מהנדס עיריית ת"א הפורש: "צריך לזרוק לפח את חוק התכנון"

"חוק התכנון והבנייה הקיים לא ראוי בלשון המעטה. צריך לזרוק אותו ולהתחיל הכל מחדש", כך אמר ל"כלכליסט" האדריכל עודד גבולי, מהנדס עיריית תל אביב, לאחר שבע שנים בתפקיד, וחודשים ספורים לפני פרישתו המתוכננת.

המהפכה שגבולי מציע היא איחוד ופישוט הליכי התכנון ברשויות המקומיות והפחתת המעורבות שלהן ושל התושבים בהליכי התכנון והרישוי. בין היתר הוא מציע שתוכניות בניין עיר יגדירו רק נפח (גבולות המבנה וגובהו) ושימוש; לאחד את נוסחי התוכניות בכלל הרשויות המקומיות; לבטל הליכי הקלות; ולהטיל על אנשי מקצוע פרטיים מטעם היזם אחריות גדולה יותר לעמידה בתנאי התוכנית.

"בצד ההתקדמות בהמון תחומים כמו הייטק, תקשורת ורפואה, תחום הבנייה הולך אחורנית בכל העולם ובעיקר ישראל", הוא מוסיף. "במקום לחזק את הפן המקצועי באמצעות אסטרטגיה, תכנון וחינוך, מנסים לשנות את תרבות ההתנהגות שלנו באמצעות רגולציה, אבל זה לא יעבוד, זה רק ילך ויידרדר".

עודד גבולי. "כמספר מהנדסי הערים שהתחלפו כך מספר הנהלים" | צילום: עמית שעל

את יוזמתו הציג גבולי לראשונה בפאנל בוועידת עיר הנדל"ן שנערכה לאחרונה באילת, ולדבריו הוא פועל בשיתוף פעולה עם מהנדסי עיר נוספים: "יש לנו קבוצת וואטסאפ של מהנדסי רשויות מקומיות מכל הארץ. כשאני שואל שם שאלה, אני מקבל 40 תשובות שונות. הסיבה לכך היא ההתנהלות לאורך השנים. כמספר מהנדסי הערים שהתחלפו, כך מספר הנהלים השונים. צריך לזרוק את הכל, ולדאוג שכל הערים והוועדות ינהגו באותה צורה".

לדבריו, "צריך לבטל הקלות בהליכי הרישוי, דבר שיביא לוודאות תכנונית יותר גדולה; לוותר על שטחים עיקריים ולעבור לשיטה 'נפחית', שתגדיר רק קווי בניין בתוך המגרש, כמו קובייה, בלי להתערב במה שיקרה בתוכו, למעט תמהיל השימושים. כלומר הרשות לא תיכנס לבניין. כל היתר יהיה באחריות היזם והיועצים שלו, הוא יגיש את התוכנית עם היועצים שיחתמו על הגרמושקה (המסמכים הדרושים להיתר בנייה), והרשות המקומית רק תוודא שהנפחים מתאימים למה שהיא הקצתה, בלי להתחיל להתווכח על סוגי מעקות ומדרגות".

בנוסף גבולי מציע "לשנות את הגישה כלפי תוכניות בניין עיר", ולגבש גרמושקה אחידה עם 10 שרטוטים לכל הארץ. "כיום צריך לאשר תב"ע עם כל הנספחים, בלי קשר למה שיקרה בפועל כשהתוכנית תצא לדרך בעוד עשר שנים. במקום זאת, צריך להגיש תב"ע שאפשר להתנגד לה, עם חמישה גיליונות שיכללו את המצב הקיים, המצב המוצע, תוכנית הבינוי, תוכנית עיצוב ראשונה ועוד חמישה דפי תקנון, הכוללים את היקף הזכויות וקווי הבניין, ללא נספחים".

את הנספחים הקשורים בסביבת הבניין, דוגמת שיחים, עצים, ניקוז והצללה, הוא מציע לדחות לשלב יותר מאוחר, בסמוך להוצאת היתר הבנייה, באופן שלא יחשוף אותם להתנגדויות. "אני מדבר על מהפכה. לא מדובר רק על הוצאת היתר הבנייה, אלא גם שנפסיק לבלבל ליזמים ולאדריכלים את המוח בתוך הבניין. יש תהליכי בירוקרטיה שהרשות לא צריכה להתערב בהם. מי שיהיה אחראי לכך הם אנשי המקצוע ולא הרשות. אם יעשו את המהפכה הזו, אפשר יהיה להוציא היתרים בשלושה חודשים, במקום בחצי שנה או בשנתיים".

בנוסף מציע גבולי לבטל את פניית היזם לוועדה כדי שזו תיתן לו תוספת זכויות בנייה, בהליך הידוע בכינוי "הקלות". התמשכות הדיונים בהליך, והערעור שמגיש הצד המפסיד באופן כמעט קבוע לוועדת הערר המחוזית, מביא לא פעם לעיכובי בנייה בהיקף של שנה ואף יותר מכך.

"אם ימשיכו עם ההקלות, תמשיך הסחבת בוועדת ערר ובבית משפט. זה הדבר שהכי מעכב כיום את התהליכים. עוד אפשרות היא לתת גם למהנדסי העיר להיות אחראים על חלק מההקלות. אם אני בא לוועדה וממליץ על הקלות, היא בדרך כלל מקבלת את ההמלצות המקצועיות שלי, אז למה לעשות את כל התהליך הזה? הרעיון שלי שוועדות התכנון יתעסקו בחזון ובתכנון ולא ברישוי. אז אם לא יהיו הקלות, הרבה יותר פשוט להוציא היתרי רישוי ובנייה, ולא בתהליכים מסובכים".

אף שיש גורמים בתחום שמגדירים את היוזמה כקיצונית, גבולי מספר כי קיבל את תמיכתם של מהנדסי עיר נוספים וכי הרעיונות של תכנון לפי נפח, רישוי עצמי והקלות, מוצאים אוזן קשבת במינהל התכנון.

ממינהל התכנון לא נמסרה תגובה.