צילום: רונלדו שמידט
תערוכת "World Press Photo": תמונה אחת שווה אלף מילים בוערות
עוני מחפיר וממשלה כושלת עומדים מאחורי הצילום המטלטל של רונלדו שמידט מוונצואלה, הזוכה בתערוכה שתעלה השבוע במוזיאון ארץ ישראל. "המשטרה שלנו לא מרשה ללכת ברחוב עם מצלמה", הוא מספר לכלכליסט
התערוכה, שכבר הועלתה השנה בכמאה ערים ברחבי העולם וביום חמישי הקרוב תגיע גם למוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, מציגה את צילומי העיתונות הטובים ביותר של השנה החולפת. לצדה תיפתח בישראל זו השנה ה־17 תערוכת "עדות מקומית", הכוללת עבודות של צלמי עיתונות מקומיים. התערוכות החשובות האלה לא מציגות רק דימויים — השופעים במחזות זוועה של מלחמות ואסונות (אף שלא רק) — אלא גם מספרות את הסיפורים שמאחוריהם.
"בזכות הבמה הזאת אנשים ברחבי העולם יודעים מה קורה במדינה שלי", אומר שמידט הוונצואלי, שבתמונה שזיכתה אותו בפרס נראה בחור צעיר כשעל פניו מסכת גז בוערת במהלך הפגנה נגד השלטון בוונצואלה. "ברגע הצילום ידעתי שמדובר בתמונה חזקה מאוד, אבל מעולם לא תיארתי לעצמי שהיא תזכה ותהיה לה כזו מידה של תהודה ברחבי העולם".
שמידט (49) נולד וגדל בקראקס, ומאז תחילת שנות האלפיים הוא חי במקסיקו. במסגרת עבודתו כצלם, עצמאי ובסוכנות העיתונות AFP במקסיקו סיטי הוא כיסה כמה מהאירועים המרכזיים בוונצואלה בשנים האחרונות, בהם מותו של הנשיא הוגו צ'אבס ובחירתו של הנשיא המכהן מאדורו. בימים אלה מתמודדת המדינה חדשות לבקרים עם מחאות והפגנות של התושבים נגד המשטר בשל הכאוס הכלכלי שנוצר בה, שגרם לאינפלציה והביא את שיעור העוני לעמוד על 90%, נכון ל־2017. לפי נתונים של האו"ם, מאז שנת 2015 עזבו את ונצואלה כ־2.3 מיליון איש (7%), רובם לברזיל, צ'ילה, קולומביה, אקוודור ופרו. המדינות השכנות מתקשות להתמודד עם ההשלכות ההומניטריות והפוליטיות וחלקן החליטו לסגור את שעריהן. אמריקה הלטינית חווה את אחד ממשברי ההגירה הנרחבים ביותר בתולדותיה.
"הקושי העיקרי במדינה כיום נובע מכמות הפשעים האלימים שמתרחשים בה", מספר שמידט. "התושבים צריכים להתמודד עם בעיות כלכליות ופוליטיות כי הממשלה לא מתפקדת. יש לי עדיין בני משפחה שם ואני מודאג למצבם על בסיס יומיומי".
על התמונה הזוכה, שצולמה בקראקס במסגרת הפגנה נגד הנשיא מדורו שקידם שינויים חוקתיים המדירים את חברי האופוזיציה, הוא מספר: "זה היה רגע אלים מאוד. ההפגנה התקיימה במשך יום שלם כמעט, והפכה אלימה יותר ויותר מרגע לרגע. הבנתי שיש סכנה באופק כשראיתי אופנוע עולה באש שהציתו המפגינים — אותה האש שתפסה גם את חוזה ויקטור סלאזאר באלזה שבתמונה (ששרד את האירוע עם כוויות בדרגה ראשונה ושנייה). זזתי מהמקום כי הבנתי שהאופנוע עומד להתפוצץ, ודקה לאחר מכן זה מה שקרה. המצלמה שלי היתה מוכנה לצילום מבעוד מועד, ואחרי שנייה ברחתי מהמקום".
מה לגבי איסור צילום במדינה?
"ברחובות כמעט אי אפשר להסתובב עם מצלמה. המשטרה בדרך כלל מונעת מעיתונאים לעשות את עבודתם, ונכנסת איתנו לעימותים אלימים".
אתה חושב שתמונות בתערוכה עדיין בעלות השפעה בעולם שלנו, שמלא במחזות מזעזעים?
"בהחלט. ההוכחה היא הכמות הענקית של אנשים שמגיעים לצפות בה בעולם. אף אחד יכול להישאר אדיש לטרגדיות כאלה".
צילומים נבחרים מבין המועמדים הסופיים לתמונת השנה ב"World Press Photo"
ניסיון הבריחה של פליטי הרוהינגיה
פטריק בראון, מיאנמר
רוהינגיה היא קבוצה אתנית, ברובה מוסלמית, שחיה במיאנמר אך לא זכאית לאזרחות בה, לאחר שזו נשללה ממנה בשנות השמונים. באוגוסט 2017 פרצה מהומה אלימה בין חברי הקבוצה ובין כוחות הביטחון, שבה נהרגו 12 מאנשיהם. בעקבות המהומות תקפו השלטונות במיאנמר את כפרי הרוהינגיה, ורבים מהם נאלצו לברוח מהמדינה. הצילום הקשה מציג את גופות פליטי הקבוצה, שניסו להימלט בסירה לחופי בנגלדש אך נתפסו. על הסירה היו כ־100 פליטים, 17 מהם שרדו.
פיגוע דריסה ודקירה בווסטמינסטר
טובי מלוויל, לונדון
ב־22 במרץ 2017 אירע פיגוע טרור בשכונת ווסטמינסטר בלונדון, שבו נהרגו חמישה אנשים ונפצעו 40. המחבל חאלד מסעוד נהג במכונית מגשר ווסטמיניסטר לעבר הולכי רגל ודרס עשרות מהם, עד שהתנגש בדלת הארמון. בצאתו מהמכונית דקר שוטר לא חמוש. בתמונה עוברת אורח שניגשת לסייע לאחת הפצועות.
המחבלות המתאבדות שהצליחו להימלט
אדם פגרוסון, ניגריה
איישה בת ה־14 היא אחת מבין נערות רבות שחטף ארגון הטרור המוסלמי בוקו חראם בניגריה כדי להפוך למפגעות טרור. החוטפים הצמידו להן חגורות נפץ והורו להן להתפוצץ באזורים הומי אדם. איישה, כמו נערות נוספות, הצליחה להימלט ולהימנע מהעתיד הנורא שייעדו לה כמחבלת מתאבדת.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה