אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חולי סוכרת זכאים ליהנות מהטכנולוגיות החדשות צילום: קרין לב פרץ

חולי סוכרת זכאים ליהנות מהטכנולוגיות החדשות

שמירה על סוכרתיים מאוזנים צריכה להיות מטרה משותפת של המדינה ושל המטופל ובני משפחתו. למטופל זה יבטיח חיים ארוכים ובריאים ולמערכת הבריאות זה יבטיח בטווח הארוך צמצום הנטל הכלכלי

14.12.2018, 08:18 | גיל ליבוביץ

כ-20,000 ישראלים חיים עם אתגר יומיומי, לשמור על איזון רמות הסוכר בגופם ולמנוע מצבים מסכני חיים בטווח הקצר וסיבוכים קשים בטווח הארוך. אלה הם המטופלים בסוכרת מסוג 1 (שבעבר נקראה סוכרת נעורים). זהו גם האתגר של מערכת הבריאות ושל המדינה, שכן חולה סוכרת מאוזן איננו חולה אלא אדם המתמודד עם אתגר בריאותי, בעוד שחולה סוכרת שאיננו מאוזן נמצא בסכנה להתפתחות שורה של מחלות כדוגמת עיוורון, קטיעת איברים, אי ספיקת כליות, התקפי לב ושבץ מוחי. טיפול במחלות הנגרמות מחוסר איזון הסוכרת מהווה נטל כלכלי גדול על מערכת הבריאות.

בשנים האחרונות נרשמה התקדמות טכנולוגית מרשימה ביכולת לאזן את רמות הסוכר בגוף באמצעות מדי ניטור סוכר רציף וטכנולוגיות משולבות (משאבת אינסולין המקבלת נתונים והתראות ממד הניטור) המתריעות ומפסיקות את הזלפת האינסולין באופן אוטומטי כשערכי הסוכר יורדים לרמות נמוכות מסוכנות. המערכות המשולבות מהוות מעין "לבלב מלאכותי" שמאפשר שיפור באיזון הסוכרת והקטנה ניכרת בחשיפה לרמות סוכר נמוכות שעלולות לגרום למוות.

גילוי נאות, גם אני נמנה על קבוצת המטופלים, ואני מכיר את האתגר הן כרופא והן כמטופל כאחד. קיים קושי מתמשך של ניטור קבוע של רמות הסוכר, המשתנות בכל רגע ביממה. מטופלים רבים נמנעים מאיזון קפדני של רמות הסוכר כי הם חוששים מהיפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה) דבר שבטווח הקצר אומנם מונע היפוגליקמיה, אך בטווח הארוך מסכן את בריאותם. מד ניטור רציף היה צריך להיות מונגש לכל החולים כדי למנוע תחלואה ותמותה ולהקטין עלויות של טיפול ואשפוז בחולים כתוצאה מהסיבוכים המאוחרים של המחלה.

מד סוכר, צילום: שאטרסטוק מד סוכר | צילום: שאטרסטוק מד סוכר, צילום: שאטרסטוק

היום, קיים מצב אבסורדי, בו מד סוכר רציף, המתריע במצבי היפוגליקמיה קשה ומסכנת חיים, ניתן אוטומטית לילדים עד גיל 18. אולם, לחולים הבוגרים בישראל הוא ניתן רק לאחר שהגיעו לשני מצבי היפוגליקמיה קשה ומתועדת בחדר מיון. כלומר, רק לאחר שהיו פעמיים במצב מסכן חיים והגיעו אל בית החולים.

לטובת החולה והמדינה

היפוגליקמיה הוא מצב חרום שדורש טיפול מיידי. במרבית המקרים הטיפול ניתן ע"י בן משפחה באמצעות זריקה שמעלה את רמת הסוכר. במקרים אלה אין תיעוד של האירוע בבית חולים. תיעוד האירוע ע"י הרופא המטפל לא קביל במצב זה. גישה זו מבטאת חוסר אמון הן במטופל, שמתקשה להתמודד עם מחלתו והן ברופא שמטפל בו.

זהו אבסורד, כיוון שלמעשה, תנאי קבלת המכשיר הוא לחייב את החולה לסכן את חייו כדי להיות זכאי לטכנולוגיה שתמנע ממנו להגיע למצב זה מלכתחילה. מה עם תופעות הלוואי ממצב היפוגליקמיה קשה שיחווה חולה הסוכרת כדי לעמוד בתנאים שדורשת המדינה כדי לקבל את מד הסוכר הרציף? היפוגליקמיה קשה עלולה לגרום לנפילות עם שברים ו/או חבלות ראש, למעורבות בתאונות דרכים ובמקרים קיצוניים אף למוות.

היפוגליקמיה היא אחת הסיבות השכיחות לאשפוז כתוצאה מסיבוכים של טיפולים תרופתיים. חולה שחווה היפוגליקמיה ואושפז בגלל זה, הוא תופס מיטת אשפוז, מפסיד ימי עבודה. חולה שלא היה מאוזן לאורך תקופות ארוכות עם חשיפה לסוכר גבוה ונמוך עלול לפתח מחלות נלוות שידרשו בדיקות וטיפולים יקרים דוגמת צינתורים, ניתוחי מעקפים, דיאליזה והשתלת כליה. חולים רבים הופכים לנכים לאחר קטיעת איברים. הם מפסיקים לעבוד ואזי נדרשות עלויות גבוהות בטיפול בהם, בתחום הרפואי, הסיעודי ובקצבאות רווחה. שמירה על סוכרתיים מאוזנים צריכה להיות מטרה משותפת של המדינה ושל המטופל ובני משפחתו. למטופל זה יבטיח חיים ארוכים ובריאים ולמערכת הבריאות זה יבטיח בטווח הארוך צמצום הנטל הכלכלי.

נוצר פער בלתי נסבל, בין היכולת הטכנולוגית הקיימת כיום לאיזון המחלה והיכולת למנוע באמצעותה עומס כלכלי על מערכת הבריאות, לבין אי הנגישות של המטופלים לטכנולוגיה זו משיקולים כלכליים. חיסכון כלכלי בטווח הקצר של מיליוני שקלים, מוביל להוצאות כלכליות כבדות בטווח הארוך מעבר לכך שבכל שנה יש חולי סוכרת שנפטרים כתוצאה מהיפוגליקמיה קשה ורבים אחרים כתוצאה מסיבוכי המחלה.

פרופ' גיל ליבוביץ, מנהל יחידת סוכרת, בית חולים הדסה וחולה סוכרת בעצמו

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

לכל התגובות