צילום: דנה קופל
משפט שדה: מי האמא של החשבון
המדינה שמה ידיה על כספי בר המצווה של ילדי אלוביץ' הרשומים על שם האם איריס. כעת הילדים נאבקים לקבלת הכסף מהמדינה
1. צ'קים שמנים: כספי בר המצווה הושקעו במניה רווחית במיוחד
לזוג שאול ואיריס אלוביץ' שני ילדים, ליאור ולירון, בני 22 ו־20. בזמנו, כשהשניים חגגו בר מצווה, הם רופדו בצ'קים שמנים במיוחד מהחברים של אבא וגם מההורים, כמקובל למעמדם כבני טובים ועשירים. כספים אלה הושקעו במניה רווחית במיוחד (בחברה של אבא, אלא מה) ותפחו יפה. לימים הוסיפו ההורים עוד כמה מעות, והסכומים נמנמו להם בשני חשבונות. לא ניתן לפרטם בגלל צו איסור פרסום, ואולי כדי לא לעורר קנאה אצל חוגגי הבר מצווש הממוצעים שמתייסרים בשאלה האם הצ'קים יופנו לכיסוי האירוע, וכמה, אם בכלל, יישאר אחרי ניכוי ההוצאות.
2. מה קובע: הבעלות האמיתית של הילדים או הבעלות הפורמלית של האמא
אלא ששני החשבונות רשומים על שמה של אמא איריס אלוביץ', ולכן המדינה, במסגרת מסע החילוט האגרסיבי נגד האלוביצ'ים, שמה את ידה גם עליהם, בגלל שאיריס חשודה, ביחד עם בעלה, במתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו.
בימים אלה מתנהל ב
בית המשפט המחוזי בתל אביב מאבק על הכספים האלה. אין מחלוקת שמדובר בכספי בר המצווה והשאלה המשפטית היא מה קובע: המהות או הרישום. הבעלות האמיתית של הילדים או הבעלות הפורמלית של האמא.
עו"ד ניצן וולקן, ב”כ הפרקליטות, היא כמובן "בעד" האמא: "מדובר ברכוש שנמצא בחשבון של איריס אלוביץ'. לילדים אין ולא היה מעמד בחשבונות האלה. שאלת הרישום היא מהותית ולא טכנית. לא היתה מניעה שיום אחד היא תקום ותקנה עם הכספים בית קיץ". שרבוב בית הקיץ הוא אופייני לזריקת בוץ מיותרת. אכן, אין מניעה שאיריס תקנה בית קיץ, אבל גם אין ראיות לכוונה כזו, אז למה להשחיר.
ב"כ הילדים עו"ד איתן מעוז טען לבעלות הילדים בחשבונות: "אין מחלוקת לגבי מקור הכספים וייעודם, שנוהלו בנפרד בידי איריס, ולכן אין להיאחז ברישום הפורמלי על שמה. הילדים ידעו שהאם לא מושכת שקל מהחשבונות האלה והכספים נשמרים עבורם כחסכונות".
שופט השלום עלאא מסארווה החליט לשחרר לילדים חלק קטן מהסכום הבסיסי ללא הפקדות ההמשך וללא פירות ההשקעה. הילדים הגישו ערר למחוזי. השופטת שרית זמיר ביקשה מהמדינה להגיש תחשיב מעודכן. אבל, וזה חבל, היא לא ביקשה מהצדדים להגיש טיעון עקרוני לשאלת הבעלות בכספים. אולי בגלל תקוותה שהתחשיב החדש יספק את הילדים. אם זה לא יקרה, המחלוקת תמשיך ותתגלגל לבית המשפט העליון.
3. קדושת הרישום? המסורת המשפטית בישראל מעדיפה את המהותנדמה שהמסורת המשפטית בישראל מצדדת בילדים בכך שהיא מעדיפה את המהות על פני הצורה. את התכלית על פני הפורמליזם. נניח שאדם ירשום מישהו אחר על נכסיו כדי להבריחם ממס הכנסה או מאשתו. האם גם אז תתעקש המדינה על קדושת הרישום? בוודאי שלא. היא תטען במרץ שאין להתייחס לרישום הפיקטיבי שאינו משקף את המצב האמיתי, את העובדה שהכספים בחשבון אינם שייכים למי שרשום כבעליו. והנה, במקרה שלפנינו המדינה מקדשת את רישומה של איריס כבעלת החשבון בניגוד למהות האמיתית שמדובר בכספי הילדים.
אבל, יש גם צד חיובי בסיפור. רק השבוע התבשרנו על שבחי יעילות החילוט שהרעיף על ישראל ה־FATF, כוח המשימה הבינלאומי למאבק הגלובלי בהלבנת הון. גם הפרקליטות, בדו"חותיה, משתבחת בגידול המסחרר בהיקפי החילוט. ותודה לכספי בר המצווה של ליאור ולירון שנתרמו כדי לסייע בהישג הזה.
3 תגובות לכתיבת תגובה