שלטון מחליפים בבחירות - וגם אז לא בטוח

הדמוקרטיה לא תמיד מתה במחשכים, כפי שטען בעבר העיתונאי בוב וודוורד. לפעמים זה קורה לאור יום ובאופן מתוקשר מאוד. כך לפחות מרגישים רבים מתושבי וויסקונסין, ששלחו לפני כחודש את המושל הרפובליקני סקוט ווקר הביתה ובחרו במקומו את המועמד הדמוקרטי טוני אברס. המושל החדש אמור להיכנס לתפקיד בינואר 2019 כדי לממש את המדיניות שהתווה בקמפיין הבחירות. היא כוללת ביטול הקיצוצים במערכת החינוך, הרחבת הנגישות לשירותי הבריאות, העלאת שכר המינימום ועוד. אבל לרפובליקנים בבית המחוקקים של וויסקונסין יש תוכניות אחרות.

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

במהלך שמעורר ביקורת חריפה אפילו בקרב פרשנים שמרנים שלפו הרפובליקנים בבית הנבחרים במדינה תוכנית שהמתינה במגירה, ותכליתה למנוע מאברס לממש את המדיניות שבזכותה נבחר לתפקיד. המטרה המוצהרת: העברת סמכויות מהמושל לידי הסנאט ואסיפת המחוקקים, שעדיין בשליטת הרפובליקנים. לצורך כך הוכרז כינוס מיוחד של הסנאט והאסיפה המחוקקת, שבכלל נמצאת בפגרה.

הפגנה נגד החקיקה במדיסון, וויסקונסין. "הרפובליקנים מוכנים לוותר אפילו על מראית עין של דמוקרטיה. אנחנו לא ניתן לזה לקרות" | איורים: איי פי

המניעים הפוליטיים שמאחורי גל החקיקה המזורז אפילו אינם מוסתרים. "היה לנו אמון בסקוט ווקר, אין לנו אמון כזה בטוני אברס", אמר בראיון מנהיג הרפובליקנים בסנאט המדינה, סקוט פיצג'רלד. לדבריו, המהלך נועד למנוע מאברס לשנות את המדיניות שיישם בשנים האחרונות המושל הרפובליקני. האמון שהביעו הבוחרים בוויסקונסין באברס ובמדיניותו הרשים אותו פחות.

מנהיג הרפובליקנים בבית התחתון, רובין ווס, הקפיד על טון דיפלומטי יותר. לדבריו, המהלך נועד להבטיח את מאזן הכוחות בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. מאזן הכוחות הטריד אותו פחות כל עוד הרפובליקני ווקר היה בשלטון.

חצי מהקולות שווים שליש מהמושבים

הכינוס המיוחד של הסנאט והאסיפה המחוקקת מסמן נקודת שיא (או שפל) בניסיונות הרפובליקנים בוויסקונסין להבטיח את שליטתם במדינה. כבר ב־2011, כשווקר נכנס לתפקיד, שורטטה מחדש מפת מחוזות הבחירה כדי לצמצם את סיכויי המועמדים הדמוקרטים. מדובר בטקטיקה בעייתית אך נפוצה בשתי המפלגות הגדולות, אלא שהחלוקה מחדש בוויסקונסין נחשבת צינית במיוחד.

כדי להבין את היקף הבעיה די לבחון את תוצאות הבחירות האחרונות: מועמדים דמוקרטים קיבלו כ־53% מהקולות, לעומת 45% לרפובליקנים. אף על פי כן הרפובליקנים זכו ב־63 מ־99 המושבים באסיפה המחוקקת. למהלך הזה התווספו עוד צעדים שהקשו את מימוש זכות ההצבעה ופגעו בעיקר באוכלוסיות שנוטות לדמוקרטים. פרשנים פוליטיים רבים מעריכים שצעדים אלה מילאו תפקיד משמעותי בבחירות 2016, כשההפרש בין טראמפ לקלינטון בוויסקונסין היה נמוך מ־1%.

אברס. הסמכויות נלקחות ממנו כדי שלא יוכל לממש את מדיניותו | איורים: איי אף פי

גל החקיקה המזורז בימים האחרונים מעיד על כך שלרפובליקנים בוויסקונסין אין שום כוונה לוותר על ההישגים שרשמו במהלך כהונת ווקר, גם אם רוב התושבים מתנגדים להם. מסמך של יותר מ־100 עמודים, שפרסמו הרפובליקנים בסוף נובמבר, מפרט את השינויים שבכוונתם להעביר עד כניסת אברס ללשכת המושל: הטלת חובה על המושל לקבל את הסכמת בית הנבחרים למינוי בעלי תפקידים, צמצום היכולת שלו לנייד כספים בין סעיפים שונים בתקציב, הגבלת היכולת לבצע שינויים במערכת הרווחה, חיזוק הפיקוח של בית הנבחרים על תוכניות שבסמכות המושל ועוד. צעדים נוספים נועדו להגביל את הסמכות של התובע הכללי במדינה, תפקיד שאליו אמור להיכנס בינואר הדמוקרט ג'וש קאול, שהביס בבחירות את התובע הכללי הרפובליקני המכהן.

כל זה לא נעשה במחשכים אלא בפומבי, למול עיני התקשורת. מאמרי מערכת ב־"USA Today" וב"וושינגטון פוסט" יצאו נגד הזלזול בבוחרים ונגד "שינוי החוקים" מצד הרפובליקנים שהפסידו. הפרשנית שרה קופ מ־CNN, רפובליקנית מתונה, טענה כי גל החקיקה הוא "אנטי־דמוקרטי". עיתוני וויסקונסין היו חריפים יותר. אפילו סקוט מקאלום, בעבר המושל מטעם הרפובליקנים, קרא לדחות את החקיקה ומתח ביקורת חריפה על "מהלך שנראה פוליטי לחלוטין, מחטף של כוח".

אסטרטגיה רפובליקנית כוללת

העניין הרב בהתרחשויות בוויסקונסין נובע מהחשש שלא מדובר במהלך מבודד או יוזמה מקומית, אלא בחלק מאסטרטגיה כוללת של המפלגה. לפני שנתיים נקטו מחוקקים רפובליקנים בצפון־קרוליינה צעדים דומים, אם כי בהיקף מצומצם יותר. גם הרפובליקנים במישיגן צועדים בנתיב דומה, בעקבות ניצחונות של מועמדות דמוקרטיות בבחירות לתפקידי המושל, מזכיר המדינה והתובע הכללי.

 

להאזנה לפודקאסט
לחץ כאן

בינתיים בוויסקונסין, אזרחים מודאגים מבהירים שלא יאפשרו לרפובליקנים לרסק את הדמוקרטיה. בשבועיים האחרונים התקיימו כמה הפגנות מול משרדי המושל והאסיפה המחוקקת במדיסון, עיר הבירה, ובערים אחרות ברחבי המדינה. בהפגנה בשבת האחרונה פגשתי את כריס קולון, סטודנט באוניברסיטת מדיסון־וויסקונסין, שהסביר לי כי הגיע להפגנה כדי למחות על "הזלזול וחוסר הכבוד" של הרפובליקנים ברצון הבוחרים: "אני כאן גם למען כל אלה שלא יכולים להגיע היום. כל האנשים העובדים, משפחות שבקושי מצליחות להחזיק את הראש מעל למים בוויסקונסין של סקוט ווקר והמפלגה הרפובליקנית". סם פאלמר, שהגיע להפגין מאחת העיירות הסמוכות, נשמע כעוס במיוחד: "הרפובליקנים עושים את כל זה כדי למנוע מתושבי וויסקונסין גישה לשירותי בריאות, לחסל את מערכת החינוך הציבורי. בשביל זה הם מוכנים לוותר אפילו על מראית עין של דמוקרטיה. אנחנו לא ניתן לזה לקרות".