משיפוד במסעדה ועד תרופות - כלכלת המקקים הפורחת של סין

טיול בערב שבת ברחוב גווי בבייג‘ינג, רחוב המסעדות הגדול של מרכז העיר, מעלה אצלי תמיד תהיות קיומיות. הרחוב שאורכו מאות מטרים, מלא במסעדות ענק בנות קומה אחת. כל המסעדות ברחוב מלאות עד אפס מקום במשפחות סיניות הסועדות מול שולחנות עמוסי מאכלים. לקוחות רבים אחרים ממתינים בתור ארוך לפני המסעדות, מפצחים גרעינים במשך שעות עד שיגיע מספרם והם יורשו להיכנס פנימה ולקבל שולחן. לפעמים נדמה לי שרק ברחוב האחד הזה צורכים יותר מזון מאשר בכל מדינת ישראל, אבל זו כמובן תחושה מאוד לא מבוססת.

להאכיל 1.4 מיליארד בני אדם, האוכלוסייה הגדולה בעולם, זו משימה לא קלה וסין ידעה שפע של תקופות רעב קשות לאורך ההיסטוריה שלה. אך בימים של שפע, כמו בעת הנוכחית, משימה קשה לא פחות היא להתמודד עם האשפה שמייצרת אוכלוסיית הענק של סין.   

בהשפעת ימי הרעב של פעם, הסינים אוהבים להזמין מעל ומעבר כדי לחגוג את היכולות הפיננסיות החדשות שלהם. בעוד במקומות מסוימים בעולם לא מנומס להשאיר אוכל על השולחן, בסין, אם לא נשארות שאריות, זה סימן רע לכך שמישהו לא הזמין מספיק מזון לכולם. הערכה היא כי סין מייצרת 120 מיליון טונות של פסולת מזון בשנה, לעומת 55 מיליון טונות בלבד בארה“ב.

המקק צורך מזון במשקל 5% מגופו

כדי להתמודד עם פסולת המזון הגדולה פנתה העיר ג‘ינאן, בירת מחוז שאנדונג במזרח סין, לעזרת מקקים. בחווה שהוקמה בפאתי העיר ג‘ינאן כמיליארד מקקים צורכים מידי יום כ-50 טונות של פסולת ממטבחים ברחבי העיר. הפסולת מגיעה לפנות בוקר למפעל ממסעדות בעיר ומוזנת דרך צינורות אל התאים מלאי המקקים. מקק בודד יכול לצרוך בכל יום מזון במשקל 5% מגופו. פירוק על ידי מקקים הוא פתרון סביבתי שחוסך את הצורך להטמין את האשפה באדמה.

הפופולריות של חוות המקקים עולה גם בעקבות התקנות האוסרות ההאכלה של חזירים בפסולת מזון בעקבות החשש ממגפת דבר חזירים אפריקאי. לאחר מותם של המקקים, שתוחלת החיים הממוצעת שלהם עומדת על שנה, הם נטחנים ונאפים לאבקה עשירה בחלבון שמוסיפים לתזונת תרנגולות. האבקה משפרת משמעותית את המערכת החיסונית של תרנגולות. החלום של בעלי החווה הוא שהמקקים ישמשו בעתיד גם לתזונת בני אדם.

המתקן בג‘ינאן הוא חלק מהתעשייה הצומחת של חוות לגידול מקקים. במחוז שאנדונג לבדו גדל מספר החוות פי שלושה בתוך שלוש שנים והוא עומד על כ-400 כיום. התעשייה מספקת פרנסה גם לחקלאים פרטיים במחוז, שמגדלים ביצי מקקים ומוכרים אותן לחוות הגדולות. החברה המפעילה את המתקן בג‘ינאן מתכננת להקים עד סוף השנה הבאה עוד שלושה מפעלים מסוג זה, במטרה להתמודד עם כשליש מפסולת המזון בעיר בה חיים כ-7 מיליון בני אדם.

בנוסף לפירוק אשפה, השימוש במקקים בתעשיית התרופות והקוסמטיקה הסינית מתרחב גם הוא. כבר אלפי שנים שמקקים משמשים את הרפואה הסינית ובאזורים הרריים בסין עדיין נותנים לילדים לאכול מקקים עם שום לטיפול בחום או בבטן כואבת.

שיקוי מקקים לטיפול באולקוס

מיליארד המקקים בחווה בג‘ינאן הם עדיין כסף קטן בהשוואה ל-6 מיליארד שגדלים בחווה הגדולה בעולם בעיר סיצ‘אנג במחוז סצ‘ואן בדרום-מערב סין. בחווה בסיצ‘אנג מתגאים בשימוש בייצור חכם המבוסס על אינטליגנציה מלאכותית כדי להגיע לטמפרטורה, הלחות ואספקת המזון האידיאלית לגידול המקקים. כשהם מגיעים לגודל המתאים, המקקים מוזנים למכונה שמרסקת אותם לשיקוי, הנחשב לבעל סגולות רפואיות לטיפול באולקוס. אפשר גם למרוח את השיקוי על העור כדי לטפל בפצעים וכוויות.

אמנם מי שמסתובב בשוק האוכל הלילי של וואנגפוג'ינג בבייג'ינג וצופה בתיירים סינים נוגסים במקקים על שיפוד, יכול לחשוב שמרבית הסינים אוכלים באופן קבוע חטיפים מפוקפקים שכאלה. אלא שמתברר שהרוב המכריע של הסינים, לא מתקרבים למעדן. השיקוי שמיוצר בסיצ'אנג נמכר ביותר מ-4,000 בתי חולים ברחבי המדינה ומוגדר כ"מעט מתוק, בעל צבע של תה וריח דגים קל". אלא שמרבית המשתמשים בשיקוי ככל הנראה לא יודעים ממה הוא עשוי. ברשימת המרכיבים על האריזה נכתב השם הלטיני ”אמריקנה פריפלנטה“, שנשמע הרבה יותר טוב מהשם העממי "התיקן האמריקאי". גולש סיני אחד תיאר ברשת איך גילה את המשמעות של אמריקנה פריפלנטה בדיוק כשעמד ללגום את השיקוי. זה הסתיים ביריקה על המסך. בכל מקרה חוקרים בסין בוחנים שימוש במקקים גם לייצור מסכות יופי, כדורי דיאטה וטיפולים נגד אובדן שיער.

חוות הגידול מוקפות בתעלות מים עם דגים

לצד היתרונות בשימוש במקקים, באופן טבעי עולה גם החשש מבריחה המונית מאחת החוות של מאות מיליונים ואפילו מיליארדי מקקים שיציפו את הסביבה. החשש הזה לא ממש מופרך לאחר שב-2013 לפחות מיליון מקקים ברחו מחווה בעיר דאפנג במחוז ג‘יאנגסו. הסיבה אז היתה אלמוני שהרס את החממות שבהן חיו המקקים.

מקרה דומה יכול להתרחש גם על ידי טעות אנוש או אסון טבע כדוגמת רעידת אדמה. זו לא רק חוויה מבהילה אלא גם עניין מסוכן בגלל היכולת של מקקים להתרבות במהירות בסביבה נוחה ולהשתלט עליה. כדי למנוע תסריט כזה, מוקפות חוות הגידול בתעלות מלאות מים עם דגים. המקקים שינסו להימלט אמורים להיאכל על ידי הדגים.

חשש נוסף הוא כי הניסויים הגנטיים והרצון להאיץ את קצב הגדילה של המקקים יוביל להכנסת שינויים שיהפכו אותם ל"סופר מקקים", כלומר למקקים גדולים במיוחד עם יכולת רבייה משופרת. כאן דווקא החוקרים מרגיעים מעט. לטענתם, המקקים כבר שרדו בתנאים קיצוניים במשך אלפי שנים ולמעשה הפכו בדרך הטבע לסופר-מקקים, לאדם יהיה קשה לשפר אצלם משהו.