מערכת ליירוט רחפנים של רפאל היא שהחזירה את נמל התעופה גטוויק לפעולה

מערכת "דרון דום" של רפאל הישראלית היא שהחזירה את שדה התעופה גטוויק בלונדון לפעולה, אחרי שהושבת במשך 36 שעות מטעמי בטיחות לאחר ששני רחפנים זוהו טסים ליד מסלולי ההמראה והנחיתה שלו. הסקוטלנד יארד עצר גבר (47) ואישה (54) החשודים כמי שהפעילו אותם.

ה"דיילי מייל" הבריטי חשף כי למקום הוזעקה אחת משש מערכות זיהוי ויירוט הרחפנים שרכש בשנים האחרונות הצבא הבריטי בישראל, להגנת לוחמיו בסוריה מפני רחפני הנפץ של דאע"ש. כל מערכת כזאת עולה 3.3 מיליון דולר, ומסוגלת לזהות ולהשבית אלקטרונית רחפנים ממרחק של עד 10 ק"מ. למערכת גם אופציה להשמידם בלייזר, שהבריטים לא רכשו. ברפאל סירבו להגיב.

צפו במערכת של רפאל מיירטת רחפן באוויר -

המערכת של רפאל ליירוט רחפנים | צילום: רפאל

במהלך עצירת הטיסות בשדה המשני של הבירה הבריטית בוטלו 757 טיסות ו-124 אלף נוסעים הושפעו. מדובר באירוע שהסתיים אמנם ללא אבידות בנפש ובנזק לרכוש, אך עלה לשדה, לחברות התעופה ולנוסעים עשרות מיליוני דולרים, הרבה יותר מעלותן של מערכות נגד רחפנים.

מכירים את האיום ומדחיקים

"בענף התעופה מודעים לאיום, אבל לא ממהרים להצטייד נגדו", אומר איש שיווק באחת התעשיות הביטחוניות. "אנחנו פוגשים אותם בתערוכות והם מגיעים אלינו להצגת יכולות. הם מודאגים מהאיום, שיכול להגיע מגורמי טרור שיטיסו רחפן בקרבת שדה תעופה במטרה לפגוע במטוס נוסעים ממריא או נוחת, מספוטרים שעוקבים ומצלמים מטוסים להנאתם, או ילד שקיבל רחפן במתנה וההורים לוקחים אותו להטיס בשטח פתוח ליד שדה. אבל מדובר בגופים שחלקם פרטיים וחושבים כל הזמן על השורה התחתונה במאזן, שלא ייזמו רכש כזה עד שהרגולטור בארצם יורה להם לעשות זאת. הם אומרים לנו בגילוי לב, אנחנו יודעים שיקרה אסון, מקווים שלא יקרה אצלנו".

בענף טוענים כי מבין שדות התעופה הגדולים באירופה, היחידי שהצטייד במערכת מוגבלת נגד רחפנים היה שארל דה גול בפריז, אבל גם הוא רכש רק מערכת שמסוגלת לאתר את האיום כדי שמגדל הפיקוח יזהיר את הטייסים, אך לא להפילם. בארה"ב אוסר החוק על שדות התעופה להפעיל מערכות שיבוש אלקטרוניות, סמכות ששמורה רק למספר גופים פדראלים וביטחוניים. זאת למרות שלא מדובר באירועים נדירים: רק בשבוע שעבר פגע רחפן בחרטומו של בואינג 737 עמוס נוסעים במקסיקו, בעת נחיתה בטיחואנה.

האם רחפן יכול להפיל מטוס?

רחפנים שוקלים בין מאות גרמים לעשרות קילוגרמים. מהירותם איטית יחסית למטוס, אבל כשמטוס נמצא לקראת נחיתה או לאחר המראה, בגובה של מאות מטרים ובמהירות של מאות קמ"ש בודדים, שאיבה שלהם לתוך אחד ממנועיו יכולה להוביל להשבתתו ואולי אף לפיצוץ שלו, בעיקר כמדובר ברחפן שהותאם מראש לפעילות עוינת, וצויד בחומר נפץ. דאע"ש, למשל, כבר השתמש ברחפנים כדי לתקוף מהאוויר מטרות של צבא אסד ושל כוחות מורדים אחרים בסוריה. גם פגיעה של רחפן גדול במשטחי היגוי של מטוס, עלולה לפגוע ביכולת של הטייסים לשלוט בו. רחפן כבד שיתנגש בחלונות תא הטייסים עלול לשבור אותם ולפגוע בהם.

הישראלים כבר מוכרים

התעשיות הביטחוניות מישראל היו מהראשונות בעולם שהחלו להציע מערכות לאיתור וליירוט רחפנים, אבל עד כה רק לקוחות ביטחוניים רכשו אותן. רק מעט עסקאות פורסמו, או שהצנזורה מתירה לדון בהן. מלבד רפאל, התעשייה האווירית מוכרת בעולם את ה"דרון גארד" שלה. תעש מערכות מכרה את מערכת "שמיים אדומים" שלה לתאילנד, שם שימשה בעת לווית המלך לפני שנתיים. אלביט, שרכשה את תעש השנה, מכרה את ה"רה דרון" שלה למדינה בדרום אמריקה, שם שימשה להגנת השמיים בעת ביקור האפיפיור בקיץ. בינתיים נמשך שיווק שתי המערכות. מדובר בתחום לא משמעותי עבורן מבחינת ההיקפים הכספיים כיום, אך כזה שנמצא בעלייה מתמדת.

לא רק התעשיות הביטחוניות הגדולות פועלות בתחום. סקיילוק, מקבוצת אבנון, מייצרת ומייצאת מערכות יירוט ושיבוש רחפנים שנרכשו כבר בידי לקוחות באירופה, צפון אמריקה ואסיה. אחד המוצרים היחודיים שלה הן מערכתו לבישות, שאיש ביטחון או לוחם בשטח יכול לשאת על גופו. סקייווטש מסוגלת לזהות את הרחפנים וסקייג'אם לשבש את פעילותם. סקיילוק כבר מכרה מערכות כאלה לצבא ארה"ב, לברית נאט"ו ולכמה שירותים חשאיים להגנת אישים.

"לא צריך הרבה בשביל למגן בקביעות שדה תעופה גדול", אומר אסף לבוביץ', מנהל פיתוח מוצר בסקיילוק. "לשדה גדול דרושים שלושה ארבעה גלאי RF ושלושה ארבעה שבשים, אם כי יש מקרים שגם גלאי אחד, שבש ומערכות אלקטרו אופטיות תספיק, ואנחנו מציעים מערכות כאלה בעלות של 300 עד 700 אלף דולר. אפשר לשבש את הקשר בין הרחפן למטיס, ואפשר להשתלט עליו מרחוק ולהביאו לנחיתה, כדי לבדוק מה הוא נושא ולמי הוא שייך. האירוע בגטוויק הראה כמה קל לשתק שדה גדול בהשקעה כל-כך קטנה. מערכת יירוט הייתה עושה את ההבדל בין אירוע עולמי לאחד שהיה מוזכר לכל היתר בישיבת הצוות השבועית".

בגלל המגבלות בהפעלת מערכות שיבוש אלקטרוניות בשדות תעופה, מחשש להפרעות לפעילות אזרחית תמימה, פיתחה סקיילוק גם רחפני יירוט. לחברה שני סוגים של רחפנים כאלה, אחד גדול יותר שמתקרב לרחפן העוין משחרר רשת ולוכד אותו, ואחר שנורה במהירות לעבר האיום ומתנגש בו. "אנחנו משגרים בבת אחת ארבעה רחפני מירוץ קטנים, שמוכוונים מראש לעבר הרחפן העוין ומשמידים אותו לפני שיסכן מטוסים או בני אדם".