עובדי נמל חיפה יקבלו פיצוי כפול מבחברת החשמל

שר האוצר משה כחלון ושר התחבורה ישראל כץ זכו אתמול (ג') לרגע קצר של נחת בנמל חיפה, אליו הגיעו כדי לחתום על רפורמה להפרטת הנמל.

שני השרים חווים תקופה קשה: כץ סופג ביקורת קשה על התנהלות הרכבת ושורת המחדלים הקשורים אליה וכחלון מנסה לבלום את גל ההתייקרויות השוטף את המשק. החתימה הרשמית על רפורמה שמתעכבת כבר יותר מעשור היתה עבור השניים אתנחתא מקשיי הימים האחרונים.

הניסיון הראשון לחתום על רפורמה בנמל חיפה נעשה ב־2005. הפעם השנייה הגיעה ב־2010. שני הניסיונות הללו לא הניבו לציבור דבר. לעומת זאת, העובדים דווקא קיבלו מהן הרבה: תוספת שכר בשיעור ממוצע של כחצי מיליון שקל לכל עובד נמל - גם בנמל אשדוד.

הרפורמה בנמלים חשובה משתי סיבות. הראשונה: יותר מ־90% מהסחורות שנכנסות ויוצאות מישראל עוברות דרך נמלי חיפה ואשדוד. כל אגרה, כל פרמיה, כל תוספת שכר וכל שביתת עבודה שם בהכרח משנה את התמחור הסופי של מוצרים.

הסיבה השנייה: הצורך לפתוח את ענף הספנות לתחרות. בנמלים כמו בחשמל, הממשלה לא הצליחה להתמודד מול ועדי העובדים החזקים - והחליטה להכניס להם תחרות בכוח, בלחץ השר כץ.

בימים אלו נבנים שני נמלים חדשים ופרטיים, נמל הדרום שנבנה באשדוד ושאותו תפעיל חברת TIL השוויצרית; ונמל המפרץ, שנבנה בחיפה ושאותו תפעיל חברת SIPG הסינית הממשלתית. נמלים אלו יעבדו במקביל לנמלים הקיימים - ולפי התחזיות, בשנייה שנמל חדש ונטול ועד עובדים ייפתח, הקיים ייפגע או יקרוס.

כדי לא להפקיד את היבוא והיצוא של ישראל בידיים זרות, וכדי לא למוטט שתי חברות ממשלתיות תוך שליחת אלפי עובדים הביתה, המדינה מעדיפה לשדרג ולייעל את הנמלים הקיימים. וזה מתחבר לסיבה הראשונה לרפורמה: ככל שאוניה תקבל יותר אפשרויות פריקה, תעריפי השירותים יוזלו - והחיסכון הזה אמור להתגלגל לכיס של הצרכן. אם זה לא יקרה, אפשר בקלות לסכם את הרפורמה ככישלון. הבעיה היא שאת התשובה לכך נקבל רק בעוד שנים.

ההסכם, שגובש עקרונית באוקטובר, קובע כי כלל פעילות נמל חיפה תופרט בתמורה למיליארד שקל - בדומה להסדר שבוצע לפני כחמש שנים בהפרטת פעילות נמל אילת. התשלום הזה יממן, בין השאר, את שדרוג הציוד בנמל ורכש מנופים חדשים.

שאלות ותשובות

לא כל העובדים שווים: כך יעבוד הסכם הפרישה

מי מעובדי הנמל יקבל את הפיצוי?

בעיקר עובדי דור א', בני 50‑64 שצברו ותק של לפחות 20 שנה.

האם הפרישה בכל מקרה תצא לפועל?

לא. בהסכם עם ההסתדרות נקבע שאם לא יימצאו לפחות 80 פורשים, הפרישה תבוטל.

איך בדיוק ניתן הפיצוי?

כל פורש שעוזב את הנמל יקבל מענק פרישה מיידי בגובה של 40‑50 אלף שקל. שאר הכסף, כולל גישור עד לגיל הפנסיה, יועבר מדי חודש בחודשו במסגרת תשלום השכר שמגיע מהנמל.

כל העובדים יקבלו את אותו הסכום?

לא. כל פורש יקבל פיצוי בהתאם לוותק, לדרגת השכר ולתנאים נוספים.

כמה מתוך הסכום שהוכרז יגיע בסופו של דבר לכיס העובדים?

הסכום שיירד במס ינוכה במסגרת התשלום החודשי כשתלום מס במקור, בדיוק כמו בתשלומי השכר החודשיים הרגילים. לכך יתווסף החלק היחסי שמגיע לכל עובד מהסכמי הפרישה. העלות הממוצעת, כולל הפרשות לקופות גמל, קרנות השתלמות וכל הטבת שכר אחרת, תגולם שם והיא חייבת במס. 

הטעות שתממן את המענק

בנוסף, הרפורמה כוללת סעיף פרישה מרצון, שבמסגרתו אמורים לפרוש כ־300 מאלף עובדי הנמל. מבין פורשים אלה, כ־70% יהיו עובדי דור א' - והיתר ממחלקת ים שכוללת את הנתבים, שתעבור לעבוד תחת ההסתדרות.

