אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחר בוועדת הרפורמות: למה שירותי התשלומים של גוגל ואפל לא יכולים לפעול בישראל צילום: אי פי איי

מחר בוועדת הרפורמות: למה שירותי התשלומים של גוגל ואפל לא יכולים לפעול בישראל

ח"כ עודד פורר צפוי להתנגד למהלך חקיקה שיסייע לכניסת שחקניות תשלומים בינלאומיות, כמו אפל פיי וגוגל פיי, לישראל. ח"כ רחל עזריה, מצידה, תדון בשאלה מדוע פפר פיי וביט, אפליקציות התשלום של הבנקים, לא מוגדרות כסולקות - עם כל המשמעויות הכרוכות בכך

23.12.2018, 15:27 | רחלי בינדמן

ח"כ עודד פורר מתגייס שוב כנגד הטמעת התקן EMV שיאפשר כניסה של אמצעי תשלום מתקדמים לישראל, בדגש על שחקניות כמו אפל פיי וגוגל פיי. פורר דרש לקיים מחר (ב') דיון בוועדת הרפורמות בכנסת בנושא דרישת הפיקוח על הבנקים מבתי עסק להטמיע את תקן ה-EMV, אמצעי תשלום מאובטח שמייצר את התשתית לכניסת תשלומים מתקדמים לישראל, בין היתר באמצעות ארנקים דיגיטאליים (דרך הטלפון).

פורר מתגייס להגנת העסקים הקטנים, שבכדי להטמיע את המערכת נדרשים לרכוש מסופוני תשלום בעלות של כ-1,000 שקל למסוף. דרישתו: לגלגל את העלות לחברות כרטיסי האשראי, בטענה כי אמצעי התשלום החדשים ימנעו הונאות. אלו, מצידן, לא מעוניינות לספוג את העלות, וטוענות שההונאות תימשכנה משום שהיקפן נמוך ממילא.

קראו עוד בכלכליסט

תשלום באמצעות אפל פיי (הדגמה) תשלום באמצעות אפל פיי (הדגמה) תשלום באמצעות אפל פיי (הדגמה)

לא ברור מדוע פורר נזעק דווקא כעת, לאחר שבאוקטובר האחרון, במהלך של פשרה, החליט הפיקוח על הבנקים לאפשר לעסקים קטנים לדחות את הכנסת המסופונים עד שנת 2020, ולחייב את ההטמעה רק לעסקים גדולים.

אלא שהדיון שיזם פורר צפוי להציף את סוגיית הארנקים החכמים וכניסת שחקניות התשלום העולמיות לשוק המקומי. ח"כ רחל עזריה (מפלגת כולנו), בין הח"כיות הפעילות ביותר למען הכנסת תחרות לשוק האשראי והתשלומים בישראל, צפויה לשאול בדיון מדוע שלא להגדיר את אפליקציות התשלום - 'ביט' של הפועלים ו'פפר פיי' של לאומי - כחברות סליקה, בדיוק כמו חברות כרטיסי האשראי, ובכך להחיל עליהן את אותה מסכת חוקים שחלים על חברות כרטיסי האשראי בעת התקשרות מול בתי עסק.

כך למשל, חברת כרטיסי אשראי שמתקשרת מול בית עסק חייבת לקיים פגישה פרונטלית עמו. לאחרונה פנה בנק הפועלים בבקשה לקבל היתר להשתמש בביט כאמצעי תשלום מול עוסקים זעירים. אם ביט תוגדר כסולקת – כדי שבית עסק יוכל לקבל ביט כאמצעי תשלום – ביט תהיה חייבת להיפגש עם בית העסק ולקיים סדרה של פעולות בכדי למנוע סוגיות של הלבנת הון.

החשש של חברות כרטיסי האשראי הוא שביט ופפר פיי יעמיקו את השימושים בהן מול בתי עסק, ייצרו הרגלי שימוש - ורק לאחר מכן יתחילו לגבות עליהם כסף. ח"כ עזריה אמרה אתמול ל"כלכליסט" כי הבנקים פועלים לעכב את כניסתו לתוקף של חוק שירותי תשלום שאמור לייצר תשתית של כניסת שחקניות כמו אפל פיי וגוגל פיי לישראל, משום שביט ופפר פיי לא באמת יכולות להתחרות מולן.

עוד תוהה עזריה, אם הבנקים לא מסבסדים את אפליקציות התשלום כיום ופוטרים את הלקוחות המשתמשים בהן מעמלות באמצעות סבסוד של גביית עמלות גבוהות יותר מאנשים מבוגרים ולא דיגיטליים, שנאלצים להגיע לסניפי הבנק כדי לצרוך שירותים בסיסיים.  

בנק ישראל: ממשיכים בקידום רפורמות במערך התשלומים

בתוך כך, בנק ישראל דיווח היום כי הוא ממשיך בקידום רפורמות במערך התשלומים ונוקט בצעדים תשתיתיים נוספים אשר השפעתם תורגש בשנים הקרובות. הבנק מקדם את הקמתה של מערכת לסליקת תשלומים קמעונאיים מידיים, אשר תאפשר ללקוחות לבצע העברות תשלומים ללקוחות ולבתי עסק באמצעות ארנקים אלקטרונים. התשלום המיידי הוא אמצעי תשלום חדש בישראל, שבו יוזם התשלום מחויב מייד בסכום התשלום ומקבל התשלום מזוכה בו מייד, בדומה לתשלום במזומן – ובשונה ממרבית אמצעי התשלום הנפוצים האחרים.

המערכת הזו יכולה לייצר את התשתית לשימוש באפליקציות כמו ביט ופפר פיי כאמצעי תשלום גם ללא תיווך של כרטיס אשראי – אלא מעבר תשלום ישיר מחשבון לחשבון. כיום פפר פיי וביט מבצעות את העברת התשלומים דרך מתווך בדמות חברת כרטיסי האשראי, אך ברגע שתיבנה תשתית להעברת תשלום מחשבון לחשבון – הבנקים יוכלו להתחרות באופן ישיר בסליקה של עסקים מול חברות כרטיסי האשראי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות