"המגדל של גוסטב": ספר ילדים חדש על מגדל אייפל

“בגיל 12 נכנסה לכיתה המורה לצרפתית, שנראתה כמו פאני ארדן, עם ניחוח בושם וסיגריות. התאהבתי במורה ובשפה", מספרת ד”ר מאיה גז על תחילת הדרך שהובילה אותה 30 שנה אחר כך לכתוב את “המגדל של גוסטב”, ספר הילדים הראשון שלה. “הבנתי שנולדתי בישראל, אבל יש לי נפש צרפתייה”.

אחרי השחרור למדה שפה וספרות צרפתית באוניברסיטת תל־אביב, ובשנה האחרונה התעופפה לעיר האורות עם מלגה לסורבון. “חטפתי הלם, הייתי לבד ולא הבנתי מילה שהמרצים אמרו, אבל בהדרגה הכרתי חברות שלימדו אותי להתלבש והייתי חורשת את העיר והולכת כל הזמן למגדל אייפל".

מתוך הספר. איורים מפתיעים | מאיירת: חוליה פילופונה-ארז

מגדל אייפל הוא מוטיב חוזר בחייה של גז ואפילו מחליף את האות A בשמה באתר הרשמי שלה. לא במפתיע הוא עומד בלב "המגדל של גוסטב", שראה אור לפני שבועיים בהוצאת רימונים. אמא של איתמר נוסעת לפריז לנסיעת עבודה ומבטיחה להביא את המגדל במזוודה. על הדרך היא מספרת את תולדות הקמתו ואת סיפורו של גוסטב אייפל שבנה אותו. הכל מתובל במסרים חינוכיים על אמונה בעצמנו ועל התמודדות עם קשיים, ובהזדמנות ללמוד שתיים־שלוש מילים בצרפתית ולהכיר את צבעי הדגל.

גז (40), נשואה ואם לשניים, היא היום חוקרת שואה באוניברסיטת תל־אביב, ובמקביל מלמדת כתיבה יצירתית. אחרי שהתגוררה עשר שנים בפריז, היא מעבירה הרצאות בארץ ובעולם על הסודות הצרפתיים שלא הכרתם. "ניסיתי לגרום לקוראים לנסוע לפריז דרך הספרות, להגיע לסמל של צרפת, שהיה אמור להיות משהו שמפרקים אותו, וגם להעביר לילד שיק צרפתי וארומה של תרבות אחרת". התוצאה היא ספר מלמד אבל לא דידקטי, מפורט אבל לא משעמם לרגע, עם הרבה אמת וקורט הומור.

מאיה גז. “ישראלית בגוף של צרפתייה" | צילום: רמי זרנגר

האיורים של המאיירת הדרום־אמריקאית חוליה פיליפונה ארז צבעוניים ואפילו מפתיעים, כמו למשל צבע שערה הכחול של האמא. "מעולם לא דיברתי איתה”, מודה גז, “אבל היא מדהימה ואני מתה לפגוש אותה. שלחתי לה איזה מאה תמונות שמייצגות את פריז בשבילי. את האמא ביקשתי שתצייר בהשראת סמל השיק, הדוגמנית אינס דה לה פרסאנז'. הרעיון לשיער הכחול בא ממנה”.

אחרית הדבר של הספר היא מכתב שכתב איתמר בנה לקוראים הצעירים (גילי 10-4). “אנחנו מקבלים מיילים מקוראים ואיתמר עונה עליהם ברצינות. יום אחד אולי אעשה תערוכה מכל ציורי האייפלים המתוקים שמגיעים אלינו".