עובדי מחלקת הים לא יקבלו מענק פרישה, משום שימשיכו לעבוד. היתר, כ־200 עובדים, יקבלו שכר וגישור פרישה בהיקף של כ־560 מיליון שקל, כאשר עלות הפרישה של כל עובד נאמדת בעד 2.8 מיליון שקל. מדובר בכמעט כפול מעלות הפרישה הממוצעת של עובדי חברת החשמל, שכן השכר הממוצע בנמל גבוה מזה

שבחברת החשמל. בנוסף, הוותק והפרמיות של חלק מהעובדים גבוהים במיוחד.

אולם בניגוד לרפורמה בחברת החשמל, שבה עלות מענקי הפרישה מגולגלת אל האזרחים בתעריף החשמל, במקרה זה המימון מגיע מעודפי הפרשות לפנסיה של עובדי הנמל.

מקור עודפי ההפרשות בטעות מ־2005, אז הוחלט משום מה כי תוחלת החיים של עובדי הנמל גבוהה במיוחד, ולכן הופרשו אקטוארית סכומים כמעט כפולים מאלה שנדרשו. ההסדר הזה נעשה גם בנמל אשדוד, ובעקבותיו נצברו בכל אחד מהנמלים עודפים של כ־750 מיליון שקל. המדינה ניסתה בעבר למשוך את הכסף הזה כדיבידנד, אבל ההסתדרות סירבה.

בנוסף, נקבע כי עובדי הנמל יקבלו חסינות נדירה מפיטורי התייעלות למשך עשור מיום פתיחת הנמל החדש ב־2021, לצד הגנה ממשלתית על 70% מהכנסותיהם, כולל פרמיות עבודה.

עומדים, מימין לשמאל: שר התחבורה ישראל כץ, שר האוצר משה כחלון, יו"ר נמל חיפה אשל ארמוני. יושבים, מימין לשמאל: ראש אגף תקציבים שאול מרידור, מנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר, מנהל רשות החברות ינקי קווינט, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ומנכ"ל נמל חיפה מנדי זלצמן, אתמול | צילום: באדיבות דוברות ההסתדרות

כולנו חברים

מי שניהל את המגעים לרפורמה מצד הנמל הוא יו"ר הדירקטוריון אשל ארמוני, איש מפלגת כולנו של כחלון שכיהן עד פברואר 2017 כמנכ"ל משרד השיכון והבינוי. בדומה לרפורמה בחברת החשמל, את העובדים ייצג יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, גם הוא שותף פוליטי של כחלון. על המגעים ניצחו כחלון עצמו ומנכ"ל משרדו שי באב"ד. ייתכן שהרפורמה היתה יוצאת לדרך גם בהרכב אנושי אחר, אבל התחושה היא שכשכולם חברים קל יותר להנדס מהלכים כאלה.

בשיחה עם "כלכליסט" אמר ארמוני כי המכרז למציאת משקיע יצא לדרך כבר בשנה הבאה. "צריך לסגור הסכם מקרקעין עם המדינה ואני מאמין שתוך שנה עד שנה וחצי יהיה מכרז. נתתי הנחיה להקים צוות שיריץ את הכל", אמר.

חלק מהעובדים יבואו אליך עם בקשה לפרוש.

"בנמל יש תרבות ארגונית שלא אומרים כן לפני שבדקו, עשו סימולציות ושאלו את מי שאפשר. אני מתכוון לשבת איתם בשקיפות ולתת את כל הנתונים. ההתלבטות שלהם גדולה. הם מרוויחים היום הרבה (עלות שכר ממוצעת של כ־38 אלף שקל בחודש, הגבוהה ביותר בקרב החברות הממשלתיות - ל"ג). השיקול הוא למה לצאת לפנסיה או מה יעשו ביום שאחרי. חלק מהם חשבו שהמדינה היא בור ללא תחתית אז אמרו שעוד שלוש שנים כשיהיה נמל חדש נדבר".

מה יקרה אם לא תמצאו משקיע?

"נגייס כסף בעצמנו. זה לא המון, חצי מיליארד שקל לשדרוג תשתיות פה ועוד סכום זהה לשדרוג אזור הקישון. שיחקנו אותה עם ההסכם הזה. העובדים פה פחות לחוצים מאלו באשדוד וזה שווה כסף. מה שהיה שם עם השביתות הבריח לפה אוניות ורק זה שווה לנו 50 מיליון שקל. זו תהיה השנה הכי טובה בתולדות הנמל".

מה שארמוני לא אומר זה שההסכם מסנדל את נמל אשדוד. בעבר שני הנמלים תיאמו ביניהם שביתות, אבל בחיפה הוועד החליט להפסיק לריב, בעוד באשדוד הוועדים של הסקטורים השונים לא מצליחים להגיע להסכמות ביניהם. למזלו של נמל אשדוד, הוא במצב פיננסי טוב פי כמה מחיפה, ולכן פגיעה בו בשל תחרות תהיה נמוכה יותר מזו שצפויה בחיפה.