מה קורה לארגון שמפגין חוסר רגישות לסוגיות חברתיות וסביבתיות

הרחק מאור הזרקורים וממש מתחת לרדאר של העיתונות העולמית נרשמה במהלך אוקטובר נקודת מפנה משמעותית במעמדן של סוגיות חברתיות וסביבתיות וסוגיות של ממשל תאגידי בחייהם ובהתנהלותם של תאגידים ועסקים, עמותות וממשלות בכל העולם. ועדה של ארגון COSO, אשר אמונה על תקינה גלובלית בתחום ניהול הסיכונים והבקרה בארגונים, השיקה לאחרונה תקן חדש לניהול סיכונים הקובע רשמית כי סוגיות של ממשל תאגידי, לרבות סוגיות חברתיות וסביבתיות הן בבחינת סיכונים ארגוניים שיש להיערך להתמודדות עמם כדי למנוע את נזקיהן העסקיים (סיכוני ESG – Environmental, Social, Governance).

בשנים האחרונות התרחשו אין ספור אירועים בעיתיים בחברות, בעמותות ובגופי ממשל כגון אפליה מגדרית וגזעית, זיהום סביבתי ואירועים בעיתיים נוספים. המהלך של ארגון COSO מסמן הכרה רשמית בכך שאירועים מסוג זה הם בבחינת סיכונים הדורשים התייחסות מערכתית מונעת. כך לדוגמא, הטרדות מיניות הפכו סוף סוף רשמית לסיכון עסקי הדורש לראשונה היערכות והתייחסות ארגונית משולבת של מנהל הסיכונים בארגון יחד עם ועדת הביקורת, הדירקטוריון והמנכ"ל. בתקן החדש גלומה דרישה כי ארגונים לא יסתפקו יותר בצמצום נזקים שנובעים ממשברים שכבר פרצו אלא יפעלו באופן מערכתי למניעתם מתוך הכרה כי הסיכון העסקי הוא גדול מדי ויש למנעו כליל, בין שמדובר בפגיעה ברווחיות, בצמיחה, במוניטין או אף בהישרדות של הארגון.

היוזמה של COSO לא נולדה בחלל ריק אלא באווירה טעונה של מחאות רחבות היקף של השנים האחרונות נגד ארגונים שהפגינו חוסר רגישות לסוגיות חברתיות וסוגיות של איכות סביבה. הדור הצעיר באופן מיוחד מוביל תביעה לשקיפות מלאה של ארגונים, מפגין חוסר סובלנות כלפי עבירות חברתיות וסביבתיות ומשתמש ברשתות החברתיות להעצים את מחאתו ולהביאה לכל קצות תבל, תוך נקיטת צעדים חריפים כמו חרם צרכנים ותביעות משפטיות. מחאות מסוג זה הביאו ארגונים רבים למצבי משבר חריפים. די אם נזכיר את Uber שהפגינה יחס מפלה כלפי נשים ולטינים, סטארבקס שהפגינה יחס עוין כלפי שחורים, הטרדות מיניות של בכירים בארגונים שונים שיצרה את המחאה של תנועת Me Too ועוד. גם ישראל "תרמה" תרומות מפוארות למדי לפרשיות מסוג זה, וביניהן: האסון האקולוגי החמור של זיהום נחל אשלים עקב קריסת קיר של בריכה שהיתה מלאה בתמיסה חומצית במפעל רותם אמפרט, שנטען לגביה שהפלתה לרעה עובדים יוצאי אתיופיה ועוד.

קל לפטור את התקן החדש כמס שפתיים בלתי מחייב וחסר שיניים למציאות המתהווה, אך יש לזכור כי COSO, בדומה לארגונים וולונטריים אחרים, קובע תקנים דה פקטו בנוגע לשיפורים ארגוניים וממשל תאגידי שהופכים להלכה מחייבת ברחבי העולם.

ועדת COSO הוקמה בשנת 1985 במטרתה לספק מסגרות מקיפות והדרכה על הבקרה הפנימית, ניהול סיכונים והרתעה כנגד הונאה. רגולטורים רבים כגון SEC מסתמכים על המתודולוגיות של הארגון כתקינה מחייבת. תקן COSO החדש, בחסות משותפת של המכון למבקרים פנימיים (IIA) איגוד רואי החשבון של ארה"ב (AAA) והמועצה העולמית לפיתוח עסקי בר קיימא (WBCSD), יהפוך במהירות לתקן המוביל לניהול סיכונים בקרב ארגונים ברחבי העולם.

תקן COSO החדש ממזג לראשונה בין ניהול הסיכונים בארגון לבין תחום האחריות התאגידית, שהתנהלו עד עתה בנפרד. בכך נכנס חיבור זה בדלת הראשית לחדרי ועדות הביקורת והדירקטוריונים. התקן החדש בוחן את התלות הייחודית של ארגונים בסיכוני ESG על מנת לסייע לגופים להבין אותם טוב יותר, לנהל ולחשוף אותם ביעילות. כמו כן, התקן בודק את הסיכונים הקשורים לממשל תאגידי ותרבות ארגונית ביחס לסיכוני ESG; אסטרטגיית ההתמודדות של החברה עם הסיכונים הקשורים ל-ESG; ביצועי החברה בקשר לאותם סיכונים; סקירה ויצירת שינוי בחברה בהתאם לסיכונים ESG; ומידע, תקשור ודיווח בנוגע לסיכונים אלו. עקב העלייה הברורה במספר הסוגיות הסביבתיות והחברתיות שצפות ברחבי העולם, ארגונים צריכים להבין כי יש צורך בפיקוח פנימי ותרבות ארגונית לניהול סיכונים אלה. כיום, עולה הדרישה לניהול הסיכונים בתחום זה גם מהמשקיעים המבקשים להבין כיצד ארגונים מזהים ומגיבים לסיכונים אלו.

לאחר כניסת התקן לתוקף, על מנהלי הסיכונים בארגונים לממש כמה שלבים כבסיס לתהליך החלטות ניהולי מקצה לקצה. ראשית, עליהם למפות את סיכוני ה-ESG העיקריים הרלבנטיים לארגון. עליהם להתאים את מודל ניהול הסיכונים הקיים שלהם לסיכוני ESG ולאחר מכן לבנות תכנית עבודה לצמצום הסיכונים בהתאם למודל המעודכן. לבסוף, מנהלי הסיכונים צריכים לספק להנהלה ולדירקטוריון החברה דיווח על עדכון המודל ולממש אותו תוך שילוב הדוק בפעילות השוטפת של החברה.

מניסיוננו, ארגונים רבים חשופים לסיכוני ESG וטוב יעשו אם ינצלו את התקן החדש לחשיבה אסטרטגית על המשמעויות של הסיכונים וההזדמנויות בהיבטים הסביבתיים והחברתיים של הארגון. במצב זה, תחום האחריות התאגידית יגיע לשולחנם של מקבלי ההחלטות ובכך ייצור הכרח לארגון לעסוק בתחום זה באופן שישפר את פעילויות הניהול, הדיווח, הבקרה הפנימית וקביעת היעדים בארגונים בכל מגזרי המשק.

עברי ורבין הוא מנכ"ל חברת GoodVision מקבוצת פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel. רו"ח ישראל גבירץ הוא שותף בפאהן קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel