אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חופש ביטוי, לא חופש השפלה צילום: מוטי מילרוד

דעה

חופש ביטוי, לא חופש השפלה

הבנקאים צברו, ובצדק, את איבת הציבור. מהסיוע להעלמות המס ללקוחות אמריקאים ועד להסדרי החוב לטייקונים. אבל בסיפור הזה נחצה הקו שבין מנכ"לית לבין אשה שאמה ובנותיה הפכו יעד להטרדות, לאיומים, לשיימינג

24.12.2018, 08:20 | משה גורלי

מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח סיימה אתמול שלושה ימים של השפלה פומבית בחסות בית המשפט. שלושה ימים שבה הוטחו בה שוב ושוב כינויי גנאי כ"גנבת" ו"ראש ארגון פשע". השופט שמואל מלמד, איש טוב ונקי כוונות, לא השכיל להגן עליה. אולי בגלל שחשש להצטייר כמי שמקל עם המנכ"לית החזקה; אולי בגלל שחשש משבעת הנאשמים, חברי “באים לבנקאים” שבאמת אין להם אלוהים, אז בוודאי ששופט שלום אדיב וסובלני לא יחסום את השוורים האלה בדישם.

קראו עוד בכלכליסט

קשה להתעלם מהסנטימנט הציבורי השלילי כלפי הבנקאים שצברו, ובצדק, את איבת הציבור. החל מפרשת ויסות המניות, דרך הסיוע להעלמות המס ללקוחות אמריקאים ועד להסדרי החוב, התספורות והאשראי לטייקונים. אבל בסיפור הזה נחצה הקו שבין מנכ"לית לבין אשה שאמה ובנותיה הפכו יעד להטרדות, לאיומים, לשיימינג. וכיצד מצדיקים הנאשמים את הפגיעה בילדים? אם ילדי החייבים סובלים מאכיפת הוצאה לפועל, אז גם לבנות של רוסק־עמינח מגיע לסבול.

רקפת רוסק עמינח, צילום: מוטי מילרוד רקפת רוסק עמינח | צילום: מוטי מילרוד רקפת רוסק עמינח, צילום: מוטי מילרוד

אל מול הסנטימנט השלילי שדבק בבנקאים, זוכים ברק כהן וחבריו לאהדה ציבורית כלוחמי צדק שממררים את חיי הרשעים. הם נהנים מהחיבה שאנשים רוחשים לאנרכיסטים, לפורקי עול, גבולות וכללים שלא רואים איש ואשה ממטר. אבל, כשהעוצמה הזו מופנית בברוטליות אישית אל אדם ומשפחתו, אל אשה ובנותיה, נחצה הקו שמחייב את המדינה והמשפט להתערב.

חופש הביטוי וחופש ההפגנה הם מזכויות היסוד הבסיסיות, אבל במקרה הזה, הזכויות נמתחו ונוצלו לרעה כפי שציינו בהחלטותיהם השופטים המחוזיים גרשון גונטובניק ועודד שחם ושופט בית המשפט העליון מני מזוז, שנדרשו לפרשה בהיבטיה השונים.

הנאשמים וסניגוריהם נצמדו לשני קווי הגנה בסיסיים. הראשון, ההסכם שבו הודה הבנק בסיוע להעלמת מס ללקוחות אמריקאים מאשר עבורם את הקביעה שרוסק היא גנבת. השני, העניין הציבורי הוא טענת הגנה לגיטימית מול אישומי הפרת פרטיות. העניין הציבורי אמור להצדיק פלישה לפרטיות והפרתה, אבל יש גבול ויש סגנון - והשופט מלמד לא שמר על שניהם.

רוסק־עמינח נראתה כדג שמפרפר מחוץ למים. שום דבר בקריירה שלה לא הכין אותה לעמוד מול עלבונות כאלה. מול שנאה מזוקקת שרשפו מולה כהן, אסף דרעי, איליה מרשק וחבריהם. את מה שהיא חטפה מהמפגינים מול ביתה ומול הבנק, היא חטפה שבעתיים באולם. לפעמים, נדמה שנשברה וזעקה לעזרה שלא ממש קיבלה. אז נכון, היא בנקאית חזקה, אבל היא גם בן אדם.

תגיות