אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"דיור ציבורי צריך להיות גם למעמד הביניים ולא רק לחלשים" צילום: עמית שעל

"דיור ציבורי צריך להיות גם למעמד הביניים ולא רק לחלשים"

כך אמרההפעילה החברתית ריקי בן לולו בכנס "עיר הנדל"ן" באילת; מנכ"ל משרד השיכון: "אין סיבה שאחוז מסוים מהקרקע שהמדינה משווקת לא יינתן לדיור הציבורי. ללא נקיטת צעדים, שיעור הדיור הציבורי בישראל יידרדר מתחת ל-1%"

12.12.2018, 13:21 | בילי פרנקל

"אין סיבה שאחוז מסוים מחטיבות הקרקע שהמדינה משווקת לא יינתן לדיור הציבורי. אני שמח שהשרים מסוכמים על פתרון הזה. זה השלב הראשון, אבל הוא לא מספיק". כך אמר הבוקר (ד') מנכ"ל משרד השיכון חגי רזניק, בכנס "עיר הנדל"ן" המתקיים באילת, בתייחסו ליוזמה שנחשפה אתמול ב"כלכליסט" לפיה שר האוצר משה כחלון ושר השיכון יואב גלנט החליטו לייעד 7% מכלל קרקעות המדינה לדיור הציבורי.

קראו עוד בכלכליסט

רזניק, שהשתתף בפאנל בשם "דיור ציבורי – האמנם?", ציין כי מדובר בחלק מהתוכנית שגיבש המשרד, "לגור בכבוד", אך סייג כי לא די בכך. " אנחנו צריכים ליישם את התוכנית ולהגיע למצב, שאנחנו משתמשים בתמריץ תכנוני. אין סיבה שמדינת ישראל לא תהוון את הסכומים של סיוע בשכר דירה לכך, שיאפשרו לרכוש דירה, בלי שילדים יתהו אם יגרשו אותם מהבית. התחלנו לשנות את התודעה וזה מתחיל בזה שנקשיב לאנשים הללו".

עוד הוסיף, כי ללא נקיטת צעדים, שיעור הדיור הציבורי בישראל יידרדר מתחת ל-1%. "התחלנו לתת פתרונות וצריך להמשיך", אמר. "לא שאין בעיות וביקורת, אבל אם לא ניישם הקצאה של חטיבות קרקע, פתרונות תכנוניים, בנייה של דיור ציבורי על קרקע חומה ועוד - לא נצליח. אני שמח שמתחיל היישום ושינוי התודעה. צריך לציין שדווקא משרד המשפטים התגלו כשותף משמעותי לסיוע בדבר הזה.

"המדינה עושה דברים חושבים במסגרת פתרונות דיור לזוגות הצעירים, אך בסופו של דבר, אדם מוחלש או אישה חד-הורית, שברחה מגבר מכה ונמצאת בקושי מול השוק החופשי ולא מוצאים דירה - זה דבר שצריך לצלצל לכל מי שמאמין בחברה מתוקנת", הוסיף. "אנחנו מייצרים פתרונות, אבל זה לא מספיק. זה שינויי כיוון, אבל מגיע לציבור הזה שתהיה מדיניות ארוכת טווח, שתאפשר להם לגור בכבוד", אמר רזניק.

חגי רזניק, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בכנס באילת, צילום: ארן דולב חגי רזניק, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בכנס באילת | צילום: ארן דולב חגי רזניק, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בכנס באילת, צילום: ארן דולב

"הממשלה שמה את הדיור הציבורי כיעד ציבורי"

שחר יששכרוף, יועץ משפטי במשרד הבינוי והשיכון ציין כי "עד היום הדיור הציבורי לא היה חלק מהתכנון והבנייה, ויש פה פריצת דרך – הממשלה שמה את הדיור הציבורי כיעד ציבורי, כדרך נוספת להגדיל את המלאי".

דניאלה חרמון , צילום: עיר הנדל דניאלה חרמון | צילום: עיר הנדל דניאלה חרמון , צילום: עיר הנדל

עוד פירט יששכרוף שתי המלצות של צוות הוועדה הבינמשרדית ליישום תוכנית "לגור בכבוד". הראשון, תיקון לחוק התכנון והבנייה המאפשר לוועדה המקומית להפקיע קרקע לצורכי ציבור. "כיום דיור ציבורי לא נכלל שם, וההצעה היא להכניס דיור ציבורי כמטרה ציבורית, עוד דרך לבנות על קרקע חומה, או באמצעות הפקעה של קרקעות פרטיות לטובת דיור ציבורי".

יוזמה נוספת היא מתן אפשרות לוועדות המקומיות לגדיל שטחים לטובת צרכי ציבור. "יש המון בנייה רוויה, כשבכל בניין כזה תהיה קומה או שתיים שתיועד לצורכי ציבור. אם נכניס דיור ציבורי כצורך ציבורי – אנחנו נוכל גם כאן להגדיל את המלאי".

"בואו נקרא לדיור ציבורי קורת גג"

דוברת נוספת בפאנל היתה דניאלה חרמון, פעילה חברתית ואחותה של אורנה פרץ מקריית שמונה (עליה אמר נתניהו שהיא "משעממת"), שסיפרה כי "אחותי עדיין גרה באותו דיור ציבורי שרכשנו לפני 30 שנה ושבנו בשנות ה-60. כשאתה מסתובב בשכונות של דיור הציבורי אתה לא רוצה לגור שם. היום זה נחשב לעוני, פשיעה וסמים.

"בואו נקרא לדיור ציבורי קורת גג. למה לא לקחת את הכספים שהושקעו בשיפוץ של דירות הדיור הציבורי המעופשות ולרכוש דיור חדש? הילדים שלי הם מלח הארץ, עשו צבא, נולדו וגדלו כאן. לי אין יכולת לרכוש להם דירה וגם להם אין. במקום שהבן שלי ישכור דירה ב-6,500 בחודש, למה לא לתת לו דיור ציבורי? במקום שבעל הנכס יקנה עוד, 5 או 6 ו-10 דירות על חשבון הבן שלי - למה לא לתת לו דיור ציבורי ובשאר הכסף לעזור לנו? לזוגות הצעירים של היום אין יכולת לרכוש דירה, מי שקונה זה רק אנשים עשירים.

הפעילה החברתית ריקי כהן בנלולו , צילום: רן דולב הפעילה החברתית ריקי כהן בנלולו | צילום: רן דולב הפעילה החברתית ריקי כהן בנלולו , צילום: רן דולב

"אני נלחמתי על דיור ציבורי לאם חד-הורית עם ילדה בת 7. אמא נרקומנית, שהילדה שהתה איתה בגינות ובמקלטים. היום הילדה היום בת 10, האמא יצאה ממעגל הסמים וחזרה לשוק העבודה, והילדה קיבלה ילדה מצטיינת בבית ספר. בוא ניתן לאותן משפחות קורת גג, מגיע להן לצאת ממעגל העוני", אמרה פרץ.

ירון הופמן דישון, חוקר ממרכז אוודה, אמר בפאנל בהתייחסו למספר הנוכחים הדליל באולם, כי "לדבר על דיור ציבורי בכנס נדל"ן זה כמו לדבר על תחבורה ציבורית בכנס של יצרני רכב, והעדות לכך היא שהאולם ריק".

בהמשך הוסיף כי "להגיד שאין קשר בין הדיור הציבורי למחאה ברוטשילד זו איוולת. האנשים שמחו ברוטשילד ושנאבקים על דיור ציבורי, סובלים בסופו של דבר מאותה הבעיה והיא, ששוק הדיור הפרטי לא סופר אותם כי הוא פועל לפי אינטרסים של שכבה עשירה, שיכולה לקנות דירות יקרות. נכון שהמצוקה של מי שגר ברחוב ובעוני גדולה יותר ממי שחי בדמי שכירות כבדים במרכז, אבל במהות זו אותה בעיה.

"הדיור הציבורי הוא מרכיב מרכזי במדיניות דיור"

"הדיור הציבורי בישראל הוא לא איזה הפתרון לשכבה החלשה ביותר, הוא מרכיב מרכזי במדיניות דיור. במדינות מפותחות, הדיור הציבורי ניתן לשכבת אוכלוסיה רחבה. לצורך הדוגמה – בוינה יש קריטריונים, אבל רף הזכאות לקבלת דיור ציבורי הוא הכנסה של פי 2 מהשכר הממוצע, כלומר כל מעמד הביניים ואפילו מעמד ביניים גבוה. לצערי מדיניות רחבה של דיור ציבורי היא לא בדיוק האינטרס של מי שמוכר דירות ומוכר אותה לשכבה החזקה. לא סתם יצאו מאות אלפים ברוטשילד, אבל יש כאלו שמנסים לשכנע שהפתרונות הם השפעה, תמרוץ ורגולציה על השוק הפרטי, ולא לעשות את המהלך המתבקש והמוכר מכל העולם. במקומות שבהם משקיעים בדיור ציבורי - הוא טוב, ואיפה שמזניחים יש עוני וסמים וכדומה. אין קסמים – אם רוצים פתרון חיובי צריך להשקיע", אמר הופמן דישון. 

הפעילה החברתית ריקי כהן בנלולו, אמרה כי "התוצאה של הקיצוץ התקציבי בדיור הציבורי מאוד מסוכנת". אלו דירות משנות ה-50 שמתפוררות ולא ראויות למגורים. עוד תוצאה היא הקשחת הקריטריונים לזכאות – בעבר הדיור הציבורי אפשר לבעלי הכנסות נמוכות, עולים וכו, שלא היו צריכים להיות במצב מאוד קשה לקבל סיוע. היום, רק מי שבמצב ממש קשה אולי זכאי לסיוע, אבל אין דיור לאכלס אותם.

"דיור ציבורי צריך להיות גם למעמד הביניים ולא רק לחלשים, כדי שכולם, במקום לרדוף אחרי משכנתאות, יוכלו להיעזר בזה. סיוע בשכר דירה זו הביע ולא הפתרון. המדינה מסבסדת שכר דירה ב-1.8 מיליארד שקל בשנה, היא מביאה לרתיחה של השוק והמחירים עולים. הכסף הזה הולך לקרן הצבי – לבעלי הבתים, ומעמיק את העוני ואת הפערים החברתיים, שהם האיום היומי על מדינת ישראל, יותר מאיראן והחמאס. כשיש כל כך הרבה אנשים שחיים מתחת לקו העוני, גם הביטחון של מדינת ישראל יורד.

"אומרים שההשקעה בדיור ציבורי מאוד יקרה, אני אומרת שהמחסור הוא יקר, כי לא סופרים את ההשלכות השליליות של מחסור בקורת גג, מעברי דירה תכופים וחוסר יציבות לילדים שגרים במוסדות, שעולים הון למדינת ישראל, במקום לשקם את המשפחות. דיור ציבורי זו השקעה ולא נטל, צריך להחזיר את האחריות הממשלתית", אמרה בו לולו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
3 צודק... ו-5 אם עזבת בהצלחה. ולמה אתה מגיב כאן?
הפתרון זה לבנות בתים תשתיות ומקומות עבודה רחוק מהמרכז איפה שיש מקום ושאנשים יוכלו לחיות ולעבוד בנחת באותו מקום. היום בעידן האינטרנט והתחבורה (משאיות, רכבות) אין סיבה לדחוס הכל במרכז. בעיקר דברים שיכולים להיות מקומיים או שלמיקום הגאוגרפי שלהם אין חשיבות (דברים שעוברים דרך האינטרנט, או דברים שאפשר להוביל כמו: היי טק, שרותי תוכנה, תמיכה מרחוק, ייעוץ, לימודים און ליין, גרפיקה, עריכת סרטים, ייצור ועוד) מלבד זה שכשיהיו יותר אנשים יידרשו יותר נותני שירות
פיזור  |  27.12.18
3.
יש פיתרון לדיור לציבור
אני ארשום את זה ככה, יש אפשרות ליבנות עוד ועוד דירות בישראל הבעייה שרובנו רוצים לגור בערים הגדולות שזה אומר עליית מחיריםמשל שכירות חקנייה. מצד שני אפשר לפתח אל הנגב ואת הצפון אבל אין שם כימעט כלום אז למה שמישהו יסכים לגור שם ויצטרך ליסוע שעה+ לכיוון לעיר מרכזית בישביל עבודה ? שיתחילו לפתח את הנגב ולהקים מקומות עבושה נוספים באזורים שלא מיושבים שיש שם בעיקר כפרים ובדואים. אולי ככה אנשים יעברו לפרברים ויוכלו לירכוש דירה ולחיות נורמאלי.
משה  |  12.12.18
לכל התגובות