צילום: אלכס קולומויסקי
חקר ביצועים: השבוע של משה ברקת, רכבת ישראל ואסוס
הממשלה סבורה שעדיפה הכניעה לבית היהודי מאשר כניעה ליועץ המשפטי לממשלה, התקלות ברכבת והיו"ר שמנסה להדיח את המנכ"ל לא עניינו את המוסדיים, משה ברקת מצמיח שרירים ועוד
נתניהו - פוליטיקה מעל החוק
ועדת השרים לחקיקה אישרה השבוע את "חוק ההסדרה 2", שנועד להסדיר את מעמד ההתנחלויות שבמחלוקת, בין היתר בקרקעות שבבעלות פלסטינית. אבל אם הממשלה סבורה שהחוק חיוני מדוע היא שולפת אותו כתגובה לפיגועי טרור? מפני שעדיפה הכניעה לבית היהודי מאשר כניעה ליועץ המשפטי לממשלה, שהתנגד לחוק נחרצות. ראש הממשלה מבין את הקשיים שמתעוררים כשהוא עוקף את היועץ, שמייצג את העקרונות החוקתיים של המדינה ואת מגבלות המשפט הבינלאומי. אבל משימתו העליונה, כמו בבחירות הקודמות, היא לשתות את קולות הבית היהודי. אז עכשיו הוא שובר חזק ימינה בהנחה שבהמשך ישבור בחזרה וימסמס את החוקים האלה. ואם לא יצליח? אז שילכו לעזאזל היועץ, הדמוקרטיה והמשפט הבינלאומי. שייהרס הבית הישראלי, העיקר שייהרס גם הבית היהודי.
משה גורלי
להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
בלגנים בחברה הציבורית
רכבת ישראל - שתיקת המוסדיים
רכבות בקו מירושלים לא מגיעות ליעדן, ציבור הנוסעים המתוסכל בצפון מנסה לחסום את תנועת הרכבות, והיו"ר מנסה להדיח את המנכ"ל. כל אירועי השבוע האלה, שהתרחשו ברכבת ישראל, לא עוררו ולו ציוץ אחד מצד המוסדיים, המחזיקים באיגרות חוב שלה. אותם מנהלי ההשקעות שכל כך מתגאים בכך שהם שומרים עבורנו על עקרונות של ממשל תאגידי תקין בחברות הבורסאיות כנראה לא נוסעים ברכבת ולא שמעו על אירועי החודשים האחרונים. אחרת איך אפשר להסביר את שתיקתם? אפשר. המוסדיים מזדעקים על ממשל תאגידי רק כשזה נוגע גם בכיס, כלומר אם ביצועי מניה או אג"ח מסבים הפסדים. לא אכפת להם מרכבת שלא זזה, כל עוד היא לא תוקעת את מכונת הכסף.
סופי שולמן
מתגושש עם בעלי הון
ברקת - הצמיח שרירים
כשמשה ברקת מונה ליו"ר רשות שוק ההון, חשבו שהוא ייטיב עם חברות הביטוח, כי הוא צמח אצל יצחק תשובה. השבוע התגלגלו לפתחו שתי הזדמנויות להוכיח אחרת. את המבחן הראשון עבר בהצלחה — שלמה אליהו ביקש לשלוט במגדל בדרך פתלתלה. ברקת דרש הסברים, אבל אליהו התעלם. אז ברקת הסביר לו מי הבוס וזימן את כל הדירקטוריון למשרדו. המקרה השני הוא זה של אדוארדו אלשטיין, שירש את כלל מנוחי דנקנר, אבל לא קיבל אישור להחזיק בה. אז הוא רקח עסקת בעלי עניין והגיש בקשה לקבלת היתר שליטה. אם ברקת רוצה להבהיר לענף שהתגוששות עם אליהו לא היתה אירוע חד־פעמי, ושיש כאן רגולטור עם שרירים — הוא חייב לבדוק בציציות של מי שכבר סורב בנושא בידי הרגולטור הקודם.
גולן פרידנפלד
החמרת ענישה על הפרות בנייה
תקנות בנייה חדשות - יש נסיבות מקלות
התקנות להטלת קנסות מיידיים של מאות אלפי שקלים על עברייני בנייה, שנכנסות לתוקף היום, מעוררות רגשות מעורבים. מצד אחד, בנייה בלתי חוקית של מרכזים מסחריים בשטחים פתוחים היא מכת מדינה שפוגעת בציבור וביזמים שומרי חוק, שמוצאים עצמם בנחיתות מול עבריינים. מצד אחר, בקרב הציבור הערבי והדרוזי, שם פשתה הבנייה הלא־חוקית למגורים בעשורים האחרונים בשל היעדר תכנון, קיים חשש מוצדק כי התקנות ינחיתו מכה כלכלית קשה על אלפי משקי בית. ראוי כי בשנים הקרובות, עד שיאושרו עשרות תוכניות המתאר החדשות שיספקו פתרון ליישובי המיעוטים, תמקד המדינה את מאמצי האכיפה במתחמי המסחר. הפרת החוק אינה נורמה ראויה, גם לא כאשר מדובר בבנייה למגורים, אך למי שעשה זאת בשל מחדלי תכנון מתמשכים יש נסיבות מקלות.
נמרוד בוסו
אזהרת הרווח חתכה בשוויאסוס - לא נקרעת בקלות
ענקית האופנה המקוונת אסוס פרסמה השבוע אזהרת רווח ל־2018 ומנייתה צנחה בכ־40%, כשהיא גוררת אחריה קמעונאיות אופנה בינלאומיות אחרות. זה לא המשבר הראשון הפוקד את אסוס. ב־2012, לקראת עונת הכריסמס, נהרסה סחורה בשווי 5.5 מיליון ליש"ט בעקבות פיצוץ באחד ממחסניה. ב־2014 פרצה שריפה במחסן אחר, והיא נאלצה להשבית את החנות המקוונת, שבועות אחדים אחרי שנמחק שליש משווייה בגלל אזהרת רווח. במשבר הנוכחי אשמים הברקזיט והנחות נדיבות מדי. אבל ענקית כמו אסוס, שכבר ספגה מכה אחרי מכה, ובכל זאת התבססה ב־238 מדינות וטריטוריות אצל 18 מיליון לקוחות שמכורים לפריטיה, לא צפויה לאבד את מעמדה בכזאת קלות. אחרי הכל, הערפל הפוליטי הוא זמני, ואילו הפופולריות של ביגוד זול היא נצחית.
תמר טוניק
דו"ח מצב ראשון
רשות החדשנות - תרגיעו במחמאות
רשות החדשנות פרסמה השבוע דו"ח שנתי ראשון על מצב התעסוקה בהייטק הישראלי. למרות כמה ממצאים מדאיגים, כמו העובדה שרבע מהחברות הישראליות מחזיקות מרכז מו"פ בחו"ל או שכשני־שלישים מהחברות לא מעסיקות ערבים במשרות טכנולוגיות, הדו"ח בחר בנימה אופטימית ובהתמקדות בשינויים לטובה. וחבל. במקום לטפוח על השכם של חברות ההייטק, מוטב שדו"ח של רשות ממשלתית יתמקד דווקא בנקודת החולשה בענף שעליו היא מפקחת ובפתרונות שהיא רוצה לראות. זאת חובתה של הממשלה לזעוק את זעקתם של האוכלוסיות שלא נהנות מפירות הקטר של המשק, אחרי הכל גם הם אזרחי המדינה.
הגר רבט
זזות מעמק הסיליקוןענקיות ההייטק - לא חזרו בתשובה
אמזון מקימה משרדי ענק בווירג'יניה ובקווינס. גוגל תשקיע מיליארד דולר במשרדים חדשים בניו יורק ואפל תשקיע סכום דומה בקמפוס חדש באוסטין, טקסס. ענקיות הטכנולוגיה הבינו שהן חייבות להסיט מהן את האש התקשורתית שעוינת את בועת העושר שניפחו בחוף המערבי. אז הן נטלו עמוד מספרו של הנשיא טראמפ ונפנפו במשרות חדשות במיקומים שונים שנועדו להראות: היי! אנחנו לא סגורות במגדל השן ומוכנות לחלוק את ההצלחה עם שאר האומה. מובן שזה חארטה. ניו יורק ואוסטין הן לא ממש פריפריה, וגם אם עושר מסוים יחלחל אליהן, זה לא ממש ישנה את חייהם של אדומי הצוואר וכחולי הצווארון שטראמפ הבטיח להם משרות.
ליאור באקאלו
לחץ כאן
נטישה מרעישה
פייסבוק - לא ארץ לזקנים
אם תשאלו נערים בחטיבת הביניים, פייסבוק היא לזקנים. אבל הנה איש לא צעיר שעזב השבוע ברעש את פייסבוק: וולט מוסברג, כתב הטכנולוגיה האגדי. מוסברג, בן 71, בעברו בעל טור פופולרי ב”וול סטריט ג'ורנל” ומייסד recode, הכריז (בטוויטר כמובן), שיעזוב את פייסבוק לקראת סוף השנה, אחרי 12 שנה. "המדיניות והפעולות של פייסבוק התרחקו מהערכים שלי עד שאני לא מרגיש שם נוח", צייץ. האם פייסבוק יכולה להתנחם ביהלום הכתר שלה, אינסטגרם? לא בטוח. מדו"ח שהוגש לסנאט האמריקאי ושנחשף השבוע, מתברר שהתעמולה הרוסית באינסטגרם זכתה ליותר מעורבות גולשים מכל מדיה חברתית אחרת. 2018 היתה שנה לא קלה לפייסבוק, ויש סיכוי ש־2019 תהיה אפילו עוד יותר מאתגרת. את מוסברג, בכל מקרה, לא תמצאו באינסטגרם, ומי שרוצה לתפוס אותו יצטרך לפנות אליו בטוויטר או במייל, כי גם את מסנג'ר הוא עוזב.
אורי פסובסקי
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה