אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היום השני לעדותה של רקפת רוסק-עמינח: "היו קריאות לפגוע בילדים שלי" צילום: מוטי מילרוד

היום השני לעדותה של רקפת רוסק-עמינח: "היו קריאות לפגוע בילדים שלי"

בבית משפט השלום בת"א נפתח הבוקר יום חקירתה הנגדית השני של מנכ"לית בנק לאומי, במסגרת משפט 'באים לבנקאים'. "אנשים מאוד לא אוהבים בנקים, במיוחד כשצריך להחזיר הלוואות. זה לא סיפור של רקפת ומשפחתה, יש כאן קריאה לרצח"

20.12.2018, 11:04 | משה גורלי

"המחאות לא כוונו נגדך אישית כאדם, אם היה מנכ"ל אחר - המחאות היו נגדו". כך אמר-שאל הבוקר (ה') עו"ד משה סורגוביץ', את מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק-עמינח, בפתח יום חקירתה הנגדית השני בבית משפט השלום בתל אביב בפני השופט שמואל מלמד.

"כשפועלים נגד הילדים שלך - הכל אישי", השיבה רוסק-עמינח.

החקירה מתקיימת במסגרת משפט 'באים לבנקאים', בו מואשמים שבעה פעילים חברתיים בפגיעה בפרטיותה ובהטרדתה. רוסק-עמינח התייצבה לעדות פומבית כנגד רצונה, ולאחר שבקשתה לדיון בדלתיים סגורות נדחתה. 

קראו עוד בכלכליסט

מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, ביום חקירתה הראשון בתחילת השבוע, צילום: מוטי מילרוד מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, ביום חקירתה הראשון בתחילת השבוע | צילום: מוטי מילרוד מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, ביום חקירתה הראשון בתחילת השבוע, צילום: מוטי מילרוד

"הסדר החוב עם נוחי דנקנר", שאל סורגוביץ, "כאשר אתם מגיעים להסדר כזה, אתם צופים את ההתנגדות הציבורית?". רוסק-עמינח: "לא צפינו בכלל, חשבנו שההסדר הוא נכון וחבל שלא יצא לפועל. הבנק לא חזר בו, בסיטואציה שנוצרה הנושים כבר לא אישרו אותו".

לשאלה האם רוסק-עמינח מבינה את מניעי המחאה נגדה, ענתה מנכ"לית לאומי: "אומרים שהדרך הכי טובה לאבד חבר זה להלוות לו כסף. אנשים מאוד לא אוהבים בנקים, במיוחד כשצריך להחזיר הלוואות, ואז מגיעים למצב הזה". לטענתה, היא ידעה "בקווים כלליים" על החוב של ברק כהן, אבל לא ידעה דבר על יתר הנאשמים. "פרטי החוב אינם מעניינים אותי, אם הייתי רוצה לדעת הייתי מבררת".

"כשקראו לי גנבת, זה הרבה יותר מפוגעני, זו דיבה", אמרה רוסק כשנשאלה על ההפגנות והקריאות שהופנו נגדה. "את חושבת שלא הצדקת את הכינויים האלה?" שאל הסניגור. "ברור", השיבה המנכ"לית, והאיצה בו לזרז את החקירה לנקודה הכואבת לה: "תגיע כבר לילדים. ההטרדה שלי היא משנית להטרדת הילדים. הלקוחות שלך לא רק הוציאו דיבה אלא גם הגיעו לסחיטה באיומים כשאמרו לי: אם לא תפסיקי פעילות כזו או אחרת, נגיע לילדים שלך".

בדבריו קשר סורגוביץ' את רכישותיהם ובניית ביתם של הזוג רוסק-עמינח לשכר הבכירים, והביקורת הלגיטימית נגדו. הוא הצביע על כך שפרטי הנדל"ן והרכישות הם מידע פומבי. "ממש לא" השיבה רוסק, "פרטי המשכנתא למשל".

לאחר שהעיתונאי חיים לוינסון פרסם את מספר הטלפון של רוסק-עמינח, שעלה באתר של עו"ד ברק כהן, התקינה האחרונה קוד - וגם הקוד פוצח. "הקוד לא היה שיא התחכום, רק תאריך יום ההולדת שלך, וזה תאריך שפורסם", הציע סורגוביץ'.

פרסום המספר הוביל למבול של שיחות. "קיבלת איומים ישירים על חייך", שאל סורגוביץ, "מסוג של אנחנו נעשה כך וכך?" רוסק-עמינח:: "לא זוכרת את ההטייה. אנחנו, או צריך לרצוח. היו סרטונים שצריך לרצוח את כל הבנקאים. היו קריאות לפגוע בילדים שלי. יותר מזה??"

סורגוביץ' דיבר על בן הזוג הידוע, ראם עמינוח. פעילותו ידועה, עיסוקו כרואה חשבון ופעילותו מאז היה יועץ כלכלי לרמטכ"ל ידועים. "הגיעו אליו שיחות מסוג של 'אפשר לדבר עם בעלה של רקפת הגנבת'", אמרה רוסק. הדיון עבר לאחות, עורכת הדין סיגל רוסק. "גם היא קיבלה שיחות - לאחותה של רקפת הגנבת", אישרה רקפת.

"למה צריך לחקור על הדברים האלה, תגישו אותם", התרעם השופט מלמד שאיפשר את השאלות המיותרות, והתלונן על השמעתן. "בזכות 'באים לבנקאים' הפסקתי לטייל עם הכלבה שלי", תרמה גם רוסק-עמינח תלונה משלה.

 

 

עו"ד ברק כהן, צילום: מוטי מילרוד עו"ד ברק כהן | צילום: מוטי מילרוד עו"ד ברק כהן, צילום: מוטי מילרוד

"אני לא מתראיינת בתקשורת, זה נטל"

ההתנהלות התקשורתית של רוסק עלתה לדיון. סורגוביץ הציג כתבה מפרגנת שחושפת פרטים מחייה האישיים של רוסק. במיוחד מחמאות לטיפולה בהסדר נוחי דנקנר.

"אני לא מתראיינת בתקשורת למעט פעם אחת ב'עובדה'. לעתים אני משתפת פעולה עם כתבות שאני יודעת שתיכתבנה בכל מקרה ואז באמצעות חברים או הדוברות אני משתפת פעולה. היו המון כתבות עם פרטים שנמסרים ממני. אני לא אוהבת את זה, זהו נטל", אמר רוסק-עמינח. "אין שום כתבות יזומות על ידינו. אני לא מסתירה את חיי הפרטים, אבל מה שעשו באתר 'באים לבנקאים' לא דומה. שם מייצרים התנהלות מפחידה. אנשים נורמטיביים כמוך לא היו חיים דקה עם הפרסומים האלה".

ועלתה גם פרשת הסיוע להעלמות מס ללקוחות האמריקאים. "אסור לנו לדבר עליו", אמרה רוסק. "אסור לך להכחיש", דייק סורגוביץ'. רוסק סיפרה שלא טיפלה בהסדר והיא מכירה רק את הפרטים הנוגעים אליה. סורגוביץ הזכיר את פרטי הקנס וציטט מאתרי משרד המשפטים האמריקאי: "זהו הסכם חסר תקדים והיסטורי שבו בפעם הראשונה הודה בנק ישראלי בהתנהגות פלילית. את מסכימה לזה? "איך זה קשור להטרדה האישית כלפיי"? השיבה רוסק בשאלה. "תשאירי משהו לסיכומים שלנו", השיב סורגוביץ.

"כשזה הגיע לבנות שלי, הקמנו מערכת אבטחה", המשיכה ואמרה רוסק-עמינח. סורגוביץ': "באוקטובר 2014 פעל חוקר פרטי, שביצע בדיקת רקע על ברק כהן. לא ידעת מי זה כהן? זה לא עניין אותך, הרקע שלו? פלילי? אלים?". "לא", השיבה רוסק-עמינח, "לבנק יש אנשי ביטחון מקצועיים. הם דאגו לכך בשבילי כדי שאנהל את הבנק. הפרשה הזו היא מטרד עבורי, ואני מקדישה לה את המינימום ההכרחי".

"קשה לי לקבל את זה שלא עניינו אותך הפרטים על איך הבנות מאובטחות", השיב סורגוביץ'. "לא קיבלת אינפורמציה שנתנה לך שקט נפשי שהבנות בסדר". "לא נתנו לי שקט נפשי ולא היה לי שקט נפשי", השיבה רוסק-עמינח.

המומחה למשא ומתן והמסיבה של הילדה

הדיון עבר לעסוק במומחה בשם טירן פרטוק, שניהל בזמנו משא ומתן מטעם המדינה עם טרוריסטים פלשתינאים שהתבצרו בכנסיית המולד בשנת 2000, ונשכר בידי הבנק. עו"ד סורגוביץ' ביקש לדעת עבור מה נשכר. "הבנק לא צריך את פרטוק בשביל לנהל את הגבייה מחייבים קטנים", אמר הסניגור. "הגבייה נעשית בידי אנשים מחוץ לבנק", השיבה רוסק-עמינח, "אין פלשתינאים כל יום לנהל איתם מו"מ, ממה הוא מתפרנס היום אינני יודעת".

"הוא מטפל בחייבי הוצאה לפועל", הקניט הסניגור, "ואני מנסה להבין - יש משבר גדול שנוגע לחייך האישיים, ואת אינך מעורבת בשכירתו של פרטוק"? "הסיפור עם ילדיי היה קשה, מפחיד, נוראי, כל שביקשתי הוא שיורידו את זה ממני. קצין הביטחון של בנק לאומי הוא מספיק מוכשר כדי לטפל בזה", השיבה המנכ"לית.

עו"ד ברק כהן הגיש בזמונו קובלנה פלילית נגד רוסק ונגד פרטוק. "ואז הבנתי שהוא מתעסק עם זה", אמרה רוסק. "ידעת שהופקדה בידיו המשימה למסור לידי כהן את הצו למניעת הטרדה מאיימת", אמר סורגוביץ', וציין שהצו הוגש לפני מסיבה חשובה של בתה של רקפת, כדי לא לקלקל את המסיבה. "הרעיון היה לעשות את כל מה שצריך, רק כדי שהמסיבה לא תיהרס", סנט הסניגור.

רוסק חזרה והדגישה שאין, ולא היה לה, כל עניין בתלונות, צווים, משפטים ועדויות כמו היום. "הגענו לזה כי הגיעו מים עד נפש", אמרה. "אמרתי לכולם, תעשו הכול כדי שלא אגיע לכאן, זה שאני כאן אומר שלא הצליחו".

והיא הסבירה את התהליך. "הרגשתי כאמא לשתי בנות קטינות, שאני חוטאת להן ולתפקידי כאם כאשר ההתנכלות הופכת חריפה יותר ויותר".

"מחאת ה'באים לבנקאים' טופלה באיגוד הבנקים"?, שאל סורגוביץ' בהקשר לכך שהיו עוד בנקאים שזכו לתשומת לבם את המפגינים. "לא זכור לי שהתנכלו לילדים של אחרים. משה פרל, מנכ"ל האיגוד, לא יכול היה לטפל במשבר הקטסטרופלי הזה, רק החדר הזה (אולם המשפט) יכול", אמרה רוסק. עו"ד אפרת ברזילי נשכרה כדי לטפל בצו ההרחקה. "טירן ואפרת טיפלו במשבר גדול בבנק שיש עליו איפול ושלא ניתן לדבר עליו. בהמשך הם נשכרו גם לעניין הזה. כשאמרו לי שאין כל דרך לטפל ולפתור את בעיית הבנות, אלא בהגשת תלונה במשטרה".

"עשרים יום לפני התלונה במשטרה, שולחת עו"ד ברזילי חוות דעת למשטרה בנוגע לפגיעה בפרטיות", סיפר הסניגור לרוסק-עמינח, והיא אף "מפצירה שיוגש כתב אישום מהיר וחמור נגד אנשי 'באים לבנקאים'. ידעת על זה?" רוסק-עמינח השיבה: "עלה סרטון שבו אחד הנאשמים קורא לרצח ולהשמדת הבנקאים. ברור שיש כאן אירוע שמחייב התערבות בית משפט. זה כבר לא סיפור של רקפת ומשפחתה, יש כאן קריאה לרצח. לפני 'באים לבנקאים' היה רצח של עובד בנק בבאר שבע. כשקוראים לרצח בנקאים, שהם לא אהובים - בטח על ידי חייבים - ויש כבר אלימות ויש תקדים, וכשיושב אחד הנאשמים מול ביתי ומחלק פלאיירים בכל רמת השרון עם ציור של רימון, אז מה השאלה בכלל?"

"ניסיון חטיפה בידי 150 איש"

לאחר הדיון הראשון בבית המשפט הגיעה רוסק לחניון גולדה לרכבה. "האירוע בחניון בית המשפט לא היה צעקות, אלא אלימות", התייחסה רוסק להתקהלות סביב רכבה. היועץ המשפטי של הבנק חנן פרידמן התקשר למשטרה ותיאר בפני המוקדנית את היארוע כ'ניסיון חטיפה בידי 150 איש'. "לא הייתה חטיפה ולא היו 150, תיקנה רוסק, אבל נגעו בי פיזית כל הדרך לרכב ודפקו על הרכב. זה היה חרפה. זו הייתה אלימות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות