לשנים קודמות מעידה על זינוק של 45% בתוך שנתיים בלבד: ב־2016 הוגשו 147,650 תביעות חוב, ואילו ב־2015 הוגשו 126,219 תביעות חוב.

הכנ"רית עו"ד סיגל יעקבי. זינוק של 45% בתוך שנתיים במספר תביעות החוב , צילום: אוהד צויגנברג הכנ"רית עו"ד סיגל יעקבי. זינוק של 45% בתוך שנתיים במספר תביעות החוב | צילום: אוהד צויגנברג הכנ"רית עו"ד סיגל יעקבי. זינוק של 45% בתוך שנתיים במספר תביעות החוב , צילום: אוהד צויגנברג

החזון לא מתבטא בנתונים

 

בפתח הדו"ח מובא "חזון האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי" ונכתב שתפקידו "לשמש אביהם של יתומים וחסרי היכולת לממש את זכויותיהם האישיות בתחומי הפעילות של האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי". אלא שבדו"ח עצמו, מלבד הנתון הכללי על מספר תביעות החוב שהוגשו, לא הצלחנו לאתר נתונים נוספים שיבטאו את חזון הדאגה לנושים. הנתונים החסרים נוגעים להיקף ההחזר לנושים, לזמן עד לקבלת ההחזר ולהיקף התשלומים לעובדים.

מהכנ"רית נמסר בתגובה לפניית "כלכליסט" כי מערכות המחשוב מיושנות ולא מאפשרות להם להציג את מלוא המידע. לדבריהם, לפי חוק חדלות הפירעון החדש, תהיה מערכת חדשה שתאפשר להציג את כל הנתונים הללו. במעמקי הדו"ח מופיע תרשים קטן של היקף הכספים שחולקו לנושים בפשיטות רגל ופירוקים. ב־2017 מדובר ב־327 מיליון שקל, עלייה של 25% בהשוואה ל־2016, אז חולקו 261 מיליון שקל. הבעיה היא שלא ברור מה היקף תביעות החוב שהוגשו לכונס הרשמי, או מה היקף החובות המאושר בתיקיםש בהם בוצעה החלוקה הזו.

מפרק בכיר אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "מנהל חברה שהיה מגיש כזה דו"ח, היה מפוטר במקום. אין פה אף התייחסות ליעדים ולתפקידים האמיתיים של הכנ"ר".

תיק פירוק נמרח במשך עשור

 

נתון מטריד נוסף נוגע להיקף תיקי הפירוק הפתוחים שרשומים במערכת. בעוד לפי הדו"ח ב־2017 נפתחו 914 תיקי פירוק חדשים, מהדו"ח עולה גם כי באותה שנה היו 8,770 תיקי פירוק פתוחים, כלומר יותר מפי תשעה ממספר התיקים החדשים שנפתחו. משמעות הנתון היא שתיק פירוק ממוצע נמשך תשע שנים.

איזו תועלת יש לנושים ממשיכת תיקי פירוק על פני עשור? מפרקים בכירים טוענים כי כמעט בכל התיקים, כסף שלא ייגבה אחרי שנתיים או שלוש, כבר לא יצוץ בהמשך. לטענתם, השארת אלפי תיקים פתוחים מעידה לכל היותר על כשל ניהולי של הכנ"ר ועל בעיה במערכת התמריצים לבעלי התפקיד, שלא מרוויחים דבר במצב שבו הם סוגרים את התיק אחרי שנתיים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות